משמר השרון – "הסליק"

אנו בתחנה שלישית בסיור בקיבוץ משמר השרון – "הסליק" (לתחנה ראשונה – "מוזיאון משמראשונים" ראו כאן. לתחנה שנייה – "העמדה" – ראו כאן). עדו ממשיך בהדרכתו. על השלט הכחול שמילותיו רשומות בלבן אך תתקשו לקרוא אותן ולכן הן מובאות בהמשך, שאותו קבעה ה"מועצה לשימור אתרי מורשת" על קיר הכניסה לסליק משמאל לדלת הכניסה, ראו תצלום לעיל, נכתב:

מקום קטן המנציח תקופה גדולה

בשנים 1943 ועד 1948, בתקופת המאבק נגד השלטון הבריטי, השתמש ארגון "ההגנה" במקום הזה להסתיר בו נשק.

ה"סליק" נחפר לעומק של ארבעה מטרים וקירותיו צופו בזפת מיוחדת לאטימה בפני רטיבות. מעל לסליק נבנה דיר עגלות ובו שתי שקתות בטון. אחת השקתות הסתובבה על ציר וכיסתה את פיר הירידה למפלס התחתון. עגלות וחבילות חציר הסוו את השוקת.

הסליק היה פעיל בלילות. ממנו הוצא הנשק לפעולות "ההגנה", ולאחר סיום הפעילות הוחזר אליו. בקרבת המבנה פוזרו כלים חקלאיים ממתכת כדי לשבש את מגלי המתכות [מגלי מוקשים] של הבריטים.

ב"שבת השחורה" [28.8.1946] ניסו הבריטים לגלות אותו ולא הצליחו.

לאחר שנפתח הפתח, הורד והוצב הסולם (במקור מעץ), ירדנו ומצאנו את עצמנו בתוך "הסליק" ממש. על אחד מקירותיו, הפעם באותיות לבנות על רקע שחור, נכתב:

הסליק שמעולם לא נתפס – איך נשמר מחסן נשק בסוד?

הסליק בקיבוץ משמר השרון הוקם ע"י ארגון "ההגנה" בשנת 1943, בכיסוי של חפירת מיכל אזורי לדלק ושימש להסתרת כלי נשק לצורך הגנה על היישובים העבריים בתקופת המנדט הבריטי בארץ.

הסליק הנו חדר בנוי בטון, ארבעה מטר רוחבו וחמישה אורכו, קירותיו מצופים בזפת והוא נמצא כארבעה מטרים מתחת למבנה בו אתם עומדים. הכניסה אליו הנה דרך מבנה אשר שימש כדיר עגלות לטשטוש העקבות.

הירידה לסליק הייתה באמצעות סולם עץ, דרך הפתח שנמצא מתחת לאבוס. באמצעות סיבוב מיוחד של ציר המנעול שהוסתר מתחת לאחד האבוסים, התרומם האבוס ונגלה הפתח הסודי לירידה שרק חמישה אנשים ידעו עליו.

סליק זה כונה בשם "יגר" [פעמים סגול – מ.ה] והוא אחד הסליקים הייחודיים שהופעלו באותה עת על פי שיטת האבוס' ביניהם "סליק החמור" במושב ירקונה ו"סליק האורווה" בקיבוץ גבע. הסליק בקיבוץ משמר השרון הנו היחיד בארץ ששרד בשלמותו.

שחזורו ושימורו מחדש חושף בפנינו היבטים נוספים וראייה רחבה יותר מעבר להיותו אתר היסטורי של תצוגת נשקים ותחמושת. המקום מלמד ומצביע על החשיבות והצורך במיומנויות החשיבה והתכנון להקמה והפעלת הסליק באותה תקופה.

החשיבה "מחוץ לקופסא" של אנשי ארגון "ההגנה" בשלב התכנון והביצוע של בניית הסליק ובפיתוח הטקטיקות להסוואתו, סייעה להשיג את המטרה ולהפעילו על אף מאמצי השלטון הבריטי. החיילים הבריטים הרבו בחיפושים אחר הסליקים העבריים. החיפושים נעשו בעזרת גלאי מתכות ובליווי של כלבים שידעו לזהות ריח של ברזל ואבק שריפה. בניית הסליק מתחת לאדמה בתוספת של שני מטרים מעל תקרת הסליק, כבידוד בין הסליק לדיר העגלות, סייעה להסתרתו באופן מלא ולשיבוש מיקומו.

הראייה הטקטית והאסטרטגית לבחירת מיקומו של הסליק בקיבוץ הייתה בעלת חשיבות מכרעת. דיר העגלות בו הוסתר הסליק היה סמוך לשלושה אזורים שונים ולא לחינם. הראשון, מוסך הקיבוץ הנמצא דרומית לסליק, סייע בעזרת המכונות החקלאיות לשיבוש גלאי המתכות של הבריטים; השני, הרפת של הקיבוץ הנמצאת מערבית לסליק, סייעה בשיבוש הריחות לכלבי הגישוש של הבריטים ואף עצם הווייתה סייע לסיפור כיסוי להוצאת העגלות מהרפת לדיר; השלישי הוא אזור הפרדס אשר היה נטוע מזרחית לסליק ושימש כמקום מסתור למבנה ולפעילותו גם מעיני חברי הקיבוץ. דרך הפרדס עברו רכבים לצורך הוצאת והכנסת נשקים אל הסליק וממנו בלי לעורר חשד. במבנה של דיר העגלות הייתה דלת קטנה להוצאת הרפש אשר פנתה אל הפרדס. מוביל הנשק נדרש לעמוד עם רכבו מול פתח הדלת ולבצע את משימתו. מוביל הנשק מעולם לא ראה את מבנה הסליק מבפנים, כך הצליחו לשמור בסוד את הכניסה לסליק גם בקרב האנשים הפעילים. המחשבה למיקום הדלת בצידו המזרחי, מול הפרדס אפשר לנצל את אור הירח המלא באופן מקסימאלי ללא צורך בתאורה חיצונית.

הנחיות של המהנדסים והמתכננים של הסליקים בארץ היו מאוד ברורים וסייעו באופן טקטי לתפעולו התקין של הסליק. ציפוי הקירות בזפת סייעו למנוע רטיבות והכך לשמור על הנשקים מפני חלודה. תכנון שני פתחי אוורור בתוך הסליק שימשו להוצאת הגזים והכנסת אוויר צח לתוכו, הפתחים נראו בחוץ כברזי השקיה בפרדס וכך לא עוררו כל חשד.

הסליקים בארץ בכלל וסליק זה בפרט, חושפים את שיטות ההסוואה בהם השתמשו אנשי ארגון "ההגנה" מבלי שנתפסו. זוהי מורשת תרבותית ואידיאולוגית חשובה של דור המייסדים המהווה גם כיום דוגמא לעשייה תחת מעטה של חשאיות במובן "מגן ולא ייראה" וכנאמר בספר משלי "בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ" [פרק כ"ד, פסוק ו'].

הסליק נחשף ונפתח לציבור הרחב בשנת 1988 והיה באחריותו ובטיפולו המסור של חבר הקיבוץ אריה בן ארויה. החל משנת 2020 הועבר הסליק לאחריותו וטיפולו המסור של חבר הקיבוץ, עדו לבנה. בשנת 2021 יזם הקיבוץ פרויקט לשיפור חוווית המבקר לצורך הנגשה ושיחזור האתר בתמיכתם של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

היו עוד סיפורים שנמסרו בע"פ ולדוגמה אודות הקבלן שנשכר להקמת הסליק, ירושלמי, ופועליו משכונת הבוכרים, שהובלו בכיסוי עיניים אל מקום הסליק ועוד…

לצערנו, בסופ"ש האחרון נפרץ המקום ונשדדו כ-20 כלי-נשק (מעוקרים יש לומר) שערכם בעיקר היסטורי. כלומר גנבו לנו היסטוריה… שקלתי באם לפרסם רשימה זאת אך מכיוון שדבר השוד פורסם בעיתונות, במרשתת ובחדשות הטלוויזיה, לא ראיתי מניע להפעיל צנזורה פנימית. כך או כך – נקווה שהפרטים שנגנבו יימצאו בהקדם.

צילומים: משה הרפז (26.4.22).