אנדרטה לזכר "התזמורת האדומה"

ובירכתי פארק רבין, לא רחוק מהאנדרטה לזכר הגדוד החמישי של הפלמ"ח, נמצאת האנדרטה לזכר "התזמורת האדומה".

מתוך לוח האבן קורא אני את המשפטים שנחקקו:

"התזמורת האדומה" היתה רשת ביון של הצבא האדום שפעלה נגד הנאצים במערב אירופה במלחמת העולם השנייה.

מפקד הרשת, לאופלד טרפר, יהודי ממוצא פולני, קבע את מושבו בבלגיה ולאחר מכן בצרפת, וגייס תחילה לגרעין הפנימי של הרשת קומץ קומוניסטים יהודים, שהכיר לפני כן בארץ ישראל ושהיה לו בהם אמון מוחלט. בהם היו: לאו גרוספוגל, איש הלוגיסטיקה של הרשת, הלל כץ, עוזרו הקרוב של טרפר, דויד קאמי ששימש אלחוטן וזושה פוזננסקי שהיתה הצפנית הראשונה. סביב גרעין זה בנה טרפר בהדרגה רשת שמנתה כ-300 איש ואישה מבלגיה, הולנד, צרפת וגרמניה. כרבע מהם היו יהודים. לרשת צורפו גם שני קצינים סובייטים שנשלחו מברית-המועצות.

הרשת אספה מודיעין על כל ההיבטים של הצבא הגרמני: גודל ותפקוד היחידות השונות, מפקדיהן, מיקומן, המורל שלהן, סוגי הנשק והחימוש, תוכניות המלחמה ומועדיהן, ועוד. המידע הועבר תחילה למרכז הביון הצבאי במוסקבה באמצעות הקונסוליות והשגרירויות הסובייטיות במערב אירופה.

אבל עם פלישת גרמניה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 – חזרו כל הנציגויות הדיפלומטיות של ברית המועצות לרוסיה. ומכאן ואילך הועבר המידע כולו בשידור. מערכת האיסוף של הרשת היתה מעולה. אבל העברת המידע בשידור היתה בעייתית כי לרשת היו מעט מאוד משדרים. בשלב הראשון היא הפעילה תא שידור יחיד בבית-מסתור בבריסל, לשם נאסף אז כל החומר המודיעני, שהוצפן ברובו על-ידי זושה פוזננסקה בימים, ושודר בלילות חליפות על-ידי דוד קאמי והקצין הסובייטי מיכאל מקארוב. הכמות העצומה של החומר המודיעיני חייב לשדר שעות רבות מדי לילה, דבר שהקל מאוד על איתורו של התא על-ידי הגרמנים. הוא אותר בדצמבר 1941, חצי-שנה אחרי שהופעל, וכל חבריו הושלכו לכלא. שני האלחוטנים והצפנית נחקרו בעינויים קשים מאוד, אבל לא גילו לגרמנים דבר. תודות לשתיקתם המשיכה הרשת לפעול עוד שנה. מבין 66 היהודים שפעלו ברשת, 48 נרצחו על-ידי הגרמנים לרבות שניים שהתאבדו בכלא.

כל חברי תא השידור הראשון היו בין הנרצחים.

"התזמורת האדומה", שהיה לה סניף חזק בברלין, נחשבה אחת מרשתות הביון הטובות ביותר שפעלו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה. הגרמנים גילו את קיומה של הרשת, והיטלר, ציווה להקים יחידת ביון-נגדי מיוחדת שכל תפקידה היה להפיל רשת זו ויהי מה! היא חוסלה בסוף 1942 אחרי שנתפס גם מפקדה לאופלד טרפר. הוא הצליח לברוח כעבור זמן מהשבי, חזר לברית המועצות, ולאחר טלטלות קשות עלה עם משפחתו ב-1975 לישראל. הוא נפטר בישראל בינואר 1982. לאחר מותו פנתה אלמנתו, לובה, ל"ארגון הפרטיזנים ולוחמי המחתרות בישראל" וביקשה שיסייעו בהקמת אתר זיכרון ללוחמי ה"תזמורת האדומה". הרוח החיה בהקמת האתר היה איש הקק"ל אולק (אלכסנדר) פוזננסקי, אחיה הבכור של צפנית הרשת.

אתר הזיכרון נחנך לראשונה ביוני 1983; ניטעה בו חורשה שעציה נתרמו על-ידי זוכרי ואהבי הלוחמים.

האתר הנוכחי החדש החליף את קודמו.

ובלי משים עולות בלב המבקר מלותיו של המשורר אבא קובנר: 'הה, למה אתם רעי שותקים, אם הדממה אינה שותקת'.

***

פרטים נוספים על האתר, על הרשת ועל לוחמיה, אפשר למצוא בעברית בספרו של לאופלד טרפר 'התזמורת האדומה שלי', בספרה של יהודית כפרי 'זושה', ובספרו של הסופר הצרפתי ז'יל פרו 'התזמורת האדומה'.

צילומים: משה הרפז (12.10.2021).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: