בגלריה "מינוס 1" מוצגת תערוכה קבוצתית, "אל תוך הלילה", בה מוצגות עבודות מתוך אוסף "הארץ".
וכך כתבה האוצרת, אפרת לבני:
הלילה מוגדר ראשית וקודם כל על דרך השלילה, בהיפך מהיום, ועל דרך הניגוד שבין אור לחושך. אם האור הוא "כי טוב" הרי שהחושך ההיפך ממנו. כך מאז ומעולם, מאז המקרא, מאז אפלטון ומשל המערה, מאז החיבור על מלחמת בני אור בבני חושך, ואז המחקר והכתיבה על ימי הביניים וכינוים "ימי החשיכה". הלילה ועמו החשכה כרוכים פעמים רבות מטפורית בהידרדרות, באיום ובאובדן. אך למעשה ללילה פנים רבות. הוא יכול להיות מפחיד, מאיים ואפל, אך הוא גם עוטף ומערסל, מלנכולי ורומנטי, נוגה וחלומי, רוחש מסתורין. הוא זמן לשינה מתוקה או לסיוט בלהה. זמן של פריצות, של חרישת רע, של פעילות חשאית ואסורה – אבל גם של רוגע ודממה, של נהנתנות, תשוקה והתענגות.
הלילה רוחש חיים: בטבע מתעוררים ינשופים ועטלפים, הקקטוסים פורחים, הימים גואים והמטאורים נופלים; ובציביליזציה יוצאים אנשי הלילה למלאכת לילם – בליינים ושוטפי כלים, שוטרים ונהגי מוניות, גברים ונשים בזנות, אחים ורופאים במשמרת לילה, אומרי סליחות ומטאטאי רחובות. הלילה הוא גם הזמן המועדף על אנשי רוח ויוצרים רבים, הוא זמן טוב להגות והשראה, לכתיבה ויצירה; אך בעבור אלה העוסקים באמנות חזותית, בלילה טמונה מכשל נוראה, שהרי ללא קרן אור אין דימוי ואין ראיה. האמנות החזותית מושתתת כולה על חוש הראייה והתלות שלה במקור אור היא מוחלטת.
התערוכה הנוכחית מציגה קבוצה של יצירות שבהן מופיע הלילה כנושא וכדימוי מרכזי. המשותף להן הוא שהן לא נרתעות מן הלילה ומן המגבלה החזותית שהוא מציב; להיפך הן נמשכות אליו, בוחרות להיכנס "אל תוך הלילה", לשהות בו, לאמץ ולמצוא את עושר האפשרויות וההקשרים שהוא מציע, ולהגיח ממנו כדי להציג את ריבוי פניו.
לצערי ישנה שורה מכובדת של אמנים.ות המשתתפים בתערוכה ושעבודותיהם.הן אינן מיוצגות ברשימה זאת (מקווה שהדבר ייסלח לי). והסיבות לכך מגוונות. לדוגמה: עבודות וידאו.
ממליץ על אימוץ הקטלוג המצוין, הנילווה לתערוכה (כמנהגה של הגלריה בכל תערוכה ותערוכה). יש בקטלוג מאמרים, ניתוח עבודות וכן תצלומים של עבודות נוספות הקשורות ללילה אך אינן מוצגות בתערוכה גופא. הוא, הקטלוג, מחכה לכם בכניסה. חינמי.
התערוכה מתקיימת עד 13.5.
צילומים: משה הרפז (7.4.23).