ארכיון מחבר: mharpaz

כמה מלים על י"ח ברנר הי"ד במלאת 99 ש' להירצחו

כמה מלים על י"ח ברנר הי"ד במלאת 99 ש' להירצחו. ברנר. יוסף חיים ברנר. קיצור תולדות: נולד ב-11.9.1881 בעיירה העונה לשם נובי-מליני (טחנת הקמח החדשה) באוקראינה שבתחום רוסיה הצארית. למד בישיבת פוצ'פ אצל אביו של אורי ניסן גנסין. עבר לביאליסטוק ושב, ב-1898 לפוצ'פ. עבר להומל לתקופה קצרה ובסתיו 1901 גויס לצבא הרוסי. בתחילת 1904, כאשר יחידתו התכוננה לצאת לסיביר אל מול היפנים (ע"ע יוסף טרומפלדור) ערק ונמלט אל לונדון. לאחר 4 שנים, בתחילת 1908 עבר אל לבוב היא למברג הגרמנית, בפלך גליציה שבשלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית (היום זאת לביב אשר באוקראינה). הוא שהה בה כשנה. בפברואר 1909 ירד בנמל חיפה ומצא עצמו בא"י העות'מנית שהפכה לאחר מכן לא"י המנדטורית. בתרפ"א פרצו בארצנו מהומות. קדימון למאורעות תפר"ט שלעצמן היו קדימון למאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. יש הרואים בהן את תחילת המאבק המזוין על הארץ, בינינו לבין הערבים. י"ח ברנר נרצח ע"י פורעים ערבים ב-2.5.1921 בעת נסיגתו, ונסיגת חבריו, שישה במניין, מבית יצקר (בית מנטורה או הבית האדום) בו שהו, לכיוון ת"א הקטנה של אותם ימים רחוקים. הם כנראה פגשו מסע הלווייה של צעיר ערבי שנהרג יום לפני כן. ההמון השתלהב: "איטבאח אל-יהוד". עמו נרצחו: יהודה יצקר, אבהרם יצקר, צבי שץ, צבי גוגיג, יוסף לואידור. הרוצחים התעללו בגופות הנרצחים.

להמשיך לקרוא

אנדרטה בגן העצמאות בת"א לזכר שני הטייסים שנהרגו במלחמת הקוממיות

נקדים ונאמר כי יש הסבורים שמתוך מושג הלאומיות שבאנדרטאות עלה וצמח הפיסול הישראלי.

ישבתי וקראתי בעיתון. פרופ' אריאל הירשפלד כתב על אנדרטת זיכרון, שהוקמה ב-1956, ע"י האדריכל אבא אלחנני והסופר-האמן בנימין תמוז, לזכר הטייסים אהרון דוד שפרינצק ומתתיהו סוקניק שנפלו ביוני 1948 במלחמת הקוממיות.

ורשימה זאת היא לזכרם של כל ההרוגים והחללים של מלחמות ישראל. החיילים, האזרחים, הנעדרים שמקום קבורתם לא נודע, הקבורים בקברים ואין יודע איש  שם הקבור בקבר. כאן נטמן אלמוני ללא שם. והרי זלדה כתבה שלכל איש יש שם… והללו הם מגש הכסף.

להמשיך לקרוא

אל-קלאפטה

אל קלפאטה (El Calafate). עיירה ארגנטינאית בדרומה של פטגוניה. האינדיאנים המקומיים, בני שבט טהואלצ'ה, הגיעו לכאן מתישהו. מתי בדיוק? לפני כך וכך אלפי שנים. לעומתם, האדם הלבן הגיע לכאן רק ב-1867. הייתה זאת משלחת סקר. כמו לואיס וקלארק הצפוניים שטה משלחת חקר נהרות, במשך 33 ימים, במעלה נהר סנטה קרוז והגיעה אל אגם ארגנטינה עליו כבר סיפרנו לכםן כאן. לקח להם, לארגנטינאים, פחות זמן מהחבר'ה הצפוניים. אבל גם המסע היה פחות הירואי…

להמשיך לקרוא

"מינוס 430" – הגלריה הנמוכה ביותר בעולם – 3/8

להמשיך לקרוא

"מינוס 430" – הגלריה הנמוכה ביותר בעולם – 2/8

להמשיך לקרוא

"מינוס 430" – הגלריה הנמוכה ביותר בעולם – 1/8

נוהגים אנו לחדש מסורת. אנו – כותב השורות הללו וזוגתו שתחיה. ומסורת היא לעלות לרגל בשלושה מועדים קבועים (סוכות, פסח ושבועות) אל ק"ק ירושלים, על 70 שמותיה. ואולי יש יותר… גילוי נאות: לא בדקתי את המספר שכן נתלה אני באילנות גדולים שמוסרים לי כי אכן זהו המספר. שבעים. ואנו עושים זאת, את העלייה לרגל, כבר כמה וכמה שנים. בשני הרגלים להם התרגלנו – בחול המועד של סוכות ופסח. למעט חג השבועות בו נלבש לבן, נאכל מאכלי גבינה (סוג של מסורת) ונישאר בחיק/בקרב המשפחה. לעתים מדובר בטיול בירושלים גופא ולפעמים זהו מסע בדרכים, בשבילים ובאתרים שסביבותיה…

ונתגלגלה לידינו כתבה של אורין ויינברג (24.1.19) שהתגלגלה במרשתת (לצערי איני זוכר אם היה זה האתר Ynet או שמא Walla). כל או כך שמנו אותה בצד עד שנעשה בה שימוש. וכך היה. וביום ה"ע" ובשעת ה"ש" לדרך, בעקבות הכתבה אותה שמרנו, יצאנו. טוב מראה עיניים. ארוכה הייתה הדרך. דרך מס' אחת הייתה עמוסה מקצה לקצה. יום חול המועד של פסח. זה שנפל על ברכת הכוהנים. וגם הירידה אל הבקעה לא הייתה, בלשון המעטה, מהירה. אפילו לא הייתה סבירה. מהכא להתם ארכה דרכנו מעל לשעתיים. בסוף יש סוף והגענו אל חפצנו. חוף קלי"ה. וכמה מטרים לפני הכניסה אל חוף הרחצה, אותו גדשו בהמוניהם המוני-אדם, נטוע מחנה צבאי לשעבר. של הלגיון הירדני לשעבר. ואחריו של צה"ל לשעבר…

וכך מצאנו על קירות המבנים הנטושים ציורי קיר ענקיים, פרי ידם או שמא מכחולם ו/או מברשותיהם, של מספר אמנים שחברו יחדיו ויצרו את "גלריה מינוס 430". הגלריה הנמוכה ביותר בעולם כולו. וגם מצבו של ים המלח בכי רע. זהו ניסיון, מעבר לכתמי הצבע, ליצור מודעות שהבעיה לפנינו ואנו צריכים, מוקדם ככל שניתן, לשקם את ים המלח אם לא להחיותו. כאן עוד אין בולענים. אבל אם נמשיך – תבלע האדמה את הים. איני בטוח שהניסיון הצליח. לצערנו מצב הים מחמיר והולך מדי שנה. דהיינו – כל שנה יותר גרוע…

להמשיך לקרוא

שירים ומילים על כתלי הרחובות – 1

התחלנו בסדרה של ציטוטי שירים (בדרך כלל) כפי שמופיעים על כותלי קירות ובניינים המקיפים את הרחובות. לפעמים זהו ציטוט של משורר ולעתים ציטוט של שיר המבוצע ע"י זמר/ת. לפעמים זהו הגיג שחורג מגדר הגרפיטי..

הבה נצא לדרך:

להמשיך לקרוא

גרפיטי 83

להמשיך לקרוא

גן פסלים – רחבת יד לבנים, הרצליה

רחבת יד לבנים בהרצליה. גן פסלים מקומי. ככל שהופיע שלט – ניתן הקרדיט לאמן/נית.

גלגלו בכיף:

יגאל תומרקין

להמשיך לקרוא

עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס יין

 

ש"י עגנון (נווה צדק). צילום: משה הרפז

עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס של יין. מתוך דברים שנשא עגנון עם קבלת פרס ביאליק (טבת, תשי"א):

מובא בספרים מי שמספר מעשיות של צדיקים הקדוש ברוך הוא עושה חסד למספרן ולשומען.

להמשיך לקרוא