ארכיון קטגוריה: אנדרטאות

שביל ישראל: אתר הנצחה ליהודי לוב שנספו בשואה

צועדים בשביל ישראל ובמקביל אליו. בקטע שבין מצפה-מודיעין לבין תל-חדיד (אפשר גם הפוך…). ביער בן-שמן שמצפון לכביש 443. אגב, השביל במקרה זה הוא דרך עפר וניתן לנסוע עליו ברכב פרטי. גם באוטובוסים… וזאת ראינו במו עינינו.

כך או אחרת, חלקת יער מוקדשת ליהדות לוב. אתר הנצחה. ובצד גם אפשרות לפיקניק. שולחנות וכו'. האתר נחנך ב-13.8.13.

להמשיך לקרוא

אתר ההנצחה לחללי הנח"ל

ראו ברשימה זאת מחווה למח"ט הנח"ל. אל"ם שרון אסמן ז"ל. הביקור, והרשימה בעקבותיו, נעשו טרם מותו.

פרדס-חנה – כרכור. רשות מקומית אחת. בעבר לא כך היו פני הדברים. ואיחוד מוניציפאלי ברוב המקרים לא צלח. ובקצה המערבי של פרדס חנה ממוקם האתר להנצחת חללי הנח"ל. וגם של חיל החינוך (בצנעה, במובלע ובצד שמאל של האנדרטה [פנימי] חרוטים שמות החללים).

להמשיך לקרוא

ביקור באתר הנצחה לחללי חט' 500 ביער המגינים

כשעת נסיעה מפרידה בין מקום מגורינו לבין יער המגינים. יותר מדויק היה לכתוב מגנים אך אנו נכבד את השילוט. היער הוא "יער נטע אדם" (ראו להגדרתו בתמ"א 22). במזרח היישוב כרמי יוסף. שם הותרנו את המכונית והלכנו אל היער. כשמו כן הוא: מרובה אתרי הנצחה למגנים שנפלו – לבודדים, זוגות, שלישיות, רביעיות כמו גם ליחידות שלמות. אתר הנצחה יכול שיהיה סלע, שלט, חורשה או אנדרטה. גם וגם – זאת בהחלט אפשרות.

הגענו אל אתר ההנצחה של חט' 500. על-מנת לחסוך לקוראות ולקוראים אי-אלו מס' פעולות על-גבי לוח המקשים, שאבתי מתוך "ויקיפדיה" את המידע הרלוונטי והתמציתי. הקורא המתעניין יוכל, כמובן, להרחיב בנושא באופן עצמוני. ובהמשך יש גם קישור…

חט' 500 הוקמה בשנת 1972 בבסיס "צאלים". החט' השתתפה במלחמות "יום הכיפורים" ו"של"ג" (לבנון ה-1) ובמבצע "חומת מגן". ב-2003 פורקה היחידה. במשך שנות פעילותה נפלו 131 מאנשיה. שמות כל חללי החטיבה הונצחו גם בחדר זיכרון בבסיס "צאלים".

להמשיך לקרוא

מסע מצולם ביער מודיעין אל אנדרטת "ערים בלילה"

ויסעו ויחנו. כשעת נסיעה. את המכונית החנינו בעיבורי "הפארק הטכנולוגי מודיעין". משם יצאנו אל אנדרטת "ערים בלילה". כשעה וחצי של הליכה. וכל הדרך בחזרה. האנדרטה מוקדשת לחיילי צה"ל השבויים והנעדרים ולבני משפחותיהם אשר מצפים לשובם.

תוואי מסלול ההליכה ע"ג מפת OpenStreet (מאתר "עמוד ענן") [השביל האדום – סינגל ענבה. השביל הכתום – שביל ישראל]

להמשיך לקרוא

מסע מצולם ביער (ה)כ"ח או איך שוזרים יחד יער קק"ל עם ביאליק, עגנון, מלחמת הקוממיות, קרבות קולה וחטיבת אלכסנדרוני

ויסעו ויחנו. נסענו אם כך וחנינו. היכן? בקצה הצפון-מזרחי של אזור תעשייה, או יותר מדויק נאמץ את השם שאימצו לאחרונה גופי התכנון והוא אזור תעסוקה, המצוי בתהליכי הקמה מתקדמים, אך טרם סיימו להיבנות כל המבנים, המשתייך למועצה המקומית "שוהם". כך או כך – נכנה אותו א"ת. והדבר למתאים לשני השמות. הישן והחדש. ואתם.ן תחליטו. זהו המשכו הצפוני של פארק תעשיה חמ"ן (חבל מודיעין).

לידיעתכם.ן היישוב שוהם, וא"ת שלו, נקרעו משטחי המועצה האזורית חבל מודיעין העוטפת אותם. בדרך זו או אחרת, לאט-לאט, מאבדת המועצה האזורית שטחים לטובת יישוביה, שגדלו ויצאו לדרך עצמאית והפכו למועצות מקומיות. תהליך המתרחש ברוב המועצות האזוריות. וכך על המפה, אם תרצו, תוכלו לראות את הדמיון בין שטח מועצה אזורית לשמיכה ובה קרעים וחורים – המועצות המקומיות. רובם של המבנים שהוקמו, הוא מבנים מתועשים המשמשים כמרלו"גים – מרכזים לוגיסטיים.

יצאנו, מחבר השורות הללו וזוגתו שתחיה, במטרה להלך כברת דרך בשביל ישראל. שעתיים הלוך, שעתיים חזור. מנקודת החנייה, דרך יער (ה)כ"ח אל אנדרטת גד' 32 של חטיבת אלכסנדרוני (חט' מס' 3 במניין חטיבות תש"ח), משם, דרך שביל הלוחמים אל שרידי מבצר קוּלָה והכפר קוּלָה שנכבשו במלחמת הקוממיות. ומשם – כל הדרך בחזרה…

להמשיך לקרוא

מסע מצולם אל אנדרטה לזכר 3 חברי ארגון ה"הגנה" ביער מודיעין

את המכונית הותרתי חונה, בסמוך לאחת מתחנות הדלק שבאזור התעסוקה הצפוני של העיר שחוברה לה יחדיו: מודיעין+מכבים+רעות. לאזור התעסוקה יש שם: "הפארק הטכנולוגי של מודיעין". במציאות – רוב המבנים משמש כמרלו"גים. זאת בשל היותם מבנים מתועשים. קירות איסכורית או חומר דומה. מעט יחסית של חלונות. אך בהחלט ייתכן שאני מפספס… הוצאתי מציקלוני ת'מפה והתחלתי ללכת.

להמשיך לקרוא

לזכר 26 ריבוא יהודי צ'כוסלובקיה שנטבחו בשואה

ממסילת ציון יצאנו, מזרחה, אל יער הקדושים. חצינו את הגשר שמעל כביש 38, פגשנו שביל שחור, ומשכנו אתו דרומה. בשלב מסוים, בעיקול שבו השחור פונה אל המזרח, ישנה גם פנייה לכיוון דרום. נפרדנו מהשחור ולאחר כ-10 דקות הגענו אל האנדרטה לזכר 260,000 יהודי צ'כוסלובקיה שהנאצים טבחו בהם.

מכאן ואילך – תדבר המצלמה. קהילה אחר קהילה:

להמשיך לקרוא

גד' 184 – אבירי לב

בדיוק היום, 15.10.2020, מלאו 47 ש' לתחילת מבצע "אבירי לב" שהוא צליחת תעלת סואץ ע"י כוחות צה"ל והעברת כובד המשקל של מלחמת יום הכיפורים מקרבות בסיני לקרבות בגדה המערבית, על אדמת מצרים, של התעלה בואכה ק"מ ה-101 מקהיר. ועל הדרך גם כותרה ארמיה מצרית. בקיצור היה זה יום המהפך. מהתגוננות/מגננה להתקפה.

ובדרך, מן המושב אל ראש ההר, על אם הדרך, דהיינו כביש הגישה למושב תרום מכביש 44 הוא כביש "הגבורה", פגשו, מחבר שורות אלו וידידו צ', באנדרטה שהוקמה לזכר חיילי גד' 184, שנפלו חלל במלחמת יום הכיפורים.

להמשיך לקרוא

אנדרטת הניצחון של הצבא האדום על הנאצים בנתניה

רשמו לפניכם – גרמניה הנאצית נכנעה לבעלות הברית ב-7.5.1945. או ב-8.5 או ב-9.5. תלוי את מי שואלים.  וזאת מדוע? כי לכל מעצמה יש אינטרס משלה. החתימה של גנרל יודל, ראש המטה הגרמני, ב-7.5, למרות נוכחות גנרל רוסי, לא הייתה מקובלת על האדומים/הסובייטים. יען כי התבצעה במפקדתו של אייזנהאואר. כיוון שכך – נבחר את התאריך האמצעי – 8.5.1945 – כיום הניצחון. רשימה זאת רואה אור אם כן ב-8.5.2020. 75 ש' לניצחון על הנאצים. עם היפנים העסק נסגר מאוחר יותר. רק לאחר 2 פצצות אטום הפנימו היפנים שלא כדאי שכל האומה תעשה חרקירי…

היכן אנו? בנתניה. נשענים על הים שממערב לאנדרטה. בסמיכות ליד לבנים. המסוק שהביא את ולדימיר פוטין, ביום ה-"ע" ובשעת ה"ש", לחנוך את האנדרטה כבר המריא. אנשי הביטחון ושאר המאבטחים התפוגגו. גם הקהל. ואנו התפנינו לעניינינו. לערוך סיור באנדרטה. ללא רעש ו/או אנשים שקופצים באוויר על-מנת שיראו אותם בטלוויזיה, בעורפו של המרואיין (או המרואיינת). ואני, איני צריך לעמול ולחכות שיואילו עוברי האורח שלא להיכנס לפריים… אין עוברי אורח! הידד. ניגשתי לעבודה.

להמשיך לקרוא

אנדרטה בגן העצמאות בת"א לזכר שני הטייסים שנהרגו במלחמת הקוממיות

נקדים ונאמר כי יש הסבורים שמתוך מושג הלאומיות שבאנדרטאות עלה וצמח הפיסול הישראלי.

ישבתי וקראתי בעיתון. פרופ' אריאל הירשפלד כתב על אנדרטת זיכרון, שהוקמה ב-1956, ע"י האדריכל אבא אלחנני והסופר-האמן בנימין תמוז, לזכר הטייסים אהרון דוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק שנפלו ביוני 1948 במלחמת הקוממיות.

ורשימה זאת היא לזכרם של כל ההרוגים והחללים של מלחמות ישראל. החיילים, האזרחים, הנעדרים שמקום קבורתם לא נודע, הקבורים בקברים ואין יודע איש  שם הקבור בקבר. כאן נטמן אלמוני ללא שם. והרי זלדה כתבה שלכל איש יש שם… והללו הם מגש הכסף.

להמשיך לקרוא