אז מה היה לנו? חפצים רבים. מכל הטובין שגיאורגיה מציעה. הרבה דוכנים, הרבה מרכולת פרוסה על-גבי שמיכה, מרבד, מפה וכד'. וכל זאת ע"ג המדרכות. וגם חפצים תלויים על גדרות ואפילו על עצים. הרבה רחובות. הרבה צילומים. ולחשוב שבכל יום נתון באים, פורסים, ולעת ערב מקפלים. וחוזר חלילה. ומתי אוכלים? והיכן מתפנים? ומה קורה כאשר יורד גשם, ברד או שלג? המסקנה המתבקשת היא שאין זה להיות פשפשן או פשפשנית.
ושמתם לב לבטח למגוון העצום של החפצים ולכלל השני של הכלכלה – Mee Too. לא המגדרי…
הצילומים, אגב, פחות או יותר, לפי התקדמות של כותב השורות וזוגתו שתחיה.
צילומים: משה הרפז.
משה הרפז 