מסע מצולם אל אנדרטה לזכר 3 חברי ארגון ה"הגנה" ביער מודיעין

את המכונית הותרתי חונה, בסמוך לאחת מתחנות הדלק שבאזור התעסוקה הצפוני של העיר שחוברה לה יחדיו: מודיעין+מכבים+רעות. לאזור התעסוקה יש שם: "הפארק הטכנולוגי של מודיעין". במציאות – רוב המבנים משמש כמרלו"גים. זאת בשל היותם מבנים מתועשים. קירות איסכורית או חומר דומה. מעט יחסית של חלונות. אך בהחלט ייתכן שאני מפספס… הוצאתי מציקלוני ת'מפה והתחלתי ללכת.

זהו המסלול, מותווה על מפה שנדלתה מאתר "עמוד ענן" ועובדה ע"י המחבר:

והצילומים שצילמתי – גלגלו וצפו. בסדר כפי שצולמו:

נא לא להתבלבל…

הגעתי אל האנדרטה:

האנדרטה מרוחקת 50 מ', ואולי פחות, משביל ישראל. ובאותו בוקר שבו ביקרתי – פסעו מס' הולכי-רגל, בנתיב השביל. אף לא אחד ראה לנכון להתבונן באנדרטה. לתהות על קנקנה. ומדוע הוקמה היכן שהוקמה. והיא, האנדרטה, אינה חבויה. גלויה לעיני כל. רק לפסוע לקראתה… חבל.

 

***

להלן מס' מילים לזכר 3 ההרוגים. שלושת הדפים הבאים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון:

 

ישראל שחורי

סגן אלוף ישראל שחורי חיל שריון נפל ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.07.1948) בן 35 בנופלו.

סיפור חייו:

בן פסיה ויוסף, נולד ביום כ"ד בשבט תרע"ג (1.2.1913) בחיפה. אביו, ציוני ותיק, שאף לתת לילדיו חינוך עברי ארצישראלי וכל המשפחה עלתה ארצה בשנת 1910. בהיותו בן שבע נתייתם מאביו אך למרות מצבה החומרי הדחוק של המשפחה סיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי. אחרי-כן החל עובד כפקיד ועם זאת שקד והתמסר להשלמת השכלתו בכוחות עצמו. ישראל התעניין במיוחד באמנות הפלסטית ובאמנות הציור. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה", הקדיש את כל זמנו הפנוי לפעולות, היה מסור לתפקידיו ובהיותו בחיפה הגיע לדרגת סגן מפקד פלוגה. בגיל 18 בערך הצטרף לתנועת "הבחרות הסוציאליסטית" והיה מרכז הפעולות של הקן. הוא נטה לחיי שיתוף והגה תוכנית לייסוד קבוצה. באותה תקופה היה פעיל בוועד הפקידים של מקום עבודתו והיה אחד מחבריו. מנעוריו היה חבר פעיל ב"הסתדרות הכללית" ובשנים האחרונות חבר מסור במפא"י. בשנת 1938 הועבר לתל-אביב ונתמנה מדריך גושי של ה"הגנה" ואחר-כך מדריך האחראי לעיר. בתפקידו זה חינך אלפי חברים והכשירם לתפקידי מגן. כינויו בימי המחתרת בתל-אביב היה תחילה "חנניה" ואחר-כך "יאיר". ישראל התעניין בבעיות צבאיות ואף חיבר רשימות מקצועיות רבות על נושאים צבאיים. הוא השתתף בפועל בהגנה על היישוב בתקופת המאורעות. היה שקט ומכונס בתוך עצמו, צנוע וברוך-כשרונות בתחומים שונים, עיוניים ומעשיים. היה מכובד ואהוב על אלפי חניכיו ומיודעיו. השקיע את עצמו בלימוד על-ידי חינוך עצמי. ישראל הירבה לכתוב רשימות ומסות בתחומי-מחשבה שונים ובשאלות מדיניות וחברתיות, כגון השאלה הערבית ושאלות חינוך. כן הירבה לטייל ולסייר בארץ לאורכה ולרוחבה וגם בארצות הסמוכות.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נתמנה מפקד "החזית הדרומית" המסוכנת של תל-אביב. ישראל תיכנן את הגנת העיר לכל פרטיה. היה מפקד חזית-הדרום ונשא בעולו הכבד של תפקיד זה. בשנה האחרונה לפני נופלו היה מפקד העיר תל-אביב והמרחב. משהתרחקה המלחמה משערי תל-אביב נתמנה סגן מפקד חטיבת "קריתי", והיה אחראי לכמה משלטים, הגנתם וביטחונם. ביום 21.7.1948 יצא לסיור במשלטי ג'מזו-לטרון ובדרך עלתה מכוניתו על מוקש. ישראל נפצע ומת לאחר ייסורים במשך עשרים וארבע שעות ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.7.1948). יחד עימו נפלו חבריו-עוזריו מפקדי ה"הגנה" שורה אושרוביץ ויחזקאל בן-דויד. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

אחרי מותו הוקמה בכפר ג'ימזו מצבת-זיכרון לו ולחבריו שנפלו עימו. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן-אלוף.

מעשיו ופעולותיו מתוארים בספר "ממאורעות למלחמה" בהוצאת קרן ה"הגנה" על שם ישראל שחורי וחבריו ושירות תרבות של צבא הגנה לישראל. הספר מוקדש "לזכר ישראל שחורי ז"ל – חבר, מדריך ומפקד".

 

יחזקאל בן-דויד

רב סרן יחזקאל בן-דויד פוגץ' חיל שריון נפל ביום י"ג בתמוז תש"ח (20.07.1948) בן 44 בנופלו.

סיפור חייו:

בן בתיה ודויד פוגץ', נולד ביום כ"ח בניסן תרס"ד (13.4.1904) ברוסיה. בעל השכלה תיכונית. אירגן בשעתו את ההגנה העצמית במקום מוצאו ברוסיה. עלה ארצה בשנת 1921. מאנשי העלייה השלישית. בארץ היה מכונאי ועבד שנים רבות בבית-חרושת. היה חבר בקבוצת "קדם", מראשוני ה"הגנה" בתל-אביב ובמרוצת הזמן הוטלו עליו תפקידים בייצור נשק וביבואו. אחר-כך עבד ב"תנובה" בתל-אביב. שימש זמן-מה כמפקד ה"הגנה" בתל מונד ואחר-כך בבן שמן. באחרונה – אחד ממפקדי ה"הגנה" בתל-אביב. כינויו: חי.

במלחמת-העצמאות שירת כקצין-מודיעין בחזית הדרום. ביום י"ג בתמוז תש"ח (20.7.1948), בשעת סיור עם חבריו ישראל שחורי ושורה אושרוביץ, לשם קביעת משלטים בסביבת בן-שמן, עלה על מוקש נגד-טנקים ליד הכפר הערבי ג'ימזו ונהרג יחד עם חבריו. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אחריו אישה. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.

 

אלכסנדר אשרוביץ

רב סרן אלכסנדר (שורה) אשרוביץ חיל שריון נפל ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.07.1948) בן 42 בנופלו.

סיפור חייו:

בן לאה ויוסף, נולד ביום י"ט בניסן תרס"ו (21.4.1906), בקאזאן שעל נהר הוולגה ברוסיה, בסביבה שבה ישבו רק יהודים מעטים בעלי פריבילגיות מיוחדות. בשנותיו הראשונות חונך חינוך יהודי מינימלי וחינוך רוסי כללי. בתקופת מלחמת-האזרחים שפרצה לאחר מלחמת-העולם הראשונה הצליחו הוריו לצאת לדנציג, שם המשיך את לימודיו בבית-ספר תיכוני והצטרף לנוער הציוני-חלוצי בתנועת "תכלת-לבן" ("בלאו-ווייס"). בשנת 1925 הצטרף ל"החלוץ" ו"ברית העולים" בגרמניה ויצא יחידי להכשרה חקלאית בכפר. אחר-כך נתן יד למייסדי קבוצת "חירות", הקבוצה המאורגנת הראשונה ב"החלוץ" בגרמניה. אלכסנדר הוכר ככוח פעיל ומפעיל, מסור למשימה הגדולה בלב ובנפש, המבקש את אושרו וסיפוקו בחיי הגשמה חלוצית בארץ. הוא נבחר למרכז "החלוץ" וכשעלתה קבוצתו ב-1929 לארץ והניחה את היסוד לקיבוץ גבעת ברנר עיכבו אותו שנתיים נוספות בשירות התנועה בגרמניה. ב-1931 עלה גם הוא והצטרף לגבעת ברנר, עבד במשק והיה פעיל במזכירות וב"הגנה" וחבר הוועד הפועל של מועצת פועלי רחובות. בשנת 1936 יצא לגרמניה בשליחות הקיבוץ וה"הסתדרות", אירגן קבוצות-הכשרה ופעל לארגון יציאת יהודי גרמניה, בייחוד בהעברת קבוצות חלוצים מגרמניה הנאצית להכשרה בארצות הסמוכות (ליטא, דנמרק, הולנד וכו'), וכן בארגון ההעפלה. משחזר ארצה ב-1938 נשלח לקורס ארצי למפקדים מטעם ה"הגנה" ואחר-כך נתמנה למפקד גבעת ברנר. משפרצו הפרעות ביהודי גרמניה, בנובמבר 1938, הוזעק שוב לשירות בנכר. יצא בשליחות "הקיבוץ המאוחד" לגרמניה ועסק בעיקר בארגון ההעפלה שממדיה גדלו עם התגברות הרדיפות. משחזר ב-1939 נתמנה למזכיר גבעת ברנר ואחר-כך נשלח מטעם הוועד הפועל של ה"הסתדרות" לשמש חבר המזכירות של מועצת פועלי תל-אביב. אם כי ניתוקו מהמשק היה למורת-רוחו, מילא את תפקידיו לטובת הפרט והכלל במסירות כנה, שהיתה מורגשת בפעולתו וביחסו לבאים איתו במגע. ב-1942 הוטלו עליו משימות חדשות בחיי הקיבוץ, כחבר ועדת-הביטחון של הקיבוץ המאוחד ומארגן הכשרות פלמ"ח ביישוביו. ב-1947 הוחזר למזכירות מועצת פועלי תל-אביב ולמפקדה האזורית של ה"הגנה" בתל-אביב.

משהחלה מלחמת-העצמאות היה נציג מועצת פועלי תל-אביב במרכז הגיוס לשירות העם ושוחרר כדי להשתתף בפועל בלחימה, אך במקביל לשירותו בצבא, בחטיבת "קריתי", המשיך לשאת גם בעול תפקידים ציבוריים. ביום י"ד בתמוז תש"ח (21.7.1948), נפל ליד ג'ימזו, בדרך בן-שמן-לטרון, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת ברנר. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לאחר מותו הוענקה לו דרגת רב-סרן.

 

***

מכאן חזרתי אל נק' המוצא בדרך השונה מזאת שבה הגעתי. קצת לגוון. מקצה לקצה – מסלול מעגלי כנגד כיוון השעון. כשעתיים.

צילומים: משה הרפז (18.11.2020). כל הזכויות שמורות.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: