ארכיון מחבר: mharpaz

נוף ישראלי: שפלת יהודה 5

להמשיך לקרוא

נוף ישראלי: שפלת יהודה 4

להמשיך לקרוא

נוף ישראלי: שפלת יהודה 3

להמשיך לקרוא

נוף ישראלי: שפלת יהודה 2

להמשיך לקרוא

נוף ישראלי: שפלת יהודה 1

ביקרתי בשפלת יהודה מספר פעמים. במרחב שבין כפר אוריה, צפרירים, אדרת. על גבעות כאלה ואחרות – תל עדולם, ח' עתרי ועוד. ובמחברתי הצטברו מס' רישומים שנעשו ברגע האמת.

יושב אל מול הנוף ומתבונן. ורושם את התרשמותי. קספר דוד פרידריך כתב: "הצייר אינו צריך לצייר אך ורק את מה שהוא רואה מולו, אלא גם את מה שהוא רואה בתוככי עצמו." [מקור: ויקיפדיה].

להמשיך לקרוא

סיפור על סיפור

בחצרות החסידים הלך, וממשיך להלך, וכנראה שימשיך גם ללכת, ומתגלגל לו סיפור. ש"י עגנון העלה אותו על הכתב באחד מכתביו. הפעם לוקח אני אותו, את הסיפור החסידי, ומעתיקו מילה במילה, לא מעם עגנון אלא כפי שכתב לאחרונה חיים באר:

"אני לא יודע מה לענות לך, אבל אני יכול לספר לך סיפור. סיפור חסידי שעגנון שכלל אותו וסיפר לגרשם שלום, שבחר לחתום בו את ספרו על זרמים מרכזיים במיסטיקה היהודית. אני משוכנע שכבר שמעת אותו, אבל מה בעצם אכפת לך לשמוע אותו עוד פעם. סיפור חכם אפשר לשמוע כמה וכמה פעמים, כי בכל פעם אתה טועם בו טעם אחר כמו שכל אחד מיוצאי מצרים טעם מה שרצה לטעום במן שירד להם מהשמים כל בוקר. כשהיתה צרה מתרגשת על עם ישראל, היה הבעש"ט הולך למקום מסוים ביער, מדליק אש, מכוון כוונות ומתפלל והצרה היתה חולפת. דור אחד אחר כך, כשהתרגשה צרה כזאת, הלך 'המגיד', יורשו של הבעש"ט לאותו מקום ביער ואמר: 'את האש כבר איננו יודעים להדליק, אבל אנחנו עדיין יודעים לכוון את כוונות התפילה,' והוא התפלל והצרה חלפה. ושוב, דור אחר כך שבה הצרה והתרגשה וממשיך דרכם של השניים, ששכחתי משום מה את שמו, הלך אל אותו מקום ביער ואמר: 'את האש איננו יודעים להדליק, גם את התפילה ואת כוונותיה איננו יודעים לומר, רק את המקום ביער אנחנו מכירים, ודי בכך,' והצרה חלפה. וכשחזרה הצרה והתרגשה בדורו של רבי ישראל מרוז'ין [רבי ישראל מאיר הכהן – "החפץ חיים" – מ.ה] התיישב הרבי על כס הזהב שלו ואמר: 'איננו יודעים להדליק את האש, גם את התפילה איננו יודעים לומר, ואפילו המקום ביער כבר אינו ידוע לנו, אבל את הסיפור הזה אנחנו עדיין יודעים לספר.' והוסיף עגנון שהסיפור של הריז'ינאי השיג בדיוק אותה תוצאה שהשיגו מעשיהם של קודמיו." [חיים באר, חלומותיהם החדשים, עם עובד, 2016, עמ' 367-366].

סיפרתי ת'סיפור ל-ב"ה. והלה רמז לי שלסיפור החסידי ישנם שורשים עמוקים המתחילים לפני 3K שנים. הסיפור לעיל אכן מהדהד סיפור תלמודי ומתכתב עם המדרש. יצאתי לחפש אחריו. מצאתיו. והרי הוא מונח לפניכם:

זַבְדִּי בֶּן לֵוִי פָּתַח (איכה ד, יב): הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וגו', אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָּבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד וְאָסָא וִיהוֹשָׁפָט וְחִזְקִיָּהוּ. דָּוִד אָמַר (תהלים, יח, לח): אֶרדּוֺף אוֺיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ל, יז): וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם. מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁנֵי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָעוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי וגו'. עָמַד אָסָא וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרֹג לָהֶם אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יד, יב): וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וגו', לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כ, כב): וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה וגו'. עָמַד חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר [מדרש רבה, איכה רבתי, פתיחתא ד-חכימי/ סימן ל']

וכפי שוודאי שמתם/ן לבכם/ן לעניין – הרי לכם/ן ארבעה, גם בסיפור הראשון וגם בסיפור השני, העוקב אחריו, מלכים ו/או אדמו"רים, ההולכים ומתעייפים. אך הקב"ה, לאורך כל הדרך, הוא הדואג לבני ישראל.

© כל הזכויות שמורות. הקוראים והקוראות מתבקשים אך ורק לקרוא. ותו לא. שנאמר – לקורא עניין. שום עסק מסחרי אינו מותר ואסור בתכלית.

מבצע "מדינה" – כיבוש כ"ס הערבית ע"י חט' אלכסנדרוני

מעשה שהיה – כך היה. נדרשתי להגיע אל כתובת מסוימת בכפר סבא. ומצאתי את עצמי בפאתי שכונת יוספטל. המשימה בוצעה. כלומר רשמתי V בדף המטלות. או יותר מדויק – מחקתי שורה. התבוננתי ימין ושמאל. מעבר לשורת המבנים הראשונה, הנשענת על הכביש – איני מכיר דבר וחצי דבר. אף פעם, עד לאותה נקודת הזמן, לא ראיתי מה יש מעבר לשורת הבתים הראשונה. ולבטח כף רגלי לא דרכה שם. כיוון שכך, הבה נשלים את החסר.

ותוך כדי השיטוט הגעתי אל אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני הממוקמת בצמוד לתל כפר סבא ולמרכז הקהילתי ע"ש גלר. קראתי את הכתוב. הבנתי כי בזה הרגע הוטלה עלי משימה. לתעד את מבצע כיבוש כפר סבא הערבית (כפר סאבא), יום אחד לפני הכרזת המדינה. ולכן קראו למבצע – מבצע "מדינה".

הרשימה תכלול מספר נושאים שעליהם החלטתי להרחיב את בסיס הידע: תיאור האנדרטה והמבצע, ההיסטוריה הקצרה של ייסוד כ"ס העברית, התמקדות בשתי החסימות – האחת בקבר נבי ימין הוא קבר בנימין בן יעקב והשנייה ב"פרדס האוצר". בחינת קבר בנימין תוביל לעניין ייהוד של מקומות קדושים ועיגונם במסורת היהודית והחקירה בפרדס האוצר תצביע על הדגם המרחבי של התיישבות יהודית בשרון במרוצת שנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה.

להמשיך לקרוא

גרפיטי 69

להמשיך לקרוא

ציורים ע"ג גדר אתר מבנה בהקמה, קמפוס מכון ויצמן – 3/3

ממשיכים להתבונן בציורים העוטפים מבנה בהקמה והפרושים על הגדר המקיפה את אתר הבנייה. רשימה מס' 3 ואחרונה:

בני אפרת, זיהום אוזון

להמשיך לקרוא

ציורים ע"ג גדר אתר מבנה בהקמה, קמפוס מכון ויצמן – 2/3

דורית פלדמן, תצפית הנצפה

להמשיך לקרוא