ארכיון קטגוריה: ארגנטינה

האיש מן הפינה הוורודה – מחווה לחורחה לואיס בורחס

חצי הכדור הדרומי. אמריקה הדרומית. כבר הקדשנו רשימה למשורר הלאומי של צ'ילה. פבלו נרודה. עתה תורה של ארץ הכסף. ארגנטינה. אחד פלוני, סופר ומסאי, ושמו חורחֶה לואיס בורחֶס (24.8.1899 – 14.6.1986).

ואמר בורחס (או שמא כתב): "אני מעדיף לקרוא מאשר לכתוב. יכול אני לקרוא הכול. אבל לכתוב, רק מה שאני יכול…".

החודש מלאו 120 ש' להולדתו. כמחווה, מוגשת לכן/ם פנינה מקולמוסו אותה הקלדתי במקלדתי.

דיוקנו של בורחס – רשם רוני סומק. נסרק מתוך ספרו "שריטה במרפק השירה". עמ' 52

וזהו סיפור שאלמוני אחד, חסר-שם, לחש באזני בורחס. ובורחס רשם זאת במחברתו. רמזים פזורים לאורך הסיפור. והפואנטה – תמיד בשורה האחרונה. לא, אל תרוצו עכשיו אל הסוף. תתגלגלו/תגלגלו בנחת. מה לכם למהר?

להמשיך לקרוא

לה בוקה 6 (רשימה אחרונה)

להמשיך לקרוא

לה בוקה 5/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 4/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 3/6

להמשיך לקרוא

לה בוקה 2/6

להמשיך לקרוא

רשימה מצולמת אודות קרחון ושמו פריטו מורנו (Perito Moreno Glacier)

זאת רשימה מצולמת אודות קרחון ושמו פריטו מורנו (Perito Moreno Glacier). ב-8:30, בבוקרו של יום נתון, לא קרה דבר. גם ב-8:33 לא קרה דבר. אבל ב-8:35 צץ וגח הוואן מן הרחוב הראשי של העיירה והתמקם מול פתח המלון. נותרו בו, בוואן, 2 מקומות. ומתוכו נשאלה השאלה: אתם כך וכך? כך וכך השיבו שכן. נדחסנו אפוא אל הספסל האחרון שעליו כבר ישב זוג ארגנטינאי ששרוי בפנסיה. כעת הם יכולים לטייל במדינה במקומות רחוקים-רחוקים מעיר בירתם, בואנוס איירס. בעצם, כשאני משחזר את המצב, אנחנו היינו היחידים שלא דיברו ספרדית בדיאלקט כזה או אחר.

אגב, אינכם חייבים להשתמש בשירותי הוואן. מונית או רכב שכור חד-יומי – יעלו יותר. אוטובוס – פחות. הברירה תמיד מונחת לפתחיכם. אלו יביאו אתכם במהירות אל היעד. האוטובוס לא. ייקח לו מעל שעתיים להביאכם אל הפארק. באפשרויות האחרות תקבלו עודף משעתיים.

אל הדרך יצאנו. לאן – שואלים אתם – ואנו משיבים: אל פריטו מורנו (Prietto Moreno). בתרגום לעברית – הקרחון המתנפץ. ראוי לציין (גילוי נאות) כי למחרת, מול קרחון אופסלה, חזינו בחגיגת התנפצויות אל המים. כאן, בפריטו מורנו,  ממש לא.

להמשיך לקרוא

לה בוקה 1

אמריקה הלטינית. ארגנטינה. עיר שקוראים לה "האוויר הטוב". בואנוס איירס. שכונת לה בוקה. דייגו ארמאני מרדונה צמח כאן. והגיע לאן שהגיע. שכונה צבעונית שגדודי התיירים רואים חובה לפקוד אותה. ואצים/רצים אחר המדריך/כה הנושא/ת בסבל ובשקט את הדגלון המתנוסס ושבל יטעו היפנים לנהור אחר האמריקנים.

כיוון שאנו קבוצה מאורגת המונה שניים בלבד – כותב שורות אלו וזוגתו שתחייה – ההתנהלות המרחבית פשוטה ויותר וללא תנאים מוקדמים. למעט אחד – השעון. לא של כריסטיאן בולטנסקי אלא שבצהרים חייבים אנו לחתוך אל שדה התעופה.

פעם זאת הייתה שכונה של עובדי נמל, סוורים, סבלים ושאר ירקות. הנמל התנוון. אך הצבעוניות נותרה ואולי אף טופחה. מזכיר במקצת את האי בוראנו (אחד ממכלול האיים המרכיבים את ונציה רבתי). אך שם נועדה צבעוניות הבית לשמש מגדלור לדייג השב מן הים. שביתו אכן במקומו. וכאן? איני יודע. כך או כך – יוצאים אנו אל המסע המצולם בנתיבי השכונה ב-6 רשימות. הנה מתחילים אנו עם הרשימה הראשונה:

להמשיך לקרוא

הנעלמים שנעלמו ואינם

זאת רשימה אודות הנעלמים שנעלמו ואינם. והיא מוקדשת לאלו שהיו ואינם. הנעלמים. ובהם היו גם יהודים…

"כאשר השליכו ארבעה מחיילי הצי איש צבא ותיק מבעד לחלון, הוא חשב את מחשבותיו האחרונות. קולונל בדימוס היה, ומדיו מעוטרים בשלל סרטים ומדליות של משטר צבאי – כל אותם עיטורים התהפכו אתו יחד והדם זרם היישר אל ראשו. אחת המדליות נתלשה ונפלה על הארץ בקול נקישה. חזה מלא עיטורי כבוד, ובמה זה הועיל לו? הייתי צריך לשרת בחיל האוויר, אמר בלבו. אז יכלו להיות לי כנפיים. הוא לא הספיק אפילו לעוות את שפתיו בציניות, וגופו הוטח בשדרת המשחרר." [1]

להמשיך לקרוא

Cerro Campanario

אם יש לכם זמן, ואם אתם בסביבה, מדוע שלא תעלו אל פסגת ההר וצפו ממנה? איזה הר אתם שואלים ואיזו סביבה? ואשיב: חצי הכדור הדרומי, יבשת אמריקה הלטינית, במדינת הכסף – ארגנטינה, בחבל פטגוניה שזהו אזור נרחב ביותר המשתרע גם בארגנטינה, וגם בשכנתה המערבית – צ'ילה.

להמשיך לקרוא