שדים ואמונות טפלות בסיפורי ח"ן ביאליק

כן, אמנם ביאליק מוכר וידוע לנו כ"המשורר הלאומי" (מי זוכר? תנסו להיכנס לרשתות הגדולות או המובילות של מכירת ספרים, ובלי שננקוב בשמותיהן, ולבקש לקנות את ספר שיריו. קרוב לוודאי שאין על המדף. שלא נדבר על ספר הסיפורים.  אך פרט להיותו משורר, עסקן, מתרגם, מוציא לאור, עורך ועוד – היה גם סופר. ופעם, אי-שם במאה הקודמת, דרשו מאתנו, בבית-הספר, לקרוא את "אריה בעל הגוף" ו"מאחורי הגדר". זה זמן רב שאיני יודע מה המצב כיום. אין לי כתובת זום רלוונטית…

הציטוטים (ללא ניקוד) המובאים בהמשך רשימה זאת, לקוחים מתוך: חיים נחמן ביאליק (2008), הסיפורים, עורך: אבנר הולצמן, דביר. אנו נציין, כמובן את שמות הסיפורים מהם לקוח מה שלקחנו…

וכמו שכתבנו כאן וכאן לגבי שדים, כשפים, לחשים, רוחות ואמונות טפלות בכתביו של יצחק בשביס-זינגר, כך נעשה לגבי ח"ן ביאליק. העברית – קצת מיושנת. עברית של פעם. כלומר של לפני מאה שנים. אבל אני סמוך ובטוח שאתם הקוראים, או אתן הקוראות, תתגברו ו/או תתגברנה על כך.

***

מתוך "אריה בעל גוף":

באורווה, מימין לכניסה, חבוי בצל, על משטח חציר ותבן מעורבים בזבל, עומד בלי נוע, כגוף מת וקרוש, סוס אדמוני, שאדמומיותו נבלעת בשחור הצל, קשור באפסר אל אבוסו, אוזניו הקטנות מושפלות – והוא נראה כמתנמנם או כמעמיק מחשבה. ממעל לראשו תלויה באוויר גופת עורב שחור, שנדון בחנק ונתלה בחבל דק בשמי קורה, לשמירה מפני המזיקים, המענים ומייגעים את הסוסים בלילות, או קולעים להם קליעות ומחלפות בשער רעמתם. [עמ' 16]

*

ובעוד הסוס שותה מתוך הדלי המוטה ביד אריה – עומד זה ושורק בשפתיו בקול נהימה דקה, כדי שישתה לתיאבון. משיורי הסוס הוא רוחץ את פניו ואת ידיו נטילה של שחרית, מפני שכך הוא מקובל, שהשיירים האלה יפים לגוף. ובהטותו את בלוריתו אל תחת סילון הצוננים, נחשפות על משמן עורפו שתי טבעות אדמדמות – עקבות קרני אומן [=כוסות רוח – מ.ה]: אריה נוהג להקיז דם בכל ערב ראש חודש, לפי שזה מטהר, לפי דבריו, את הדמים מזוהמתם, והריהו יפה למיחוש הראש. [עמ' 17-16]

*

מלובש בבגדים שחורים העשויים אריג גס וחזק כאשר אהב, יוצא אריה מקץ רגעים מביתו שנית, הולך ופותח את שערי חצרו המוגפים אל פני הרחוב השוקט והשקוע עוד בשינה, ותכף לפתיחה הוא לועז בלעז איזה לחש המקובל בידו, שפירושו: "מי סוחר, מי מוכר, מי קונה – יסור הנה". [עמ' 17]

*

אריה הגיע ל"צרורות", כסבורים אתם על ידי אותם העסקים האפלים והעברת הסוסים ומסעי הלילות מימים ראשונים? – טעיתם! אריה התעשר על ידי… תקיעת-כף של הצדיק מק', ואשתו היא שגרמה לזה. היא נבאשה פתאום בעיניו ויאמר לגרשה, אחרי שגילגלה עמו בשלום כחמש-עשרה שנה; אבל היא מאנה להתגרש והלכה ותבעתו לפני הרבי. והרבי, מפני השלום, הבטיח את אריה להניח ברכה אל תוך ביתו לרגלי אשתו; אבל אריה, ש"בן אדם פשוט" הוא, נכנס לדבריו ושאל שלא כהוגן: "רבי! במה אדע כי יבוא דבר ברבי? היתקע לי הרבי כפו על זה?" והרבי – שמעו ושומו – נענה לו ותקע כף! – כך משיחים התמימים שבתושבי רחוב העצים. ואריה, החרד על מזלו שלא יורע ושלא תשלוט בו עין הרע, חשך את עצמו מלהכריז על זה בגלוי, שמא יגרום ביטוי שפתיו ויורע כוח תקיעת הכף… [עמ' 25]

*

סוף דבר, אריה הוא עניו ושפל רוח במאוד מאוד. אבל מלבד הענוותנות הכללית ההיא עוד נמצאת בו מין ענוותנות אחרת, המיוחדת רק לאנשים שכמותו, וכל עיקרה אינה באה אלא ממורך לב ומיראה תפלה וגסה ומבהילותו על ממונו. והיא היא שגרמה לו, עם כל ביטחונו בכוחו ובעושרו, שיהיה גם שם שמים שגור על פיו, ולשתף תמיד מידת רחיו שהקדוש ברוך הוא למעשה ידיו – מדי נגע העניין בממונו. ושהיא שגרמה לו להאמין בכל הבלי שווא: במכשפים וברביים [רבנים – מ.ה], בלחשים ובסגולות; לשחוט תנשמת בדינר זהב ולקוברה תחת המפתן – להצלחה; לשמור את החולדה הדרה בעיקרי ביתו כבבת עינו, מפני שהיא שומרת את מזלו; ללחוש שלוש פעמים בשחר בעת פתיחת שערי החצר את הלחש הידוע. והיא שגרמה לו לפתוח את צרורותיו, החביבים עליו מגופו, לפני הרבי הקו-בי, ולהסתלק ברגע שמעבירים לפניו "בר-מינן" והלגינין מקשקשים… איזה מין יראה תפלה וחרדה גדולה קפצה עליו, כשראה את השטן מרקד בקרבתו ומידת הדין מתוחה סמוך לו. [עמ' 30]

*

אולם מפני שהתחבולות השליליות לבדן עדיין אינם מספיקות להגן ולהציל, כי יש אשר ימצאך השטן גם במרתף, ולא יועילו לך כל השתמטות ומחבואים – לכן נחוצה אפוא גם איזו תחבולה חיובית ו"כוח שכנגד", מעין דורון, תפילה או מלחמה, נכד אותו הכוח הנעלם והקפדן, ולתכלית זאת ראה שנית לו אריה צפיר, מלבד הסגולות והלחשים המנויים למעלה, שיהיה מצוי אצלו בשכר לכל עת מצוא (הלוואי שלא יצטרך לזה!) איזה פרקליט או סרסור קבוע בינו ובין התקיף הנעלם, לרצותו בשעת כעסו, לפייסו ולשחדו בשעת הצורך – סוף דבר, סרסור בר-סמך, שהוא יגמור בעדו את כל ה"עסקים" שבינו ובין שמים, והי עול זה פרוק מעל צווארו לגמרי. ולעניין זה לא מצא אריה טוב מהרבי הקו-בי, בנו של אותו צדיק בעל תקיעת-הכף. כמעט הריח סכנה כלשהי קרובה – מיד רתם את עגלתו וירץ אל הרבי, להקדים רפואה למכה. בכוח הצדיקים האמין אריה אמונה שלמה ומוחלטת, מבלי שים פדות בין צדיק לצדיק. ולא משום טעמים רוחניים ודברי חסידות, כי אם מפני שהצדיקים הם לדעתו כל מיני "בעלי מלאכה" שיש לעולם צורך בהם, כמו המכשפים, להבדיל, ו"כשנצרכין לגנב, מורידין אותו מעל התלייה," יאמרו הבריות. אלא כשם שיש "בעל מלאכה" אמן ומומחה, כך יש צדיק הדיוט וצדיק אמן. האחרון אינו עושה מלאכתו רמייה, והבטחותיו מתקיימות. בכל מה שחוץ לאומנותם יכולים הצדיקים להיות בני אדם פשוטים כשאר הבריות, וגם הם אינם מתכוונים אלא "כלפי הקופיקה". [עמ' 32-31]

***

מתוך "ספיח":

מתיירא אני להפוך ראשי לאחורי. איזה שד עומד על גבי; כפוף הוא על עורפי ממש. "אימא, אימא!" – משווע לבי בתוכי, אבל הקול אינו יוצא. נחנק הוא בגרוני. חרדת מוות תבוא בי. שיני וארכובותי נוקשות, ולבי גווע מפחד סתום. ילל הארובה בא אלי ממקום רחוק, רחוק מאוד… וכאן, בשעת סכנה זו, מנצנצת במוחי ה"סגולה", אותה שמסר לי רבי לשמירה מפני השד הרודף אותי תמיד בשעת חזירתי מן החדר. ממהר אני ותוקע שתי בהונות ידי בחגורת המכנסיים וקורא בתוך כך בכוונה עצומה "שמע ישראל". הסגולה מועילה… [183-182]

*

בית אבא עומד מחוץ למחנה, מרוחק מן הפרבר, קרוב לחורשה, ועד שאבוא לשם עלי ללכת יחידי בדרך כבדה בחול, נמשכת בין שורות אילנות, על פני כברת ארץ שוממה מאין בית, ולעבור עוד מקום סכנה באמצע הדרך: גשר קטן נטוי על פני אמת-המים, שלפי השמועה קבע לו שם ישיבה מתחת שד קטן אחד מכת לצנים. השדון הוא אמנם, לפי הקבלה, נוח לתינוקות ואין פגיעתו בהם רעה, ואף-על-פי-כן כשאני רואה בראשי האילנות את עטרת הזהב של אור השקיעה פוחתת והולכת – לבי נמס.

© כל הזכויות שמורות להוצאה למרות שחלפו יותר מ-70 ש' מיום פטירתו של חנ"ב ויצירותיו הן "נחלת הכלל".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: