חקר הקמת בי"ס לרפואה בגליל כמחולל שינוי בפריפריה – פרק ז: ממצאים – תמונת המצב

"רבותינו זיכרונם לברכה אמרו, אסור לו לאדם להינות בעולם הזה בלא ברכה. אכל כל מאכל, שתה כל משקה, צריך לברך עליהם תחילה וסוף. הריח עשב טוב, ריח בשמים, ריח פירות טובים, מברך על ההנאה. כיוצא בזה לגבי ראייה." [1]

 

***

כאמור בפרק א', עבודה זו התבססה על תשתית מחקרית תיאורטית ואמפירית. התשתית התיאורטית הושתתה על סקר ספרות, בארץ ובעולם. התשתית האמפירית נוצקה באמצעות איסוף מידע מגורמים משפיעים ובעלי עניין כמו גם מגורמים מושפעים במרחב הגליל, הן מתוך עבודות, דו"חות, מחקרים ומסמכי מדיניות והן באמצעות ראיונות, פגישות עבודה והתכתבויות באמצעות דוא"ל.

הקמת הפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת הייתה מימוש של החלטה פוליטית של השלטון המרכזי שראה בה פרויקט מחולל שינוי בפריפריה. על שולחן מקבלי ההחלטות עדיין מונחים שני נושאים נוספים, שהממשלה החליטה על ביצועם, אך טרם מומשו: הקמת אוניברסיטה בגליל והקמת מכון מחקר אוניברסיטאי יישומי בגליל. לעת הזאת אין צפי לקבלת החלטות בנושאים הללו.

משפט הפתיחה שבו מרבית המרואיינים העדיפו לפתוח בו היה – "אין ספק שהקמת הפקולטה תרמה לגליל". ואולם, כבר במשפט השני הובעה על-ידי המרואיין/נת הסתייגות, מי באופן חריף ומי בנוסח מרוכך: "הפוטנציאל כמעט ולא מומש". רף תיאום הציפיות היה גבוה, אולי גבוה מדי, ולמרות שהפקולטה יצרה שינוי תודעתי במרחב הצפון ובמיוחד בקרב רופאי בתי החולים המסונפים, ותרמה לשדרוג בתי החולים ובכך לשיפור משמעותי של השירות לאזרח תושב הצפון, נראה כי במרבית המרואיינים מקננת תחושה פנימית של החמצה משום שהפקולטה לא ניצלה כדבעי את המשאבים שעמדו ועומדים לרשותה.

ייתכן וארבע השנים שחלפו, מיום שפתחה הפקולטה את שעריה ועד למועד מחקר זה, הן פרק זמן קצר מדי מכדי לאמוד ביתר מובהקות את השפעת ההקמה. עם זאת כבר ניכרים בשטח ניצנים של שינויים, במספר תחומים, אותם יש להמשיך ולפתח על-מנת לקטוף את הפירות בעתיד.

 

***

גורמים משפעים ומושפעים

תרשים 6 מציג את הגורמים העיקריים המשפיעים על הפיתוח האזורי בגליל. ניתן להצביע על ארבע משפחות של גורמים משפיעים על פיתוח אזורי – השלטון המרכזי באמצעות משרדי הממשלה, השלטון המקומי, האקדמיה והציבור לרבות יזמים, ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) ופעילים חברתיים וקהילתיים.

תרשים 6: גורמים המשפיעים על פיתוח אזורי

תרשים 7 מציג את פירוט הגורמים המשפיעים והמושפעים.

תרשים 7: פירוט גורמים משפיעים ומושפעים

 

***

הפקולטה לרפואה בצפת

"מטרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן היא להכשיר רופאים, המשלבים הבנה וידע במדע הבסיסי ובתחום הרפואה הקלינית. רופאים אשר רוכשים את הכישורים הדרושים להתפתחותם כקלינאים וכחוקרים בתחומי הביו-רפואה, בשילוב עם מחויבות לקהילה בכלל, ולתושבי צפון הארץ בפרט.

[…]

הפקולטה לרפואה מייחסת חשיבות רבה לחקר היבטי בריאות וחולי, הייחודיים לאוכלוסיות המתגוררות בגליל. מרכזי המחקר מתמקדים גם בנושא זה, במטרה לשפר את שירותי הבריאות הניתנים לתושבי צפון המדינה, ולענות על צורכי הציבור באופן מיטבי.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן מהווה חלק אינטגרלי מחיי הקהילה בגליל, מעורבת בחינוך מדעי לנוער, ועוסקת באופן פעיל ברפואה מונעת, בקידום הבריאות ובאיכות הסביבה במרחבי הגליל." [2]

כאמור, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, חנכה את שעריה עם תחילת שנת הלימודים תשע"ב (אוקטובר 2011). במתחם "הזמני" שהועמד לרשותה הוקמו 18 כיתות לימוד, אודיטוריום, 20 מעבדות מחקר, ספרייה, משרדים ומתקנים תומכים לרבות קפטריה, בית חיות ומרכז מחשוב. הפקולטה הוקמה, ללא ספק בתהליך בנייה מזורז ומרשים, במרכז העיר צפת, על יסודותיו של בית החולים הדסה הישן. השטח המבונה של הפקולטה הוא כ-7,500 מ"ר ועלות הבנייה הסתכמה ב-64 מיליון ₪ [3]. לפי מכון ראות (2011: 37) עלות בניית הקמפוס הזמני הוערכה ב-140 מיליון ₪ (מתוכם כ-30 מיליון ₪ מתקציב המדינה) [4].

קיימים בפקולטה שני מסלולי לימוד: האחד הוא מסלול ארבע-שנתי המיועד לבעלי תואר ראשון בתחומי ידע רלוונטיים במדעי החיים או הבריאות והמסלול השני הינו מסלול תלת-שנתי המיועד לסטודנטים ישראלים שהשלימו שלוש שנות לימודי רפואה בחו"ל ואמורים להשלים בארץ את השלב הקליני של הלימודים. מנתוני המל"ג עולה כי 123 סטודנטים החלו ללמוד בשנתה הראשונה של הפקולטה החדשה לרפואה בשני המסלולים הללו. 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו"ל ללימודים במסגרת התוכנית התלת-שנתית ו-69 הסטודנטים האחרים הם בעלי תואר ראשון. הסטודנטים ששבו ארצה מחו"ל קיבלו מענק כולל של 700 אלף ₪.

בלוח 12 מוצגת התפלגות הסטודנטים לרפואה בפקולטה. כיום, בשנת הלימודים תשע"ה, נמצאים 421 סטודנטים הלומדים בפקולטה, בשני המסלולים לעיל, לתואר דוקטור לרפואה (M.D.) ובנוסף לכך יש עוד כ-100 סטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) במדעי החיים. מגמת התכנון ארוך-הטווח היא להגדיל את מספר הסטודנטים עד לאלף סטודנטים הלומדים בו בזמן בפקולטה בכל מגוון המסלולים והתוכניות.

בתחילת חודש מאי 2015, לפי אוניברסיטת בר אילן, נערך טכס "חלוק לבן" המציין מעבר של הסטודנט משלב של לימודים תיאורטיים בכיתות אל שלב של התנסות בבתי החולים, ליד מיטת החולה. 72 סטודנטים השתתפו בטכס זה [5].

הקמת הפקולטה הניבה תוספת משרות באופן ישיר: סגל אקדמי (כ-30), חוקרים (כ-20) וסגל מנהלתי (כ-30). אין עבודה זו מונה את מספר הרופאים שהתווספו ונקלטו במרכזים הרפואיים ובבתי החולים המסונפים בשל הפיכתם למוסדות אקדמאים ונמנים גם על סגל ההוראה של הפקולטה. בנוסף, קיים קושי אובייקטיבי לאתר משרות עבודה אחרות שנוספו למשק המקומי בשל הקמת הפקולטה כמו גם לאמוד את המכפיל הכלכלי. בקשה של מחבר הטורים לעריכת סקר בין הסטודנטים בפקולטה בעניין מוכנותם להמשיך להתגורר ולעבוד במרחב הצפון בתום הלימודים, ובקשה למיפוי גיאוגרפי של היישובים בהם מתגוררים הנמנים על סגל הפקולטה, נדחו על-ידי אוניברסיטת בר אילן.

כפי שהוצג בפרק קודם, לאוניברסיטה יש מספר תפקידים והפקולטה לרפואה בצפת עוסקת בשלושת התפקודים המרכזיים: שני התפקידים הקלאסיים והוותיקים של הוראה ושל מחקר אליהם התווסף התפקיד השלישי – מעורבות חברתית – שקולות רבים מקרב חוקרים וכותבים קראו והצביעו עליו כעל תפקיד הכרחי להצלחה בפיתוח כלכלי של אזור.

הוראה. חלק נכבד מן ההוראה והלימוד מתבצע במרכזים רפואיים, בתי חולים ובמוסדות רפואה קהילתיים. בית החולים מהווה שדה קליני לסטודנטים במקצועות הבריאות השונים. בתי החולים האוניברסיטאיים, המסונפים לפקולטה, בהם מתבצעת הוראה מחד גיסא וחברי סגל בית החולים משמשים כמרצים בפקולטה מאידך גיסא, הם: המרכז הרפואי לגליל בנהריה (700 מיטות אשפוז לפי תקן), המרכז הרפואי על-שם רבקה זיו בצפת (327), המרכז הרפואי על-שם ברוך פדה בפוריה (318), בית החולים אי.מ.מ.ס (EMMS) ("הסקוטי") בנצרת (150), בית החולים המשפחה הקדושה ("האיטלקי") בנצרת (120) והמרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע בעכו (ראו מפה 5) [7]. נציין כי המרכזים הרפואיים הם בתי-חולים ממשלתיים המתוקצבים על-ידי המדינה. שני בתי החולים בנצרת הינם בבעלות פרטית ולפיכך אינם מתוקצבים על-ידי המדינה. כמו-כן יודגש כי מעבר להוראה בבתי החולים הנ"ל מתקיימת הוראה לסטודנטים גם בכ-50 מוסדות רפואיים קהילתיים במרחב הגליל.

מפה 5: תפרושת מרכזים רפואיים ובתי חולים אוניברסיטאיים המסונפים לפקולטה לרפואה של אונ' בר אילן בצפת

מחלקה רפואית בבית חולים המסונפת אל אוניברסיטה משמעותה הוספת תקנים, קרן השתלמות, שנת שבתון והטבות נוספות לרופא ויוצרת תחרות על הרצון להימנות על סגל של מרכז רפואי מסונף כמו גם אינטרס אישי לקידום. לפיכך מתקיימת תחרות והתמודדות בין מחלקות במרכזים שונים על ההכרה כמחלקה מסונפת.

במסגרת המרחבית אמורים המרכזים הרפואיים לאפשר התמחויות בכל המקצועות הרפואיים. עם זאת, במספר נושאים ייחודיים החליטה המערכת על תפרושת גיאוגרפית בגליל: נוירו-כירוגיה במרכז הרפואי לגליל, אונקולוגיה במרכז הרפואי זיו וקרדיולוגיה במרכז הרפואי פדה. מספר מיטות האשפוז, בכל בתי החולים האוניברסיטאיים המסונפים לפקולטה, עומד על כ-1,600. פרופ' מיכאל וינגרטן, המשנה לדיקן הפקולטה לחינוך רפואי, טוען כי היחס בין מספר הסטודנטים לבין מספר המיטות להוראה של אוניברסיטת בר אילן גבוה יותר מאשר היחס של אוניברסיטת תל אביב [8]. כך או אחרת, מספר המיטות משמש אפוא כחסם העיקרי להגדלת מספר הסטודנטים.

"מאמץ הוראתי גדול מופנה אל הקהילה. כ-90% של המגעים בין רופא לבין חולה מתבצעים במסגרת קהילתית." כך טוען וינגרטן. כיוון שהיצע המיטות בבתי החולים המסונפים מוגבל, יש אפשרות, שאינה נותרת רק במישור התיאורטי, להרחיב היצע זה, על-ידי שימוש במרכזי הרפואה הקהילתיים להוראה של קבוצות קטנות של סטודנטים ו/או סטודנטים בודדים. אך יש לזכור כי קיימות מגבלות לפעילות בקהילה. הפעילות בבית החולים רציפה ונמשכת לאורך כל היממה, באינטנסיביות כזו או אחרת, בעוד שהפעילויות במרכזים רפואיים בקהילה מקוטעות ומפוצלות ולעתים שעות הפעילות אינן מתאימות להוראה. בבית החולים מהווה הסטודנט, בשעת ביקור רופאים וכדומה, "חלק מן הנוף", בעוד שנוכחות הסטודנט, בחדר של רופא המשפחה במרכז הרפואי הקהילתי לדוגמה, חריגה. ההוראה במסגרת הרפואה הקהילתית באה אפוא על חשבון השירות לאזרח שכן היא מאיטה את השירות ומשך ההמתנה מתארך. פתרון של דילול התור על-מנת לאפשר הוראה וחניכה תוך כדי קבלת מטופל אף הוא מהווה פגיעה באיכות השירות לאזרח.

הרפואה הציבורית מתמודדת במציאות תחרותית שבה מדדי שירות וסביבות עבודה הם קריטיים. ובל נשכח – פיזור הסטודנטים, המתגוררים מטבע הדברים בצפת ובנותיה, על-פני מרכזי הרפואה הקהילתיים בגליל, מהווה בעיה לוגיסטית ממעלה ראשונה המאתגרת את הפקולטה. עם זאת, מציין פרופ' וינגרטן, כ-20% מהיקף שעות ההוראה שמחוץ לכותלי הפקולטה מתבצעים בקהילה (עד 36 שעות בשנה לסטודנט) ומתקרבים ל-30% אם כוללים גם טיפולים אמבולטוריים [9]. הפקולטה שואפת להגיע ליעד של כ-30% לקראת סוף העשור. הרחבת מאגר מיטות ההוראה הוא תהליך איטי וממושך.

מחקר. הפקולטה שמה לה כמטרה להטמיע תפישה ייחודית של אחריות חברתית-קהילתית ושיפור איכות החיים וקידום בריאות הקהילה מהווים חלק אינטגרלי מחזון הקמת הפקולטה. לפיכך הושק "פרויקט רפאל". הפרויקט מעודד לפתח גישות חדשות לקידום בריאות בקרב קהילות הצפון באמצעות עריכת מחקרים ייחודיים לגליל. המחקרים אמורים להיות מבוססי קהילה ובשיתופי פעולה. הפקולטה הוציאה "קול קורא" ובו פירוט הבקשה והתנאים. בכל שנה מתקבלות, לאחר סינון ראשוני, 40 הצעות ומתוכן נבחרות, בסופו של התהליך, חמש הצעות. כל מחקר שהתקבל מתוקצב לשלוש שנים ובנוסף מוגשת עזרה של עוזר מחקר מלווה מטעם הפקולטה.

מחויבות חברתית. אכן, אוניברסיטת בר אילן רואה את הקמתה של הפקולטה לרפואה בצפת כגולת הכותרת של מעורבות חברתית – "מפעל של מצוינות וציונות" (המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, 2013: 18) – שבו לומדים, בין השאר, תלמידי רפואה ישראלים ששבו מחו"ל על-מנת להשלים בפקולטה זו את מכסת לימודיהם.

לפי ארגון הבריאות העולמי יש לבתי ספר לרפואה תפקיד בצמצום אי-שוויון בבריאות ובהכשרתם של רופאי העתיד להוביל שינוי. אוכלוסייתה הרב-גונית של ישראל מהווה אתגר ייחודי.

מבוצעים, מפעם לפעם, אירועים תרבותיים/חברתיים. הפקולטה מארגנת בשיתוף האיחוד האירופי ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, אחת לשנה, ליל מדענים, שבו פותחת הפקולטה את שעריה ונחשפת לקהלים אשר האקדמיה, לא כל שכן בית ספר לרפואה, זרים להם. זהו ערב שבו "מרחב הפקולטה התמלא בפעילות, בצבע ובהמולה מרחיבת-לב של תושבי האזור" [10].

פעילות קהילתית נוספת היא פרויקט "דובונים" או "בית חולים לדובים". מטרת הפעילות היא להפחית את מפלסי ורמות החרדה של ילדים בגיל הרך (ושל ההורים והמחנכים) מבית חולים בכלל ומטיפול רפואי בפרט. ילדי הגנים שהוזמנו חוו הדמיה של טיפול רפואי בבית חולים באמצעות טיפול בדובי או בבובה, שהביאו מן הבית. בנוסף על הפעילויות שצוינו, כל סטודנט מחויב, במסגרת לימודיו, בעבודה קהילתית במובנה הרחב. באירוע האחרון השתתפו כאלף ילדים והורים.

מתחם הקבע. ביום 14.11.2012 התקיים טקס הנחת אבן הפינה למתחם הקבע של הפקולטה לרפואה בצפת, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ולשעבר המשנה לראש הממשלה השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. זהו פרויקט הדגל שמקדם ומוביל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שהשקיע בקידום תכנית "מורדות רזים דרום" למעלה מ-3 מיליון ₪.

מתחם הקבע הינו השלב השני בבניית הפקולטה לרפואה בצפת. בטקס אמר השר שלום כי "הקמת בית הספר למקצועות הרפואה תביא לתוספת של עוד 5,000 מקומות עבודה בגליל וכן תוספת של מאות משפחות חדשות והון אנושי שימנף את הגליל כולו. מדובר בצעד קריטי להתפתחות האזור שימשוך לגליל אוכלוסיה חזקה" [11].

