מבצר כוכב הירדן

ואחרי הסופה שפקדה את ארצנו הקטנה, שלא הגיעה לממדי הסופות שתקפו את ארה"ב, ואת טקסס בעיקר, עלינו צפונה. לא אל חרמון ואף לא לרמה"ג. חשדנו שיהיו פקקים וקשיי תעבורה. למה לנו להשחית ת'זמן. הלכנו אפוא "על בטוח". נסענו אל עמק הירדן ובסופו של יום הספקנו גם לבדוק את מצב סכר הכנרת בדגניה. כשבקרנו במקום, דהיינו סביבות הסכר, ראינו על המדיד כי נותרו עוד כ-60 ס"מ עד היווצר הכורח לפתיחה. בחרנו גם יום שספרותיו הן 1 ו-2 בלבד. 21.2.21. עבר זמן מאז אך טרם התבשרנו על פתיחתו…

מקיבוץ אור שמשכנו בעמק הירדן, משכנו למעלה, מערבה, אל האתר, דרך מחנה העבודה של הסינים, שבונים – איך לא, מתקן תשתיות של מים – מאגר וקו הולכה. הגענו לרמה שטוחה. אנו בקצה המזרחי של רמת יששכר. וזכרנו כי פעם, בעבר הרחוק, הגענו לכאן, מכיוון מערב, בדרך סלולה שיצאה ממושב מולדת (בני ברית), נשקה לטייבה ונמתחה על הרמה, בכיוון מערב-מזרח. היא, הדרך הנ"ל, איננה עוד. נזנחה, התרפטה, נחרשה. רק רכב 4X4 יכול עדיין לפנטז על הגעה מהכיוון ההפוך למתויר. אך אז, במאה הקודמת, נסענו אל האתר דרכה במכונית פרטית. והאתר עוד לא היה אתר. ומה שייחד אותו אז – הנוף שנשקף. והפעם שרר אובך.

כך או כך נכנסנו בשערי הגן הלאומי כוכב הירדן. אמנם הזמנו אישור לצמד כרטיסי קשיש במרשתת, אך איש רשות הטבע והגנים הלאומיים, שהופקד על האתר, לא ממש התעניין באישור. 11 ש"ח לגולגולת וותיקה. היינו לבדנו. כמעט. במשך כל השיטוט, שערך כשעה, ראינו עוד זוג. בא אחרינו ויצא לפנינו. וזהו. אתר נטול מבקרים. אף לא אחד נקלע למסגרת התמונה להפריע לנו לצלם כראות עינינו. היכן כל עם ישראל? מתגודד בשערי הכניסה לאתר החרמון.

רצינו, בתחילה, לבקר בגן הפסלים שהקים יגאל תומרקין, מדרום למבצר (ובתחום הגן הלאומי). איש הרשות התבונן בנו ושאל, בנימוס, אם ברשותנו מגפיים. שכן לאחר 80 מ"מ כל העסק הוא בוצי… אצלנו לעומת זאת, בחצר, ירדו 130 מ"מ (לפי מדידתי. אך סוג הקרקעות שונה בין המקומות). בדקנו בקפידה את פני השטח – אכן בוץ. מילא, יש לנו תירוץ לבקר שנית. אגב, הראות הייתה על הפנים. כמעט ולא ניתן היה לראות את הצד הירדני. עוד תירוץ מדוע נגזר עלינו לשוב ולבקר.

בתקופת המשנה, אי-שם בין המאה הראשונה לפני ספירתם, לשלישית לשיטת הנוצרים, התקיים כאן יישוב יהודי. כוכב או כוכבא. עברו אלפיים שנים אך השם השתמר עד ימינו אנו. הערבים קראו למקום כוכב אל-הוא שמשמעותו – כוכב הרוחות. האתר הוא מבצר צלבני שנקרא בלוואר (Belvoir). "נוף יפה" בצרפתית של הצלבנים שרובם היו מצרפת ולכן נקראו ע"י המוסלמים – פראנקים…

