Category Archives: גבול

לאן מועדות פניה של סוריה בעידן פוסט-אסד?

ראשית אפתח, על מנת להכניס אתכם לתמונה בנושא מדינת הלאום, קצת היסטוריה ואחר-כך נעבור לסוריה הקולוניאליסטית. ולבסוף נערוך ניסיון לחזות כיוונים אפשריים שאותם תשפוט ההיסטוריה.

להמשיך לקרוא

צבר 1

משוכת צבר. גדר התוחמת את היישוב. אופיינית לאזורנו. גם יישובים יהודיים וגם ערביים. והפעם אנו בכרמי יוסף. למעשה – בדרך העפר העוקפת את היישוב ממערב. לבן-ירוק-לבן במפת השבילים.

לאמיתו של דבר יצאנו לחפש את אבני הגבול/גדר/שטח של גזר העתיקה. של גזר החשמונאית. עירו של שמעון החשמונאי. שאמר לתושבים, לאחר כיבוש העיר, או שתתגיירו או ש… והאחרים עזבו. אלו שסימנו את תחומה המוניציפאלי. עד כאן "תחם גזר". כאן מתגוררים היהודים. כמה מהאבנים כוסו בעפר. כמה נשדדו ע"י התורכים ומוצגות במוזיאון באיסטנבול. כמו גם "לוח גזר". מדוע אין מבקשים אנו להחזיר?

להמשיך לקרוא

ביקור בית בלבנון

לבנון. הר הלבנון. מדינת הארזים. מדינה זאת הוקמה, יש מאין, ב-1946, על-ידי הצרפתים. שהיו אלה שחבר הלאומים הפקיד בידיהם את המנדט על השטחים שנתפסו ונלקחו מהשולטן העות'מני, השער העליון, שמקום מושבו היה בקושטא, בעבר קונסטנטינופוליס ולימים איסטנבול.

להמשיך לקרוא

ירדן: האם השמש עדיין זורחת במזרח?

ירדן. 6.5 מיליון תושבים (מקום 106 במדרג העולמי). 89.3 אלף קמ"ר (מקום 112). תל"ג לנפש לשנה – 5,579 דולר (מקום 96). 2 מיליון פלסטינים במחנות הפליטים (לפי דו"ח אונר"א). הפלסטינים מתרכזים בערים הראשיות – בבירה עמאן, ובערים הצפוניות – זרקא ואירביד. 99% מתושבי הממלכה הם ערבים. מה יש עוד? צ'רקסים, צ'צנים, ארמנים, טורקמנים, רומנים. ביחד – 1%. 92% מוסלמים סונים. 6% נוצרים על פלגיהם השונים. ב-1950 היוו הנוצרים 30% מהאוכלוסייה!

חיידק שפעת אביב העמים הערבי כבר מסתובב באזורנו מעל לשנה. איכשהו פסח, לכאורה, על המונארכיות. ערב הסעודית, מרוקו, איחוד האמירויות. אנו ניקח את שכנתנו שבמזרח. זאת שבגדה השנייה. ירדן. לא התקיימו בה הפגנות של מיליון איש. הצבא או המשטרה לא ירו במפגינים. אין זאת אומרת שלא היו הפגנות. פה ושם אף נזרקה אבן. וציין כי היא הושלכה על מכוניתו של עבדאללה בעת ביקור שערך ששוטט במרחב הדרומי שנחשב לאזור התומך ונאמן לבית המלוכה. טפילה, כרך, מען – ערים שכמעט ואין בהן פלסטינים. כל זאת לא פילס דרך לכותרות העיתונים. אולי לדפים האחרונים של החלק הראשון. אבל לשם מגיעים רק יודעי ח"ן. אי-לכך אנו נחצה את מעבורות הנהר ונערוך סיור בגדתו השנייה, האחרת.

להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 13 – מעין סיום והתחלה מחודשת

זהו הפרק האחרון בסדרה שדנה בחומה ומגדל. משנת תרצ"ו ועד למאה הנוכחית. חומה ומגדל כסמל לכיבוש הארץ. להתוויית הגבולות. ולאחר מכן יישוב הספר והארץ הנשארת. לאט אנו מייצבים את גבולות הארץ. אמנם לא הכול פתרנו – אך נגיע גם לזאת.

ולאחר ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי היישובים שבה (וכמו פינוי חצי האי סיני שקדם לכך) נוכחנו כי בניית יישובים לא תמיד מקנה לנו את הזכות על הארץ. בהתחלה זה עבד. כעת זה לא עובד.

להמשיך לקרוא

מצרים: הספינקס שזז ממקומו

שתו לי. אכלו לי. מי אינו מכיר את התלונות הנ"ל? במצרים שואלים: מי גנב את המהפכה? הצעירים, ברובם חילונים, שיצאו לכיכרות, התעמתו עם הצבא, וחוללו את המהפכה, גילו שאת הדובדבנים קטפו האסלאמיסטים. איך קרה כדבר?

להמשיך לקרוא

וסביב רק חול וחול

"ימין ושמאל רק חול וחול / יצהיב מדבר ללא משעול" כך השתורר המשורר יעקב פיכמן (1927). אנו בסין. בקצה מסדרון גאנסו (Gannsu) שזה פרובינציה (מחוז) סינית. אחת מני-אילו. הקצה המערבי. מכאן, מערבה מכאן, רק מדבר. שממה וציה. מדבר גובי. ושלוחותיו. טאקאלאמאקאן כדוגמה. את ה-"א" הוספתי להקל על גלגול השם על הלשון.

להמשיך לקרוא

חצי האי סיני: הרהורים על המצב הנוכחי

חצי-האי סיני. תדמית של חבל-ארץ מדברי. ישימון. שממה. מרבצי חול. צוקי גרניט. מעט נפט. לא מן הסוג המשובח. הר-סיני (ואולי ההר המבוקש והחמקמק הוא בכלל הר כרכום?). וכן, קיימים גם תושבים. בדואים ואחרים. בנאות מדבר ירביצני מים. השער המזרחי של מצרים ההיסטורית. אפילו הפרעונים לא ממש שלטו כאן.

להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 12 – גיאוגרפיה של הפרדה

מובלעות וקנטוניזציה: 

כאשר בעל הכוח מתחיל להגן על נקודות, סופו שיחלוש גם על המישור. התהליך שב והתרחש ומה שאירע בתחומי הקו הירוק סביב 1948 ולאחריה, התחדש מאז 1967 – בתהליך שבשיאו אנחנו נוכחים כעת. הרי כך בדיוק קרה, בדיוק אותו היפוך טופולוגי: מהתנחלויות מבודדות ההולכות והופכות ממוגנות ומגודרות, תפח בהדרגה הכורח הביטחוני הבל-יגונה להוסיף עוד ועוד ביטחון, מתבסס יותר ויותר לא על גידור הנקודה היהודית, אלא על גידור המישור הפלסטיני, ההולך ונעשה מבותר בגדרות – עד ליצירת מצב העניינים המוכר לנו היטב, שבו מלוא הארץ גדרות, ואליה חסומים מלבוא יושביה הפלסטינים. (נץ, 2006: 106)

להמשיך לקרוא

חומה ומגדל 11 – הפרד ומשול

והגענו לדיון בנושא הגיאוגרפיה של ההפרדה.

"תראה את הגדר. גדר ההפרדה היא גדר נגד הפרנויה. והיא נולדה אצלי. בבית המדרש שלי. אצל חיים רמון שלי. ומה המחשבה כאן? שאקים חומה גדולה והבעיה תיפתר כי לא אראה אותם. הרי תנועת העבודה תמיד ראתה הקשר היסטורי וייצגה תרבות של דיאלוג ופה יש קטנות נפש איומה. הגדר תוחמת פיזית את סוף אירופה. היא אומרת שכאן נגמרת אירופה. היא אומרת שאתה העמדה הקדומנית של אירופה והגדר חוצצת בינך לבין הברברים. כמו החומה הרומית. כמו החומה הסינית. אבל זה כל כך פתטי. וזה נותן גט כריתות לחזון ההשתלבות. ויש בכך משהו כל כך קסנופובי. כל כך מטורף. וזאת דווקא בזמן שאירופה עצמה והעולם אתה התקדם באופן מרשים בהפנמת לקחי השואה, ויצרו התקדמות גדולה בנורמטיוויות של העולם. אבל אנחנו לא שם. אנחנו בפחדים שלנו. הרי האסון". [1]

להמשיך לקרוא