בהכנת תכנית מתאר "מורדות רזים דרום" השתתפו משרד הבינוי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואוניברסיטת בר אילן. השטח הכולל של התכנית הוא כ-400 ד' ובו מתוכננים להקמה מבני הקבע של הפקולטה לרפואה (בהיקף של כ-100 ד' כפי שהוחלט על-ידי הוועדה הבין-משרדית), מכון מחקר אקדמי יישומי ולצדם כ-3,500 יחידות דיור. אומדן עלות ההקמה הוא כחצי מיליארד שקלים שמחציתם תתקבל מן המדינה (משרד האוצר ואחרים) ומחציתם תמומן ע"י אוניברסיטת בר אילן מגיוס תרומות. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את התכנית ב-2014. התכנית הועברה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כבר החלה בשיווק מגרשים ראשונים, לבניית מבני מגורים צמודי קרקע, במחצית השנייה של 2014. למיטב ידיעתנו נכשל שיווק יחידות הדיור בשל עלות גבוהה של מרכיב פיתוח הקרקע ונראה כי אזור זה לא יפותח כל עוד יוקם כביש הגישה אל האתר – "ואדי חמרה" – שעלותו המשוערת היא מעל ל-200 מיליון ₪. ראש העיר צפת מכנה את האזור בשם "האי" [12].

עם אישור התכנית מסרה סיגל שאלתיאל הלוי, לשעבר מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כי "פיתוח מערך המחקר הרפואי בגליל הוא הבסיס לפרויקט הלאומי הבא שאנו מקדמים בימים אלה להקמת אוניברסיטה רב קמפוסית בגליל." המנכ"לית שבה וחזרה על דברי השר שנאמרו, שנתיים לפני כן, בטקס הנחת אבן הפינה למבנה הקבע, וציינה כי "הקמת בית הספר לרפואה בצפת תביא לתוספת של 5,000 מקומות עבודה בגליל, וכן לתוספת של מאות משפחות והון אנושי שימנפו את הגליל כולו." (קראוס, 4.4.2014).

הקמת הפקולטה במתחם הקבע טרם מומשה ומחבר שורות אלה מעריך כי היא רחוקה מביצוע לאור התפתחות תכנונית כפי שיתואר בהמשך. תכנית המתאר של צפת שומרת קרקע עבור מוסד להשכלה גבוהה, ואולם התכנית היא תכנית כוללנית שאינה מאפשרת להוציא היתרי בנייה מכוחה [13]. לשם כך נדרשת תכנית מפורטת. תכנית המתאר המקומית של "רמת רזים דרום", התאשרה ב-2014 על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אך טרם אושרה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז צפון. וברקע עומדת העלות הגבוהה הנדרשת לפיתוח הקרקע, להכשרת תשתיות, לבנייה ומימון ההגירה. כאמור, הגוף שהופקד על קידום התב"ע הוא משרד הבינוי.

לאחרונה מנשבות רוחות חדשות והולכת ומתגבשת דעה שיש להותיר את הפקולטה במעונה הנוכחי, "הארעי", ולהעמיד לרשותה מתחמים נוספים לצורכי גידול עתידי בתחומי המרכז העירוני של צפת השייכים, רובם ככולם, למשרד הבריאות. הללו, בתורם, יתפנו ויעתיקו מושבם אל מתחם המרכז הרפואי זיו ויאפשרו בכך את הרחבת הפקולטה. לכאורה התייצב מצב של Win-Win שאליו חברו, בהסכמה גורפת, משרד הבריאות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואוניברסיטת בר אילן. אל משרד האוצר הוגש נייר עמדה משותף ולפיו אומדן עלות פינוי השטחים, בינוי חלופי לצרכי משרד הבריאות במתחם המרכז הרפואי זיו ובינוי עתידי במתחמים שיתפנו, בשלבים לפי תחזיות גידול הצרכים של הפקולטה, הוא 150-100 מיליון ₪. אומדן זה מהווה כ-10% מאומדן פיתוח השטח והקמת התשתיות ב"רמת רזים דרום" לפי התכנון המקורי. לפי מכון ראות (2011: 37) נאמדה עלות הקמתו של הקמפוס הקבוע ב-1.5 מיליארד ₪ (מתוכם 750 מיליון ₪ ממקורות אוניברסיטת בר אילן ועד 750 מיליון ₪ מתקציב המדינה). הרעיון התכנוני החדש הנו אפוא מיזם בעל היתכנות כלכלית הטומן בחובו איכות אורבנית.

לגבי חלופה זאת הגיבה עיריית צפת כדלקמן:

"עיריית צפת רואה בהקמת מבנה הקבע של הפקולטה לרפואה אחד ממחוללי הצמיחה הגדולים ביותר לעיר ולאזור. המבנה הוא גם עוגן עתידי בשכונה החדשה המתוכננת לקום בדרום העיר – רמת רזים דרום – שכונה הכוללת כ-1,500 יחידות דיור, מרכז עירוני חדש, ואזור לתעשיית היי טק. יחד עם זאת, ולאור הבעיות התקציביות הכרוכות בהקמת המתחם מחוץ לעיר, וזמינות התב"ע, עיריית צפת מסכימה לבחון את אופציית ההתרחבות של הפקולטה בתוך העיר כפתרון ביניים. לפתרון זה עשויים להיות יתרונות רבים, בין השאר חיזוק הפעילות העירונית בטווח הקצר והבינוני. בהינתן החלטה שכזו, ניתן לתכנן את השטח מחוץ לעיר כך שישמש בסיס להקמת מכון מחקר אוניברסיטאי יישומי (וכל הפעילויות הנלוות לו), מכון על הקמתו החליטה מדינת ישראל כבר בשנת 2009." [14]

מה טומן לנו העתיד? אין זה סוד כי הפקולטה הייתה שרויה בקשיים כלכליים. באוקטובר 2014 העביר נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אל השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, סילבן שלום, מכתב ובו איום שלא לפתוח את שנת הלימודים תשע"ה בפקולטה לרפואה: "אין בידי האוניברסיטה את המקורות המספיקים לקיים את המשך הפעלת והקמת הפקולטה." נשיא האוניברסיטה טוען במכתבו כי חובה של הממשלה כלפי האוניברסיטה, עומד על 85 מיליון ש"ח. נשיא האוניברסיטה מאשים את הממשלה שאינה עומדת בהתחייבויותיה: "ההבנות לגבי מימון הקמה של הפקולטה היו כי בשנות ההקמה הראשונות תתחלקנה ההוצאות בחלקים שווים בין הממשלה לבין האוניברסיטה. הוצאות האוניברסיטה עד כה הסתכמו ב-192 מיליון שקלים, מתוכן השתתפה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) בקרוב ל-20%, אך הממשלה לא עמדה בהתחייבותה לממן את חלקה והאוניברסיטה מימנה את כל היתרה, בין השאר על חשבון תרומות שנועדו לממן את חלקה של האוניברסיטה בשנים הבאות." לשכת השר סילבן שלום השיבה במענה לטענה של נשיא האוניברסיטה כי הנושא בדיונים מול האוצר (בלומנפלד, 21.10.2014). בשולי הדברים נציין כי הפקולטה לרפואה החלה את שנת הלימודים תשע"ה כסדרה.

נראה כי המצוקה הפיננסית של הפקולטה לרפואה עומדת להיפתר. ב-18.5.2015 בטכס חגיגי במלאת 60 שנה לאוניברסיטת בר אילן, הודיע נשיא האוניברסיטה, כי קרן דוד עזריאלי הרימה תרומה לפקולטה לרפואה בסך 50 מיליון דולר. עם קבלת התרומה תקרא הפקולטה לרפואה של בר-אילן בצפת, בשם "הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן":

"לרגל חגיגות ה- 60 להקמתה של אוניברסיטת בר-אילן, הודיעה קרן עזריאלי על הענקת תרומה של 50 מיליון דולר לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת. זו התרומה הגדולה ביותר שהעניקה קרן עזריאלי אי פעם, כמו גם התרומה הגדולה ביותר שהתקבלה אי פעם על ידי אוניברסיטת בר-אילן. ממשלת ישראל, אשר הכריזה על הקמת הפקולטה לרפואה של בר-אילן כפרויקט בעל חשיבות לאומית התחייבה להעניק מצידה סכום השווה לתרומה, ובכך תזכה הפקולטה למענק של 100 מיליון דולר (כ- 400 מיליון שקלים)." [15]

לפי אילן שוחט, ראש העיר צפת, חלק נכבד מהתרומה מיועד לבינוי של מבני הקבע של האוניברסיטה במרחבי העיר כפי שהוצע בתפישה החדשה. לעת הזאת יישמר השטח המיועד ברמת רזים דרום לצורכי הקמת אוניברסיטה ומכון מחקר במסגרת אשכול המדעים שעליו החליטה הממשלה. ראש העיר אף הדגיש כי ההכנסות מן הקרקע יחולקו לפי מפתח של 1/15 – דהיינו שווה בשווה בין כל הרשויות (15 במניין) המרכיבות את אשכול היישובים המזרחי [16].

פרופ' וינגרטן מסכם [17]:

"מבחינתנו עצם הקמת הפקולטה על 560 הסטודנטים, 460 מהם סטודנטים לרפואה ו100 תלמידי מחקר, הוא בגדר הצלחה מסחררת. דבר זה לא נעשה 40 שנה בארץ, ואנחנו גדולים יותר כבר מבן גוריון הותיק, והכל נעשה בפרק זמן קצר ביותר. הבוגרים הראשונים כבר נמצאים בשנת סטאז' בכל רחבי הארץ, המדענים משיגים מענקי מחקר תחרותיים גדולים ומפרסמים את תוצאות מחקריהם בעיתונות העולמית המובילה. נכון כל זה לא קשור כל כך לשגשוג הגליל, אבל אלו עיקר המשימות של כל פקולטה לרפואה ואת זה עשינו בצורה המעוררת עניין רב בארץ ובעולם. נכון הפעילויות החברתיות שלנו הן בהיקף מצומצם, כזה שמוסד קטן יכול להעלות."

בעניין הקשרים המרחביים מוסיף פרופ' וינגרטן כי:

"מעבר לתחום הבריאות נוכחותנו פחות מורגשת. ובכל זאת, לאחרונה הוחלט על שיתוף פעולה עם מכללת צפת בתחום לימודי המשך לעובדי מקצועות הבריאות, הקשר עם מיגל הולך ומתפתח למרות שעיקר המחקר שלהם אינו בתחום הבריאות והרפואה."

 

***

מערך הרפואה הציבורית בצפון

קיים פער גדול בין המרכז לבין השוליים בתחומי הבריאות: תוחלת החיים נמוכה, תמותת תינוקות גבוהה ושיעורים נמוכים של מיטות ורופאים לאלף נפש במחוז צפון בהשוואה אל מרכז הארץ ואל הממוצע הארצי. בנוסף, קיימים פערים בין הגלעין לבין הפריפריה בזמינות ובנגישות לשירותי בריאות ובמיוחד בשירותים המוגדרים חיוניים ואיכותיים.

אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה משנה לשנה ועמה גדל הצורך בתוספת של מיטות לאשפוז. בעוד שמספר המיטות הנומינאלי לאשפוז כללי אמנם הולך וגדל, שיעורו לנפש מצוי במגמת ירידה ממושכת ואינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה (ראו לוח 13 ותרשים 8). הפרישה הגיאוגרפית של מספר מיטות לאשפוז כללי מצביעה, כפי שעולה מנתוני לוח 13, כי מחוזות צפון ודרום הם מחוזות פריפריאליים שכן שיעור המיטות בהם נמוך משמעותית מן הממוצע הארצי.

שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל ממשיך, באופן כללי, במגמת ירידה לאורך ציר הזמן. נתוני העשור האחרון מצביעים על ירידה משיעורים של 2.09 בסוף 2005 ו-1.91 בסוף 2010 לשיעור ממוצע ארצי של 1.87 מיטות לאלף נפש במאי 2014 (משרד הבריאות, 2014ב: 4). ראוי לציין כי הממוצע ב-OECD עומד על 3.4 מיטות לאלף נפש [18]. שיעור מיטות האשפוז לאלף נפש, במחוז צפון, עומד אפוא על פחות מחצי של ממוצע ה-OECD.

תרשים 8 מציג מגמות בסוגי האשפוז בישראל על פני מישור הזמן. ניתן להבחין כי היצע המיטות לאשפוז כללי ולבריאות הנפש ממשיך במגמת ירידה. במקביל ניתן להבחין במגמת עלייה בשיעור המיטות לאלף נפש לאשפוז בשל מחלות ממושכות. נתון זה מצביע אפוא על מגמה כללית של הזדקנות האוכלוסייה והצורך באשפוז ממושך.

תרשים 8: שיעור המיטות, לאלף נפש, לפי סוג אשפוז בשנים 2012-1975

מקור: משרד הבריאות (2014א: 28)

שיעור מיטות נמוך גורם לתפוסה גבוהה ולקיצור משך האשפוז. ממוצע השהייה בבית חולים בישראל הוא 4 ימים לעומת ממוצע של 6.3 ימים במדינות ה-OECD. שיעור התפוסה בישראל גבוה ומגיע ל-96.3% בעוד שממוצע התפוסה במדינות ה-OECD עומד על 75.9% [19]. לפי יהודה רון, סמנכ"ל בכיר לתכנון ובינוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות, קיצור משך האשפוז הכללי מביא לכך שכ-30% מן המאושפזים שבים לאשפוז בתוך חודש. 75% מן ההוצאה הקבועה למיטה הם עבור עלויות כוח האדם. מחיר יום אשפוז, כ-2,000 ₪, בחישוב שנתי, שווה ערך לעלות הוספה של מיטה [20].

עם זאת ראוי לציין כי במחוז צפון, בניגוד למגמה העיקרית, חל גידול, אם כי מזערי, בשנים האחרונות (2012-2011) לעומת 2010, במספר מיטות אשפוז כללי (ראו לוח 13). האם ניתן לקשור זאת להקמת הפקולטה בצפת? התשובה לכך היא שאין זה בהכרח. לפי רון, זהו "עניין של ביצה ותרנגולת" [21]. לדברי רון, על רקע הירידה המתמשכת במספר המיטות, התשתית הפיזית המיושנת של בתי החולים במרחב מחוז צפון, שאינה עומדת בתקנים ובנורמות עכשוויות, הזדקנות ותחלואה בד בבד עם הצרכים הנובעים ישירות מגידול האוכלוסייה – מיון, דיאליזה, אונקולוגיה ושירותים אמבולטוריים, משווע "השטח" להוספת מיטות. לכאורה – ללא קשר להקמת הפקולטה. ואולם אין ספק שהפיתוח הפיזי הנדרש של בתי החולים יכול לשרת את הפקולטה. השטח הוא שחולל את המפנה החיובי, שעדיין בחיתוליו, ובכך נעזרת, במישרין ובעקיפין, גם הפקולטה לרפואה. שדרוג בתי החולים כדוגמת הקמת מכון להקרנות במרכז הרפואי זיו, או הוספת מתקני דימות (MRI) [22] בשלושה המרכזים הרפואיים (פוריה, צפת ונהריה), משרת את כלל ציבור המטופלים והחולים ביישובי הגליל ולא רק את הפקולטה. הדוגמה שבה בחר רון להמחיש היא הקמת "מגדל הכיתות" במרכז הרפואי זיו שנחנך ב-2014. מגדל זה הוקם במסגרת היערכות בית החולים לעמידה בפני רעידות אדמה. במסגרת הקמת המגדל תוכננו, הוקמו ושולבו, מלכתחילה, כיתות הוראה.

משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן רפואה איכותית ושוויונית בכל חלקי הארץ ובצמצום הפערים הקיימים בשירותי הרפואה בכלל ובפרט בפריפריה. עוד ב-2007 החל משרד הבריאות, בשיתוף המל"ג וההסתדרות הרפואית, לבחון אפשרויות למשיכת כוח אדם העוסק במקצועות הרפואה אל הפריפריה. ננקטו שתי דרכי פעולה: הדרך האחת הייתה ביסוס חישוב התקציב שמעבירה הממשלה אל קופות החולים למיניהן על מספר המטופלים בהן; הדרך השנייה הייתה מתן מענקים לרופאים העובדים בבתי החולים בפריפריה [23]. עוד יצוין כי הסכם הרופאים מ-25.8.2011, שסיים 159 ימי שביתה, נותן אף הוא עדיפות לשירות בפריפריה. אחד הסעיפים בהסכם דן לדוגמה בשכר: "רופא המועסק בבי"ח בפריפריה ישתכר 20% יותר מרופא עם אותו הפרופיל המועסק במרכז הארץ [24]."

יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות, מנתה וועדה להרחבה ולשדרוג שירותי הרפואה בצפון. הוועדה אמורה לבחון את כלל ההיבטים של המענה הרפואי הקיים בצפון ולהגיש את המלצותיה לצורך הרחבה או עדכון של כלל השירותים. ההמלצות ישמשו לקביעת תכנית לפיתוח ותכנון שירותי הבריאות בצפון. בראש הוועדה עמד פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והיא כוללת נציגים של ארגוני בריאות, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וציבור. לפי פרופ' מיכאל וינגרטן, המשנה לדיקן הפקולטה לחינוך רפואי, אמורה הפקולטה להוות עוגן מרכזי במסגרת מערך השדרוג [25]. עם זאת לא ניתן להצביע על-כך שהפקולטה הייתה זרז להקמת הוועדה.

כפי שיובא בהמשך פרק זה, הדגישו מנהלי המרכזים הרפואיים ובתי החולים בגליל בראיונותיהם עם מחבר השורות, כי קיימת בעיה של תקציב החוסמת פיתוח. אף מבקר המדינה נדרש לסוגיה זו והגדיר את בתי החולים כגופים הפועלים ב"תרבות של מצוקה":

"תקציב בתי החולים הכלליים-ממשלתיים, הנקבע בתחילת השנה, נמוך בהרבה מהתקציב שאמור לשקף את פעילותם, שכן במהלך השנה עושים משרדי האוצר והבריאות 'התאמות' בדרך של תוספות תקציביות לבתי החולים. מדובר בדפוס פעולה הידוע לבתי החולים, למשרד הבריאות ולמשרד האוצר. זו שיטה לא ראויה הגורמת אי-שקט, חוסר ודאות והתנהלות ב'תרבות של מצוקה'. שיטה זו מונעת תכנון רב-שנתי, התייעלות מערכתית ועבודה שיטתית ונכונה, משום שהגורמים במערכת עסוקים בפתרון בעיות הצפויות להתעורר 'מחר בבוקר'." (מבקר המדינה, 2015: 560)

אך לא רק מבקר המדינה מבקר את מערכת הבריאות: "בכך מצטרף המבקר לשורה של גופים, בהם בנק ישראל, בג"ץ ואפילו OECD, שהצביעו על תקצוב חסר של המערכת ועל 'גירעון מובנה' בתקציב הבריאות." (לינדר-גנץ, 6.5.2015: 2).

 

***

מרכזים רפואיים ובתי חולים המסונפים אקדמית לפקולטה

המרכז הרפואי לגליל, נהריה

"שינוי אדיר בתפישת עולם". כך הגדיר מנהל המרכז הרפואי לגליל, דר' מסעד ברהום, את השפעתה של הקמת הפקולטה לרפואה [26]. בית החולים משרת אוכלוסייה של כ-600,000 נפשות ומספר זה הולך וגדל מדי שנה. הקמת הפקולטה בצפת ומימוש החלטת הממשלה לשדרג את בית החולים בנהריה המסונף אליה חוללו שינוי באזור. האזרח הוא הנהנה העיקרי ודר' ברהום מבהיר בהדגמה: "קיצור משך הזמן לתחילת טיפול בנפגע טראומטי הוא קריטי". לסגל הרפואי, במקביל, נפתחו אופקים לקידום אישי.

בהיותו המרכז הרפואי לגליל בית החולים הגדול ביותר בקרב בתי החולים המסונפים לאוניברסיטת בר אילן בגליל, לומדים בו, בעת ובעונה אחת, לפי מנהל המרכז הרפואי, כשני-שלישים מארסנל הסטודנטים של הפקולטה [27]. לדברי דר' ברהום "אין מחלקה במרכז הרפואי שאין מתקיים בה תהליך לימודי, אין מחלקה ללא רופא המלמד בפקולטה ונמנה על סגל המחלקה ואין מחלקה שאין בה נוכחות של סטודנטים." עם זאת הצביע מנהל המרכז הרפואי על התקינה כעל החסם המרכזי לפיתוח.

במרוצת השנים האחרונות, העמידה ממשלת ישראל תקציב של כ-400 מיליון ₪ לשדרוג המרכז הרפואי. במסגרת זו בוצעו הפרויקטים הבאים [28]:

  1. הקמת מחלקה נוירכירוגית ראשונה בגליל – כוללת גם יחידה לטיפול נמרץ נוירכירורגי בנפרד בתוך מתחם המחלקה;
  2. למחלקת א.א.ג נוסף גם שירות של ניתוחי ראש צוואר;
  3. נפתחה מחלקה לרפואה דחופה (מיון חדש) הראשונה בארץ שנבנתה ממוגנת נגד ירי קונבנציונאלי ולא קונבנציונאלי מעל פני הקרקע ופועלת בשגרה ובחירום;
  4. הוקמה מחלקת שיקום עם 40 מיטות (החליפה יחידה קטנה עם תשע מיטות בתקן). המחלקה החדשה פועלת במסגרת אגף חדש הכולל גם את היחידה לריפוי בעיסוק ואת מכון הפיסיותרפיה;
  5. נוספה מחלקה אורטופדית ב' המתמחה בעמוד שדרה;
  6. מחלקת כירורגית ב';
  7. הקמת יחידה להפריה חוץ גופית (IVF);
  8. אורולוגיה ילדים;
  9. יחידה לפה ולסת;
  10. יחידה לכירורגית כלי דם;
  11. יחידה לצנתורי מוח;
  12. יחידה לכירורגיה של היד;
  13. שירות ניתוחי כתף;
  14. שירות החלפת מפרקים;
  15. יחידה לקרניות;
  16. מכון אונקולוגי עבר למבנה חדש ורחב ממדים ומעניק מדי שנה כ-10,500 טיפולי כימותרפיה;
  17. בתוך חודשיים עד שלושה – יושלם שלב א' בבניית האגף לבריאות האישה בסכום 100 מיליון ₪ (חלקם מתרומות);
  18. בקרוב תחל בניית מכון מחקר מיסודם של אוניברסיטת בר אילן והגב' רעיה שטראוס בן דרור בעלות של חמישה מיליון דולרים;
  19. בקרוב תחל בניית אגף קרדיולוגי חדש וממוגן מעל חדר המיון (יכלול את המחלקה הקרדיולוגית, טיפול נמרץ לב, מכון צנתורים ובהמשך גם את מכון הלב)
  20. הקמת חדרי הדרכה, חדרי סמינריונים הצמודים אל המחלקות ומערכות מחשוב.

מרכז רפואי על שם רבקה זיו, צפת

ב-6.8.2014 נערך טקס הנחת אבן הפינה להקמת מבנה למעבדות מחקר במרכז הרפואי על שם רבקה זיו בצפת. מעבדות אלה יוקמו במסגרת שדרוג כללי של מרחבי ההוראה במרכזים הרפואיים ובבתי החולים בגליל. לפי סגנית מנהל המרכז הרפואי, דר' וניה וולך, "עריכת מחקר בסיסי בסמיכות למיטת החולה תאפשר טיפול טוב יותר לחולה."[29] במרכז הרפואי זיו מושקעים, לפי המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כ-5 מיליון שקלים לטובת הקמת מרחבי ההוראה והמעבדות. בטקס נשא דברים השר לשעבר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום: "חיזוק מערך הרפואה הוא אחד ממוקדי העשייה המרכזיים של המשרד. הקמנו את הפקולטה לרפואה בצפת, סייענו בהקמת מבנהMRI [במרכז הרפואי פדה – מ.ה.], בפרויקט האונקו-גניקולוגיה ועוד. אני רואה במערך הרפואה בצפת עוגן מרכזי בהגשמת חזוני להבאת עוד 300 אלף אנשים לגליל." מנהל בית החולים היוצא, פרופ' אוסקר אמבון הוסיף כי "המעבדות החדשות ישמשו את רופאי בית החולים ואת הסטודנטים לרפואה" [30].

לפי דר' וולך, תרומתה של הפקולטה מתבטאת, בראש ובראשונה "ביכולת להביא כוח אדם איכותי של בכירים". וזאת, מסבירה דר' וולך, משום שרפואה הוא מקצוע שולייתי. עדיין חסר גרעין של מובילי דעה (מתמחים) ולכן קשה "לטפח נבחרת" ומוקדם לבחון מי מהסטודנטים נשאר להתמחות בבית החולים. למרות ההצלחה הראשונית בתוספת סגל רפואי בכיר לבית החולים קיימת תחושה של תקשורת לקויה, בין הפקולטה לבין בית החולים, בעיקר של פערים בתיאום ציפיות של שני הצדדים ויש לשכלל את מנגנון ההידברות לרמה ראויה ולשקיפות מלאה.

בין הפרויקטים שהוקמו לאחרונה ניתן למנות את:

  1. שיפוץ חדרי ניתוח;
  2. בניית חדרי ניתוח ממוגנים;
  3. הקמת יחידת גסטרואנטרולוגיה;
  4. שיפוץ והרחבת יחידת ההמטואנקולוגיה;
  5. הקמת חדרי לימוד להוראת סטודנטים;
  6. בית הילד – אגף ייעודי מצוי בשלבי בנייה מתקדמים.

טרם הוקם, במימון הפקולטה כפי שהתחייבה, מכון מחקר שיעמוד לשימוש בית החולים.

מרכז רפואי על שם ברוך פדה, פוריה

"אין ספק שכיום בית החולים הוא בית חולים אחר. רופא העוסק במחקר ופעיל באקדמיה – מדריך, לומד ומתעדכן וחוזר חלילה – הוא רופא טוב יותר, מעלה את רמת הידע הרפואי והחולה יוצא נשכר". כך התבטא מנהל המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה הממוקם בפוריה, דר' ארז און [31]. בטרם הקמת הפקולטה היה ביה"ח בשוליים של המחקר הרפואי. היו בו רק סטודנטים ספורים ששהו בו במסגרת לימודיהם בפקולטה לרפואה בטכניון, הוא לא עסק במחקרים ולא הוכר כבית חולים אקדמי. בית החולים דאז לא עסק אפוא ב"גידול העתיד". הקמת הפקולטה בצפת אכן שימשה פריצת דרך.