מבצר כוכב הירדן בנוי אבני בזלת והוא מדגם של "מבצר בתוך מבצר". המכלול מורכב מחומה חיצונית, מרובעת, שמחוץ לה נחפר חפיר ובתוכה נבנתה חומה נוספת, מעין מבצר קטן (דאנז'ון), אשר היה מרכז החיים של המצודה ושימש כמבצר משני לאבירים במקרה של פריצת החומה החיצונית. בפינות המצודה הפנימית נבנו מגדלים בולטים אשר שלטו על חומותיה. מגדלים דומים נבנו בפינות ובאמצע כל צלע של החומה החיצונית. היקפן של החומות החיצוניות 480 מטרים ועוביין 3 מטרים. בעת בניית החומות השתמשו הצלבנים בעופרת ובברזל כדי לחזק היטב את החיבורים בין אבני הבניה. חומות המצודה הפנימית בנויות מקמרונות חביתיים ובשתי קומות. בין הקמרונות הייתה חצר פנימית. מבנה זה הוא למעשה מצודת קסטרום עם מגדל עוז.

בעת בניית המבצר חפרו בוניו חפיר מלאכותי, 10 מטרים עומקו ו-20 מטר רוחבו. מי השתייה בימי שלום, הובאו על ידי אמת מים מלאכותית ממעיין "עין הידיד" הנמצא כמה מאות מטרים מדרום למבצר. החפיר משתרע לאורך החומות הצפונית, המערבית והדרומית של המבצר. בפאה המזרחית לא היה צורך בחפיר, הודות למדרון התלול שהשתרע למרגלות החומה, ומנע התקרבות של כלי הפריצה העיקרי של התקופה – מגדל המצור.

החומה המזרחית, שלא הייתה מוגנת על ידי החפיר, חוזקה על ידי חומה נטויה ("חלקלקה") ומגדל חיצוני ("ברביקן") ששלט על השטח המת שלמרגלותיה המזרחיים של המצודה.

חומותיו החיצוניות של המבצר נבנו על בסיס קשתות מקומרות שרוחבן כשבעה מטרים. השימוש בקשתות יצר למעשה חומות חלולות בעלות שתי קומות, כאשר חללים אלו שימשו לשימושים שונים, ביניהם אחסנת מזון ותחמושת ומקום מחיה לבהמות וסוסים. הגג של האולמות שבתוך החומות שימש כשביל תצפית לשומרי המבצר. מבנה זה הוא למעשה מצודת קסטרום עם חצר פנימית המקיפה את המצודה הפנימית.

בכל חומה היו שתי מערכות של עמדות ירי המחולקות לשני מפלסים: המפלס העליון הוא מפלס שביל התצפית, בו עמדות הירי היו בחלק העליון והמשונן של החומה, והמפלס התחתון, שהיה בתוך האולם שבקומה השנייה של החומות ואשר ממנו נורתה אש חיצים דרך חרכי ירי שהיו מותקנים בקירות.

המגדלים שנבנו בחומה התנשאו לגובה של כ-7 מטרים, ובליטתם מקו החומה איפשרה להם לצפות ולהמטיר אש על כל המתקרב אל החומה כדי למוטטה. בתחתית המגדלים הייתה מעין חלקלקה שנבנתה מאדמה מהודקת היטב. בארבעה מתוך שבעת המגדלים הותקנו מעברי סתר ("פוטרנה") שאיפשרו גישה מהירה מתוך המגדל אל תחתית החפיר. מעברים אלו שימשו את הצלבנים בפשיטות הליליות שערכו על מחנות המוסלמים. המגדל המזרחי היה מבנה גדול ומבוצר שנבנה בפינה המזרחית הקיצונית של המבצר ונהרס כמעט לחלוטין. המבנה, שהוא למעשה ביצור נפרד בצורת מגדל, הוקם בנקודה החזקה ביותר של המבצר ויכול היה לעמוד במצור ממושך גם לאחר נפילת המבצר הראשי, ועל פי השערתו של פרופסור פראוור נועד לשמש מקום מפלט אחרון למגיני המבצר.

הכניסה הראשית למבצר הייתה בפינתו הדרום מזרחית, על גשר ששימש גם כאמת המים של המבצר. שער הכניסה נבנה מאבן גיר בהירה והוביל לדרך רחבה שנתחמה בחומה החיצונית והמגדל הראשי ממזרח, ומהחומה העיקרית ממערב. דרך זו מתעקלת בחדות וממשיכה לעלות לעבר שער הכניסה הפנימי. עיקול זה נועד למנוע הסתערות מהירה של תוקפים שהצליחו לחדור את השער החיצוני. על דרך הכניסה צפו שבעה חרכי ירי שנועדו גם הם לבלום התקפה אפשרית דרכה. שלושה מבין שבעת החרכים הללו עודם נמצאים במקום.

