הגלריה במרכז ההנצחה בקרית טבעון. ישנן 3 תערוכות בקומת הכניסה ועוד אחת בקומה העליונה. סה"כ 4 תערוכות. אנו נציג רק 2. כך בחרנו. כאן וברשימה הבאה. וזכרו – אין אנו מבקרי אמנות. אנו רק מבקרים בתערוכות. צופים, רואים, מתבוננים, מתרשמים.
וכך כתבה האוצרת, מיכל שכנאי יעקבי:
מגדלים-מגדלים, כעמודים המחברים בין ארץ לשמים, מתנשאים ברחבי הגלריה – מגדלי הספרים של ז'אק ז'אנו. ספרים וחלקי ספרים, מאוגדים ומחוזקים ברצועות ברזל חלודות, כרצועות תפילין, שואפים כלפי מעלה – ישרים, או מעוקמים, יציבים או מטים לנפול. חלקם, מפיצים אור כמגדלורים למגששים בדרך. על הרצפה, סביבם, פזורות אותיות-ברזל, כמו בקעו מן הספרים אל אוויר העולם – חומר טעון משמעות וצורה.
עבודותיו של ז'אנו נושאות בחובן מטענים של זיכרון וזהות תרבותית. את השראתו הוא יונק מתוך פולקלור ופולחן עממי של מסורות דתיות שספג מבית: ז'אק ז'אנו נולד במרוקו, בעיר פאס, ועלה לארץ עם משפחתו בהיותו ילד. יצירתו נעה בין חומר לרוח, בין גוף לנפש, בין מזרח למערב ובין קודש לחול. מתקיים בה שיח מאגי של חומרים, חפצים ואובייקטים בעלי איכות מטאפיזית – באמצעותם הוא עוסק בחקר החומר והאין-חומר דרך העומק התרבותי.
חומרי הגלם שלו הם חומרים מושלכים – ספרים, קש, ברזל חלוד, קרטון. ז'אנו נופח בהם רוח חיים, מייצר אלכימיה של שאריות ושרידים, אשר תחת ידיו הופכים לאובייקטים עם נוכחות רוחנית.
[…]
אך למרות השימוש הרב שהוא עושה בסמלים תרבותיים בעבודותיו, השיח של ז'אנו אינו שיח קולקטיבי אלא פרטי, לירי ומופנם. מבוכת החיפוש היא חלק מהאובייקט האמנותי שלו: "הסטודיו הוא בית הכנסת שלי, שבו אני מחטט ומחפש את היהלום המוסתר שבי, את הזהות הפנימית". עבודותיו אינן מציעות את עצמן כסמלים אלא הן סוג של ארכיטקטורה נפשית, של חיפוש אחר המקום המסתורי – המקום המטאפיזי שבו נוצר ובוקע היש מן האין.
התערוכה – עד 4.9.2021.
צילומים: משה הרפז (15.7.2021). כל הזכויות שמורות לאמן.
משה הרפז 