כיום, ניכרת עליית מדרגה. המרכז הרפואי פדה הוא המרכז הרפואי הממשלתי הראשון בישראל שהוסמך על-ידי ה-JCI [32]. בשנת 2016 המרכז צפוי להסמכה חוזרת. חלק גדול מן הצוות הרפואי כבר משולב בפעילות אקדמית – מרצים בכירים, מרצים ומדריכים העוסקים בהוראה ומעורבים בפעילות האקדמית. לדוגמה ניתן לציין כי מאפס רופאים בדרגת פרופסור ב-2011 עלה מספרם לשישה בסוף שנת 2014. הפקולטה לרפואה גרמה לשינוי תודעתי ברמה הלאומית/ארצית: גם בתי חולים בפריפריה יכולים להוות מרכזי מצוינות. בתחרות מלגות בגליל, מטעם מנהלת המחקר הביו-הרפואי (ראו בהמשך), הוגשו על-ידי רופאי המרכז 12 עבודות שעלו לגמר. ארבע מהן זכו במלגות בהיקף של 120 אלף ₪. מבט על רופאי העתיד מראה ניצנים ראשונים של מוכנות להישאר בגליל כל עוד קיימת תכנית אטרקטיבית של פיתוח מקצועי, מחקרי ואקדמי.

הוקמה מנהלת מחקר בבית החולים ובה ארבע מעבדות של מחקר בסיסי. בתחילת 2015 החלה לפעול יחידת MRI חדשה, שהוקמה לאחרונה בעלות כוללת של כ-21 מיליון ₪ (שישה מיליון ₪ עלות המכשיר ו-15 מיליון ₪ עלות הקמת המבנה). זהו מהלך משני האמור לשפר את שירותי הרפואה לאוכלוסיית האזור. בטקס חנוכת המתקן שנערך ב-28.1.2015 אמר סגן השר צחי הנגבי, דאז ממלא-מקום שר הבריאות, כי: "היום אנחנו חונכים כאן יחידתMRI כחלק משורה של מהלכים של הממשלה למען קידום הפריפריה וקיצור המרחק בין המרכז לפריפריה". והוסיף מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק: "בביקור זה הומחש לנו שבית חולים יכול להיות מצטיין גם כשהוא בפריפריה" [33].

לשאלה מהם החסמים להמשך פיתוח ענה דר' און באופן נמרץ: "משאבים, תקציבים ותקנים". מנהל המרכז הוסיף וציין "למרות המצוקה מוקמת בימים אלה יחידה לניתוחי לב שתשרת את אוכלוסיית הגליל."

בית החולים אי.מ.מ.סי בנצרת ("הסקוטי")

בית חולים זה, שנוסד ב-1861 ונמצא בבעלות פרטית, נמנה על הוותיקים בארץ [34]. בית החולים פועל לקידום בריאות האוכלוסייה בשותפות עם הקהילה ומוסדותיה ומנהל בית החולים, דר' בשארה בשאראת, נתמנה לאחרונה ליו"ר "הוועדה למחויבות חברתית" מטעם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן. בתפקיד זה החליף דר' בשאראת את פרופ' וינגרטן. מאליו מובן כי פעילות וועדה זו מוגבלת בשלב זה לצפת וסביבותיה הקרובות ודועכת כתוצאה מחיכוך עם המרחק (מודל הגרביטציה). מנהל בית החולים אף שותף להקמת "האיגוד לקידום הרפואה באוכלוסייה הערבית" שהוקם במסגרת ההסתדרות הרפואית ובמסגרתו כבר נערכו מספר כנסים. בנוסף, בית החולים ממצב את עצמו כבית חולים "מקדם בריאות" [35].

כקודמיו שנסקרו, גם בית חולים זה עבר "מתיחת פנים" אם כי צנועה בממדיה. עוד במרוצת 2009 הוקמו חדרי ניתוח משוכללים בתמיכה ממשלתית מסוימת – "בקשות תמיכה לפעמים נענות בחיוב," אומר בחיוך מנהל בית החולים, וממשיך: "כאשר בתי החולים הממשלתיים מגיעים לגרעון תקציבי שנתי של 20 עד 30 אחוזים, המדינה מכסה. אנחנו מוסד פרטי ולכן אין השקעה בפיתוח ואין תקציב אלא אם יש תרומה. מתוך 300 מיליון ₪ שהקצתה הממשלה לשדרוג בתי החולים בגליל קבלנו רק חצי מיליון ₪ בלבד"[36]. גם מחלקה פנימית ומחלקת יולדות שודרגו. לעת הזאת אין די משאבים לשדרג את מחלקת הילדים, פעולה שהייתה לבטח משפרת את המענה לציבור ומושכת אל בית החולים הן רופאים והן סטודנטים. יודגש כי הפקולטה עמדה חלקית בהבטחותיה לבינוי תומך הוראה. במסגרתו הוקמו שלושה חדרי הוראה, אודיטוריום משוכלל ומערכות מחשוב. מכון מחקר של בית החולים נמצא כיום בשלבי בנייה.

אין ספק שהפיכתו של בית החולים הסקוטי לאוניברסיטאי, כמו בתי חולים אחרים, תרמה ל"גאוות היחידה." ולראיה – מצין מנהל בית החולים כי מספר המאמרים לשנה המתפרסמים בכתבי העת הרפואיים מטעם רופאי בית החולים עלה וצמח באופן מרשים ממוצע של כשני מאמרים לשנה ל-30 ומעלה.

ב-7.7.2011 גיבשו שלושת בתי החולים הפרטיים בנצרת – "הסקוטי", "האיטלקי" ו"הצרפתי" – הסכם לשיתוף פעולה בנושא השאת המשאבים באמצעות שדרוג התשתיות והשתלבות בהוראה של סטודנטים לרפואה. ניתן לראות בכך התארגנות מקומית שמטרתה השתלבות במערך ההוראה העתידי של הפקולטה לרפואה בצפת [37]. בסופו של יום התקבלו החלטות בקרב מנהלי בתי החולים, שנתמכו ע"י מנכ"ל משרד הבריאות, "מי עושה מה": דהיינו, באיזה נושאים מטפל בית חולים פלוני ואיזה מפתח אלמוני. בשל ההסכמה על חלוקת הידע בין בתי החולים הנ"ל, התאפשר ב- 8.9.2014 לפתוח את יחידת הצנתורים בבית החולים "הסקוטי".

אליה וקוץ בה. מקננת בקרב דר' בשאראת הרגשה ש"אין חיבוק", "אין תמיכה" ו"אין מספיק ייצוג לבתי החולים הנצרתיים". הדבר מתבטא בכמות ובאיכות המינויים האקדמיים בכלל והבכירים בפרט. ומנהל בית החולים מוסיף ומדגיש: "בעבר היה שיתוף הפעולה עם הטכניון יותר הדוק". לשאלה האם הקמת הפקולטה תרמה לאוכלוסייה המתגוררת בגליל בכלל ולאוכלוסייה הערבית בפרט, משיב דר' בשאראת: "הפעילות באוכלוסייה טרם נראית. ובכלל, זה עדיין לא החזון של שמעון פרס."

 

***

המשרד לפיתוח הנגב והגליל

המשרד לפיתוח הנגב והגליל מבצע פעילויות במרחב הצפון במספר תחומים, לרבות סיוע כספי, פיתוח מנהיגות וקידום אוניברסיטה גלילית, כמפורט בהמשך סעיף זה.

מנהלת מחקר ביו-רפואי בגליל

יו"ר מנהלת מחקר ביו-רפואי בגליל, פרופ' יהודה אדלר, רואה "שני עוגנים חשובים מהווים קרן אור במצב העגום של הפערים בבריאות והביאו לתחילתו של השינוי בפריפריה הצפונית: הקמת הפקולטה החמישית לרפואה בישראל בצפת והקמת המנהלת לפיתוח המחקר הביו-רפואי בגליל." (אדלר, 2015). ניתן להצביע אפוא על הקמת הפקולטה לרפואה בצפת כאחד הגורמים המרכזיים להקמת "מנהלת מחקר ביו-רפואי בגליל". זאת יוזמה משותפת למיגל ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל (51% ו-49% בהתאמה). החלטת המשרד לפיתוח הנגב והגליל להשתתף במיזם ולתקצב אותו בהתאם נובעת מן הרצון להשקיע ברופאים בגליל במטרה להעלות את רמת הרפואה בצפון. מנהלת זו הוקמה ב-2013 במטרה לסייע בקידום המחקר הרפואי בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים בגליל. ולרשותה הועמד תקציב דו-שנתי בהיקף של כ-8 מיליון ₪ לשנים 2014-2013.

המנהלת מיועדת לקדם מחקר ע"י יצירת מענקי מחקר ייעודיים לבתי החולים בגליל, יצירת קשרים עם התעשייה להשגת מקורות מימון חדשים לביצוע מחקרים, יצירת כלי תמיכה ומידע לקידום מחקר, תמיכה בהכשרות וקורסים ייעודיים, עידוד יצירת שיתופי פעולה בין המוסדות ועידוד קישור למחקר בסיסי.

מנכ"ל מנהלת המחקר, פרופ' איתמר שליט, מציין את הפעילויות המרכזיות של המנהלת [38]:

  1. במסגרת פעילותה, מקצה המנהלת, מדי שנה, מענקי מחקר. מענקים אלה מיועדים למחקר קליני ולמחקר בסיסי מכל התחומים. המנהלת פרסמה, בשנים 2013 ו-2014, קול קורא להגשת בקשות למחקרים. מורשים להגיש הצעות רק רופאים הנמנים על סגל בתי החולים בגליל המסונפים לאוניברסיטאות. ב-2013 הוגשו כ-150 בקשות מתוכן הועמדו, לאחר בדיקה וסינון 40 בקשות לשיפוט. בסופו של התהליך אושרו 18 בקשות למחקרים בעלות כוללת של כ-2.6 מיליון ₪. המחקרים עוסקים במגוון רחב של תחומים לרבות סוכרת, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, סרטן השד ומחלות גנטיות. ב-2014 הוגשו 81 בקשות ומתוכן אושרו 15 בהיקף של כ-1.4 מיליון ₪. בקול קורא של 2014 הודגש כי יוקצו מענקי מחקר ייחודיים למתמחים המבצעים מדעי יסוד במסגרת התמחותם בדגש על נושאים של מחקר בסיסי או מחקר ייחודי לגליל.
  2. המנהלת הקימה תשתית מחקרית שתפקידה לסייע לרופאים בנושאים של עריכה מדעית ולשונית, סטטיסטיקות אפידמיולוגיות, קורס GCP [39] (הקורס ניתן למשתתף ללא עלות. עד כה ניתן הקורס לכ-300 רופאים בגליל) ותיאום מחקר קליני. בכך נפתחת גם אופציה ללימודים למתאמות מחקר רפואי בנושאי הכשרה והעסקה רפואית ובמכללה האקדמית תל-חי כבר נערכים לכך.
  3. המנהלת הקימה מאגר ידע, המעודכן באופן שוטף, של קרנות מחקר בארץ ובעולם. המאגר עומד לרשות המרכזים הרפואיים ובתי החולים האוניברסיטאיים.
  4. עולם חברות הפארמה הבין-לאומיות הוא המנוע הגדול ביותר למענקי מחקר: "זהו הכסף הטוב ביותר שיכול להגיע למחקר בבתי החולים". הגליל/הצפון, בכללותו, יכול להציע לחברות התרופות עד כ-2,500 מיטות. המנהלת יצרה אפוא קשר עם סניפים של חברות תרופה בין-לאומיות ו-80 מחקרים, בהיקף של מיליוני ₪, במימון חברות התרופה, כבר יצאו אל הדרך.
  5. המנהלת מעודדת מחקרים רב-מרכזיים בגליל, מכאלה שמקיימים ומקדמים שיתוף פעולה בין רופאים לבין חוקרי מדע בסיסי ומחקרים בעלי ייחודיות לגליל. שיתופי פעולה נחוצים לאגבור ולקידום האיכות. שיתופי הפעולה נעשים בעיקר עם חוקרים מבית חולים שבו מועסק הרופא ומבית הספר לרפואה והאוניברסיטה בהם יש להם מינוי אקדמי. והצהרה זו מודגשת ב"קול קורא". המנהלת פועלת, "בצורה אובססיבית", כדברי פרופ' שליט, ליצור קשת מקיפה של מחקרים שבהם משולבים רופאים (M.D.) וחוקרים מתחומים אחרים של מדעי החיים (Ph.D.) או שהם מושתתים על שיתוף רב-מרכזים. בשנת 2014 החלו 13 שיתופי פעולה העונים על אחד משתי האפשרויות לעיל.

תכנית מנהיגות רפואית עתידית בגליל

המשרד לפיתוח הנגב והגליל השיק בתחילת 2015 תכנית חדשה לטיפוח מנהיגות רפואית בגליל ובשנתה הראשונה אמורים להשתתף בה עד 12 רופאים. התכנית מבוססת על מודל "תלפיות"[40] הפועל מזה למעלה מעשור במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר בהצלחה מעוררת גאווה.

התכנית הגלילית, "תלפיות גליל" כפי שמכנה זאת ראש אגף לפיתוח הגליל במשרד לפיתוח הנגב והגליל, טליה עומר [41], מיועדת לרופאים מצטיינים, בעלי פוטנציאל מנהיגות, שלא היה להם עד כה מקום בגליל להמשך קידום, ומציעה למשתתפים בה, בכפוף למעבר אל הגליל, מספר הטבות:

"מענק בגובה 100 אלף ₪ לטובת לימודים, פיתוח אישי ומקצועי, הכולל יום בשבוע אותו יקדישו למחקר. בנוסף, מבטיחה התכנית לרופאים, העסקה במחלקות המובילות בבתי-החולים בגליל, לצד ליווי צמוד ותמיכה של רופא בכיר ("מנטור") במחקרם ובעבודתם הרפואית." [42]

תכנית חלופית למלגות

על-מנת להציב אופק צמיחה נוסף לסטודנטים לרפואה השבים לארץ על-מנת להמשיך את לימודיהם בפקולטה בצפת, הכין המשרד תכנית מלגות לסטודנטים מצטיינים, שיישארו בגליל, הנמדדת לפי התרומה לקהילה.

רשות פיתוח גליל

בנוסף לתכניות ולפרויקטים המקודמים על-ידי המשרד לפיתוח הנגב והגליל שצוינו לעיל, עוסקת רשות פיתוח גליל בנושאים נוספים לרבות: הגדלת תקני עוזר רופא ועריכת סדנאות לבריאות נכונה (מניעת השמנת יתר, הפסקת עישון וכד') [43].

 

***

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ראוי לציין כי ההוצאה הלאומית למו"פ של ישראל לנפש וכאחוז מהתמ"ג, בהשוואה בין-לאומית, עומדת על 4.2% לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 2.0% [44]. עם זאת הקימה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) מספר וועדות לקידום נושאי מו"פ בישראל. מתוכן נציין שתיים:

  1. הוועדה הלאומית למחקר ופיתוח לקידום מו"פ והחדשנות בפריפריה;
  2. הוועדה לתגבור מרכזי מו"פ האזוריים.

הוועדה הלאומית למחקר ופיתוח לקידום המו"פ והחדשנות בפריפריה

בכתב המינוי מטעם המולמו"פ התבקשה הוועדה לבחון מחדש ולתת דעתה בנושא מקומה ושילובה של הפריפריה בפעילות המו"פ בישראל. תפקידי הוועדה, בין היתר, לבחון את מידת שילובם של אזורי הפריפריה בפעילויות מו"פ, זיהוי הפוטנציאל והתחומים האפשריים של קידום פעילויות מו"פ ככלי להשגת צמיחה כלכלית וצמצום פערים, בדיקה של קשרי אקדמיה-תעשיה באזורי פריפריה וזיהוי של כשלי שוק הפוגמים במשיכתן של פעילויות כלכליות אל אזורים פריפריאליים (המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, 2012). נכון למועד עריכת מחקר זה מצויה הוועדה בתהליכי פעילות טרומיים בלבד.

הוועדה לתגבור מרכזי המו"פ האזוריים

בשנת 2013 ביצע משרד המדע פרויקטים ותמיכות במרכזי מו"פ אזורי בהיקף תקציבי של כ-11 מיליון ₪. בנוסף, הוקצב סך של כ-13.8 מיליון ₪ למרכז מו"פ מיגל (משרד המדע, 2014: 37-36).

 

***

אוניברסיטה בגליל

"האוניברסיטה ו/או הפקולטה אינם זקוקים לגליל ואולם הגליל זקוק לפקולטה ולאוניברסיטה" [45]

כפי שהוצג בפרק ג, קבעה המל"ג, על בסיס המלצות וועדת גרוסמן, שאין צורך באוניברסיטה נוספת עד 2011. עם זאת החליטה המל"ג שאם תוקם אוניברסיטה נוספת בישראל היא תהא מבוססת על בסיס מכללה קיימת. הקמת אוניברסיטה נוספת בישראל, נכון למועד כתיבת מאמר זה, אינה נמצאת על סדר היום של המל"ג. "על אחת כמה וכמה לעניין מיקום אפשרי בגליל" כדברי סמנ"כלית המל"ג לתכנון ולמדיניות [46].

לפי גדי פרנק, מנכ"ל המל"ג/ות"ת, לא תוקם בעתיד הנראה לעיין אוניברסיטה בגליל והמל"ג, בדיעבד, טעתה כאשר נתנה לשני הפרויקטים, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת ואוניברסיטת אריאל, לקום ללא תקציב קבוע:

"אין מקום לפרויקט גרנדיוזי כמו הקמת אוניברסיטה נוספת. לצערי, שני הניסיונות הגדולים האחרונים שלנו מראים שאי אפשר לצאת לדרך בהבטחה שיהיה תקציב, כי בסופו של דבר הוא לא הגיע.