השער הפנימי היה בעל מערכת סורג מכנית ומצויד בשבכה (ככל הנראה עשויה ברזל) שהייתה ניתנת להורדה והרמה בשעת הצורך.

שער נוסף נבנה בחומה המערבית של המבצר, וממנו נמתח גשר שחציו אבן וחציו עץ אל צידו המערבי של החפיר. חלקו עשוי העץ של הגשר היה ניתן להרמה במקרה של התקפה ממערב. שער זה נסתם על ידי יושבי המבצר בעת המצור המוסלמי בשנת 1188.

המצודה הפנימית היא מבנה מרובע שהיקף חומותיו 160 מטרים והמצויד במגדל בכל אחת מפינותיו. המצודה הפנימית הייתה גבוהה בכשני מטרים מהחומות החיצוניות, ואיפשרה קשר עין בין המגינים הצלבנים לבין אויב אפשרי הנמצא מחוץ לחומות. הכניסה למצודה הפנימית נבנתה בחומתה המערבית והיא מסוג "גישה עקיפה", כלומר מערכת של שני שערים שביניהם זווית של 90 מעלות. במקרה של פריצה מהירה למצודה יהיו הפורצים חייבים להאט את התקפתם בגלל מבנה השער הכפול, וכך יפגע מעט המומנטום שבהתקפה שכזו.

חומות המצודה הפנימית בנויות גם הן מקמרונות חביתיים ובשתי קומות. הקומה התחתונה בקמרון הדרומי שימשה כחדר האוכל של האבירים בעוד הקמרון המזרחי שימש כמטבח. בקמרון זה נמצאו שרידיהם של שלושה תנורים גדולים. הקומה השנייה של הקמרונות שימשה כמקום מגוריהם של האבירים. קומתו השנייה של מגדל השער שימשה כקפלה של המבצר. בין הקמרונות הייתה חצר פנימית.

בפינה הצפון מזרחית של החצר החיצונית נתגלו שרידיו של בית מרחץ שפעל בשיטת פעולתו של החמאם הטורקי. הן בחצר הפנימית והן בחצר החיצונית נכרו בורות מים מטוייחים שאליהם נאספו מי הגשמים בעזרת מערכת של תעלות מטוייחות וצינורות חרס. בבורות אלו נאגרו מים ששימשו את המצודה בשעת מצור. [1]

השערת מרבית ההיסטוריונים שחקרו את האתר היא כי המבצר הוקם בתקופת המלך פוּלק (1143-1131). מתי בדיוק? זאת אין אנו יודעים. פולק היה רוזן אנז'ו (צרפת) וסבו של ריצ'ארד לב הארי, מלכה של אנגליה, שמעולם לא דרכה כף רגלו באי הבריטי (או כך לפחות טוענת האגדה…). עם הגיעו לממלכת ירושלים נשא פולק לאישה את מליסנדה, יורשת העצר. וכך הפך הרוזן הפראנקי למלך ירושלים.

המבצר הוקם ע"י קבוצת צלבנים הקרויה נסיכי הגליל וזאת באישור מלך ירושלים. בעלות המבצר עברה מאציל אחד למשנהו עד שבסופו של יום, ב-1168, מכרוהו נסיכי הגליל, ושוב באישור המלך, למסדר יוחנן הקדוש. שם נרדף – מסדר ההוספיטלרים. לפי יהושע פראוור [2] קיבלה משפחת וילוס מההוספיטלרים, עבור המבצר, סך של 1,400 ביזאנטים. סכום שהיה מקובל, באותה העת, עבור כפר גדול בגליל.

בגדול, המבצר החזיק מעמד עד תום עידן שלטון הצלבנים בארץ הקודש. השרידים (והשחזורים) אותם רואים וביניהם אנו משוטטים, אינם של המבצר "הישן" (זה שנמכר למסדר) אלא של "החדש" (זה שהוקם ע"י ההוספיטלרים משום שרק להם הייתה היכולת והאפשרות לממן את שדרוגו). המבצר הוקם במיקום בו הוקם – שמירה על מעברות הירדן כנגד פולשים מן המזרח.

חשיבותו של המבצר וחוזקו בלטו כבר בזמן ההתקפה הגדולה שערך צלאח א-דין על ממלכת הצלבנים בשנת 1182. הצבא שריכז נחשב למחנה הגדול ביותר שהמוסלמים ריכזו אי-פעם לפני-כן נגד הצלבנים. בחום הגדול של יולי 1182 פלשו המוסלמים לתחום הממלכה, וקבעו את בסיסם באוקחוואנה שליד גשר צנברה, כלומר, במקום יציאת הירדן מן הכנרת. הצלבנים, שחששו מהתקפה זו, ריכזו את כוחותיהם בציפורי, והזעיקו תגבורות מצפת הטמפלארית ומכוכב ההוספיטאלארית. משם נעו הצלבנים מזרחה, לכיוון הכנרת והירדן. קרובו של צלאח א-דין ואחד ממפקדיו החשובים, עז א-דין פרח' שאה, יצא מדרום הכנרת, התקדם לאורך הירדן ועלה על בית שאן. יישובה של בית שאן היה מועט, אולם המצודה הקטנה שבשטח הביצות החזיקה מעמד. בדואים שנלוו אל מחנה המוסלמים כילו את חרונם בג'נין ובלאג'ון, ושדדו את היישובים עד עכו. בעקבותיו של פרח' שאה נע מחנה הצלבנים דרומה, עד לוואדי בירה, עלה לרמת-יששכר ותקע את אוהליו לפני כוכב. במשך הלילה העביר צלאח א-דין את מחנהו אל השטח שבין כוכב ובין עפרבלא הצלבנית (היא טייבה של היום).

במישור המשתפל מכוכב אל טייבה נערך קרב אכזרי. פרח' שאה באגף השמאלי ומפקד אחר, תקי א-דין עמר, באגף הימני, ניסו לפרוץ את המערך הצלבני ולהגיע לכוכב, אולם הקרב הסתיים במפלה קשה ובאבדות כבדות לגדודיהם, אשר נסוגו במהירות לעבר הירדן. [3]

5 שנים לאחר מכן, ביולי 1187, נערך קרב חטין. הצלבנים הובסו, רובם הושמדו, מיעוטם, והמלך בראשם, נשבו. צלאח א-דין השתלט, תוך חודשים ספורים, על מרב שטחי ממלכת הצלבנים. פה ושם נותרו כיסים צלבניים – צור, עכו, עתלית, ארסוף, צפת, כוכב, בופור ועוד כמה מבצרים…

חודש בלבד לאחר קרב חטין הושם מצור מוסלמי על מבצר כוכב הצלבני, אך המבצר החזיק מעמד במשך כשנה ומחצה. לאחר שהמוסלמים הצליחו סוף-סוף לפרוץ את החומה החיצונית, קיבלו הצלבנים, ב-5.1.1189, את תנאי הכניעה אותם הציע צלאח א-דין. הצלבנים התקפלו לצור.

צלאח א-דין הורה להחריב את המבצרים הצלבניים אותם כבש – כדי למנוע, בעתיד, מן הצלבנים, לשוב ולהיאחז בהם. תאריך הריסת המבצר אינו ידוע לנו.

 

מצפור ע"ש רא"ל דן שומרון (יליד קיבוץ אשדות יעקב שממול למבצר)

פתחנו ת'מפה שאותה קיבלנו בכניסתנו אל האתר, והלכנו לאורה. דהיינו במסלול המותווה עליה. ולפי החיצים בשטח…

הצילומים מוצגים אפוא בהתאם להתקדמותנו. גלגלו בכיף…

החצר בין שני המבצרים: החיצוני והפנימי

בור/מאגר המים

האזור הרטוב: כביסה, רחצה וכד'

המטבח

חדר האוכל

צמד יונים

החפיר

החפיר

מראי מקום:

[1] ויקיפדיה (דליה: 28.2.2021): https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F

[2] יהושע פראוור (1967), "תולדות מבצר כוכב-הירדן", ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, עמ' 249-236.

[3] שם, עמ' 241-240.

להרחבה:

ראו הרצאתו של פרופ' רוני אלנבלום בנושא "מבצרים צלבניים וזהויות לאומיות" (דליה: 28.2.21) – https://www.youtube.com/watch?v=gsU6G0sHpPo&t=617s

צילומים:

משה הרפז (21.2.21). © כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: