ארכיון קטגוריה: אנדרטאות

אנדרטה לזכר הנספים בשואה בקיבוץ נצר סרני – "משואה לתקומה"

ובדרך מהכא להתם, דהיינו מכאן לשם, נכנסתי אל קיבוץ "נצר סרני". פעם, בהקמתו, קראו לו קיבוץ "בוכנוואלד". וועדת השמות, כן – הייתה פעם אחת שכזאת – התנגדה. והשתלשלות הדברים הובילה לאן שהובילה. קראו על כך כאן.

רגלי הובילו אותי אל כיכר אלמונית. ושם צילמתי את פסלה של הפסלת בתיה לישנסקי, "משואה לתקומה", שהוקם לזכר הנרצחים בשואה. לא תמצאו ברשימה הזו ניתוח הסמלים או פענוחם. לצערי תצטרכו לעשות זאת בעצמכם/ן. לא-נורא. יהיו אנדרטאות שבהן כן יופיע הניתוח…

הרשימה רואה אור ביום השואה הבין-לאומי (27.1.2020) וראו בכך את תרומתי הצנועה למפעל ההנצחה. לזכור ולא לשכוח. חזק חזק ונתחזק.

גלגלו:

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכר הנספים בשואה – קמפוס מכון ויצמן

ביום חמישי (23.1.2020) יתקיים בירושלים, בירתנו, האירוע הגדול ביותר שידעה המדינה מבחינת השתתפות כ-45 מנהיגים מן העולם. מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה. ועוד. כולם הגיעו על-מנת להשתתף בפורום השואה הבין-לאומי.

הפורום לזכר 75 ש' לשחרור מחנה אושוויץ (ראו כאן לרשמי מביקור במחנות אושוויץ: אושוויץ 1 [המוזיאון], אושוויץ 2 [בירקנאו]). כולי תקווה שנותרו עדיין בחיים עדים חיים משלנו. ואני מקווה שהוועדה המסדרת דאגה לזמן אותם ואותן לפורום…

ירושלים תהיה במצור. ומה תהא תרומתי הצנועה לנושא? רשימה זאת שנכתבה לפני זמן-מה ותראה אור ביום קיום האירוע, היא-היא תרומתי האישית.

נוסעים ברכבת. זאת תרומתי הצנועה להפחית. את הרעש, את הצפיפות, את טביעת הפחמן ומה לא. יורדים בתחנת רחובות. יוצאים ביציאה הדרומית ולאחר כמה עשרות מ' ואתם ניצבים בשער קמפוס מכון ויצמן. נכנסים אפוא בשער הראשי, המערבי, והולכים בשדרה עד הסוף. עד הקצה המזרחי. ושם, בקצה המזרחי, ממוקמת אנדרטה לזכר מיליוני הקורבנות היהודיים שאותם הקריבו הנאצים למולך. לרייך ה-3 ימ"ש.

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכרו של דב הוז (29.12.1940)

אירוע מן העבר. מתוך ויקיפדיה אנו למדים כי דב הוז נהרג בתאונת דרכים ב-29.12.1940, בסביבות הצהרים, בכביש ת"א-חיפה הישן (דרך 4 דהיום). הוא היה בדרכו לשוב לת"א מן הצפון. הוא ביקר את כלואי ההגנה בכלא עכו, ואסף את מי שאסף בגינוסר. דרך ארוכה בכבישים של פעם.

בכלי הרכב היו 7 א/נשים. הוז והנלווים אליו – אשתו רבקה שרתוק-הוז, אחותו של משה שרתוק, לימים שרת, ראש הממשלה השני; בתו תרצה הוז; אחותו חוה בורודובסקי; בת אחותו אורה בורודובסקי; גיסתו צִבְיה שרתוק אשת יהודה שרתוק (שרת), אחיו של משה שרת, ושותפו לחברת "אווירון",יצחק בן יעקב. הוז היה הנהג.

להמשיך לקרוא

מבצע "מדינה" – כיבוש כ"ס הערבית ע"י חט' אלכסנדרוני

מעשה שהיה – כך היה. נדרשתי להגיע אל כתובת מסוימת בכפר סבא. ומצאתי את עצמי בפאתי שכונת יוספטל. המשימה בוצעה. כלומר רשמתי V בדף המטלות. או יותר מדויק – מחקתי שורה. התבוננתי ימין ושמאל. מעבר לשורת המבנים הראשונה, הנשענת על הכביש – איני מכיר דבר וחצי דבר. אף פעם, עד לאותה נקודת הזמן, לא ראיתי מה יש מעבר לשורת הבתים הראשונה. ולבטח כף רגלי לא דרכה שם. כיוון שכך, הבה נשלים את החסר.

ותוך כדי השיטוט הגעתי אל אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני הממוקמת בצמוד לתל כפר סבא ולמרכז הקהילתי ע"ש גלר. קראתי את הכתוב. הבנתי כי בזה הרגע הוטלה עלי משימה. לתעד את מבצע כיבוש כפר סבא הערבית (כפר סאבא), יום אחד לפני הכרזת המדינה. ולכן קראו למבצע – מבצע "מדינה".

הרשימה תכלול מספר נושאים שעליהם החלטתי להרחיב את בסיס הידע: תיאור האנדרטה והמבצע, ההיסטוריה הקצרה של ייסוד כ"ס העברית, התמקדות בשתי החסימות – האחת בקבר נבי ימין הוא קבר בנימין בן יעקב והשנייה ב"פרדס האוצר". בחינת קבר בנימין תוביל לעניין ייהוד של מקומות קדושים ועיגונם במסורת היהודית והחקירה בפרדס האוצר תצביע על הדגם המרחבי של התיישבות יהודית בשרון במרוצת שנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה.

להמשיך לקרוא

אנדרטת אלכסנדרוני – חטיבה ומחוז

אלכסנדרוני. חטיבה ומחוז. אנחנו בשרון. במרחב/מחוז אשר הופקדה עליו, במלחמת הקוממיות, חטיבת אלכסנדרוני. היא החטיבה, הוקמה מלכתחילה כחטיבה מרחבית. ברם בשלבים המאוחרים יותר של 1948 נדרשה להילחם גם במקומות אחרים. בהמשך, נכין רשימות שיציגו מספר קרבות של החטיבה: כיבוש קאקון, מבצע "בן-נון", מבצע "חיסול" שבו נהרגו, בלילה אחד עשרות לוחמים והפלוגה הדתית, למעשה, היא שהתחסלה ולא אחרוני המצרים הלכודים בכיס פאלוג'ה.

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכר הלוחמים היהודים שנלחמו בנאצים במלחה"ע ה-2

היום יום חמישי. כ"ז בניסן, תשע"ט. 2 במאי 2019. יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כבר כתבנו, לא אחת, על השואה. עתה תור הגבורה.

וקורה, לפעמים, כי משתמש אני בתחבורה ציבורית. בפרט ברכבת בשעות העומס בגוש דן שזה למעשה כל היום… למה ומדוע שלא? ונסעתי לראות תערוכה ברחובות – "קו גבול". כיוון שגבול אמור להיות מושג גיאוגרפי, וכבר כתבתי על-כך מאמר אחד או שניים, רשמתי לעצמי שיש לראותה. מה-גם שחלל התצוגה חדש לי. גלריה 10. בית מיכל. רח' הגר"א 10. מעולם לא הייתי שם וכף רגלי, מטבע הדברים, לא דרכה במקום ההוא. אז יצאתי אל הדרך.

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכר קורבנות השואה בצרפת וקינה בצידה

ויום אחד, בדרך אל תל עדולם, ביום חורף שמשי – עד כדי שלא נכח בשמים עב או ענן – עצרנו ליד מושב נווה מיכאל (רוגלית) הממוקם על הכביש העולה מעמק האלה אל אפרתה והסובב אותה. מדובר באנדרטה לזכר הרוגי השואה בצרפת. שמונים אלף יהודים נרצחו.

להמשיך לקרוא

אנדרטה לזכר נרצחי השואה ברמתיים/הוד השרון וגם פואמה של אצ"ג

ב-27.1.2019 יחול יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. הנה אני קורא בבוקר זה כי, ואני מצטט: "אזרחי קנדה לא יודעים כמה יהודים נרצחו בשואה. חמישית מבני הנוער כלל לא שמעו על השואה" (מעריב). רשימה זו באה לציין זאת לקהל הקוראות והקוראים.

ברחובה הראשי של הוד השרון – דרך רמתיים – ממוקמת אנדרטה לציון השואה שנפלה עלינו בהיותנו בניכר ושרפה 6 מיליון א/נשים כולל זקנים וטף.

לפניכם עשרה צילומים. הסבר למבנה וסימבוליקה של האנדרטה – ראו בתצלום הראשון.

בהמשך פואמה שכתב אצ"ג, הלוא הוא אורי צבי גרינברג. אורי, ע"ש סבא-רבא שלו, רבי אורי מסטרליסק השרף. מצמרר. לזכור ולא לשכוח ולהנחיל זאת לצועדים בעקבותינו.

גלגלו:

להמשיך לקרוא

ב"ש – אנדרטה לזכר נפגעי טרור

באר שבע. הטרור הגיע גם לכאן וחיי אנשים נכרתו באבחת חומר הנפץ. 16 איש ואישה. האנדרטה לזכר ההרוגים ממוקמת מצפון לבית יד לבנים.

להמשיך לקרוא

ב"ש – לזכר קורבנות השואה

באר שבע. בין יד לבנים לבין בית העירייה. אנדרטה המנציחה את זכרם של אלו שנספו בשואה.

להמשיך לקרוא