[…]

נרתמנו לפרויקט לאומי כי הממשלה רצתה לצאת לדרך כמה שיותר מהר, מתוך ציפייה שם הפרויקט כל כך חשוב לממשלה – המשרדים יסתדרו ביניהם.

[…]

אני חושב שיש סכנה שהן לא יתרוממו מספיק. ללא משאבים תוספתיים משמעותיים בתקציב רב-שנתי, הפקולטה לרפואה לא תחזיק מעמד, גם אם תגייס המון תרומות." (חרותי סובר ודטל, 2015: 22)

עם זאת מעמיד המשרד לפיתוח הנגב והגליל תשתית מחקרית האמורה לתמוך בקבלת החלטה חיובית על הקמת אוניברסיטה בגליל. לפי טליה עומר, ראש האגף לפיתוח הגליל במשרד, אמורה העבודה לכלול הביטים מרחביים, התיישבותיים וכלכליים ותשמש מסמך מדיניות אשר יוגש למקבלי ההחלטות וישמש בסיס ל"הצעת מחליטים" בנושא הקמה דו-שלבית של אוניברסיטה גלילית על בסיס תשתית של מכללות אקדמיות הקיימות בשטח. בשלב הראשון תוקם האוניברסיטה על בסיס שתיים או שלוש מכללות אקדמיות בגליל, ובשלב השני יהיה ניתן להרחיבה ולהוסיף אליה מכללות גליליות נוספות. בעת כתיבת מאמר זה נמצאת העבודה הנ"ל בתהליך הכנה וטרם ניתן לצטט ממנה ממצאים כלשהם, מסקנות והמלצות. המודל העומד בפני מקבלי ההחלטות במשרד הוא אוניברסיטת קנט שהוקמה, ב-1962, על בסיס איחוד של ארבעה קולג'ים [47].

כותב שורות אלו סבור, כי בפועל, אך לא באורח פורמלי, קיימת מעין אוניברסיטה בגליל. אמנם היא מבוזרת ופועלת במספר מוקדים בצפון (ראו מפה 6) – מכללות אקדמיות – ואינה מרוכזת בקמפוס אחוד וללא מוסדות כדוגמת הנהלה וסנט, אך עם מחלקות ומרכזים במגוון רחב של תחומי ידע. ואולם, המכללות הללו, על אף שהן מקנות תואר ראשון ובמספר מקצועות גם תואר שני, עוסקות, לעת הזאת, רק בממד אחד של פעילות – הוראה. הממד האחר, המחקר, חסר לפי שעה. חסרונו משמעותי.

האוניברסיטה הגלילית תאפשר נגישות טובה יותר של האוכלוסייה המקומית להשכלה גבוהה, צורך המתבקש, בשל המעבר ל"חברת הרשת" (Castells, 1996), חברה מבוססת ידע הנשענת, בין היתר, על דחיסת "זמן-מרחב" (Harvey, 2000) באמצעות טכנולוגיות חדשניות. יתר על-כן, אוניברסיטה רב-מוקדית תשרת פיתוח של אזורים שונים בגליל בצורה טובה יותר שכן המאמץ הוא מבוזר ואינו מתמקד אך ורק באזור אחד.

מפה 6: תפרושת מוסדות להשכלה גבוהה בגליל

מקור: מעובד לפי נתוני המל"ג

 

***

מכון מחקר אקדמי יישומי בגליל

כאמור, ממשלה ישראל החליטה, במספר החלטות שהתקבלו בין השנים 2005 ל-2009, על הקמת מכון מחקר יישומי, במסגרת אשכול מחקר ומדעים בגליל ובשכנות לפקולטה לרפואה. הממשלה שבה וביקשה, ב-2009, שהמל"ג תשלים, בהתאם לסמכויותיה, את בחינתה לעניין  הקמת  מכון מחקר  יישומי  אקדמי בגליל המזרחי. עד כה טרם הוקם המכון ונושא זה כלל אינו נכלל בסדר היום הנוכחי של המל"ג/ות"ת.

ואולם בגליל העליון קיים מכון מחקר. מיגל מכון למחקר מדעי בגליל הוא מכון מחקר אקדמי הפועל בתחומי מדעי הסביבה, החקלאות וביוטכנולוגיה. מיגל נמצא בשני אתרים: כ-5,000 מ"ר של משרדים ומעבדות באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה וכ-2,000 מ"ר מעבדות מתקדמות וחדשניות בפארק התעשייה תל חי [48]. המכון הוקם ב-1979 כיוזמה של "משוגעים לדבר" ובראשם פרופ' דן לבנון ועם השנים צמח וגדל משני אנשים ליותר מ-200. המכון בבעלות החברה לפיתוח הגליל (שהיא בבעלות של 33 קיבוצים גליליים) ומצבת החוקרים המועסקים בו לעת חיבור עבודה זו, שקיבלה לאחרונה האצה, עומדת על כ-200 ומתוכם כ-70 בעלי תואר שלישי. על רקע זה מתמיהה העובדה שהחלטות המל"ג משנת 2006 והממשלה משנת 2009, התעלמה מנוכחות מיגל בשטח. נראה כי לא נבחנה האפשרות להכריז על מיגל כמכון המחקר ולתקצב אותו בהתאם במקום להורות למל"ג לבחון הקמה של מכון מחקר בגליל המזרחי במסגרת אשכול רפואה ומדעים בצפת.

בין מיגל לבין המכללה האקדמית תל חי מתקיים שיתוף פעולה הדוק (חוקרים מן המכון משמשים כמרצים במכללה) דבר שלא ניתן להגיד עדיין על שיתוף בין מיגל לבין הפקולטה לרפואה ולדברי אבישי לוי, מנכ"ל מיגל, "שיתוף פעולה זה טרם יצא לדרך חרף מאמצים שאני מקיים מעל לשנה לקיים כנס הכרות שבו כל מוסד יציג את תחומי פעילויותיו" [49]. כאמור, טוען פרופ' וינגרטן כי נרקם שיתוף פעולה עם מיגל "למרות שעיקר המחקר שלהם אינו בתחום הבריאות והרפואה" [50]

הגוף המממן את מיגל הוא משרד המדע ומשרד האוצר מעורב ומשתתף [51]. לפי לוי, על-מנת שהמכון ישמש כמנוע צמיחה משמעותי ותשתית המציעה מקומות עבודה איכותיים, נדרש תקציב שנתי בהיקף של 17.5 מיליון ₪ לשנת 2015 (שאושר ע"י יועץ חיצוני שנשלח לבחינה הנושא מטעם משרד האוצר) ו-19 מיליון ₪ משנת 2019 ואילך. בפועל העמיד משרד האוצר רק 16 מיליון ₪ לשנת 2015. תקציב זה בעייתי שכן אליבא לוי "במקום ללחוץ על דוושת הגז אני לוחץ על הברקס. אם המדינה הייתה משקיעה בנו במקום בפקולטה, ואני לא מדבר על יותר מ-8 מלש"ח [להגיע לתקציב של 25 מלש"ח – מ.ה], ואם היינו מקבלים תנאים טובים יותר מאשר מקבלים ביוקנעם, ואני לא מדבר על להרע את התנאים ליוקנעם אלא לתת לנו יותר, ייתכן כי הסקטור הפרטי היה נכנס לתמונה ומצבנו, של מיגל ושל הגליל, היה הרבה יותר טוב." לוי מצין כי העדר תקציב מדינה בעייתי עד כדי סיכון לקיום מספר פעילויות חשובות שתוכננו לשנת העבודה הנוכחית.

 

***

אשכול יישובים גליל מזרחי

אשכול יישובים הוא רשת צפופה (ורציפה) של רשויות מקומיות, הממוקמות במרחב גיאוגרפי נתון ומתבססות על נכסים הייחודיים להן (Porter, 2000). לפי מנכ"לית האשכול, נורית צור, "הקמת הפקולטה בצפת הייתה, ללא ספק, בין הגורמים שהובילו ללכידות ציבורית ולגיבוש אזורי הנמשך עד היום. זהו המעגל המרוחק עם משווים את הקמת הפקולטה לאבן המושלכת אל המים ויוצרת מעגלי אדוות" [52]. פוליטיקאים מקומיים, מ-15 רשויות שהיוו את "פורום ה-15", איחדו ושילבו כוחות ויזמו, לפני כשנתיים, הקמת גוף בשם "אשכול יישובים גליל מזרחי" (ראו מפה 7) [53]. ואולם, מוסיפה צור, "מימוש הפוטנציאל – נמוך."

אשכול גליל מזרחי החל לפעול בינואר 2013 והוא חלק ממיזם האשכולות הארצי אותו מקדם משרד הפנים [54]. לעת כתיבת שורות אלה התווספו, אל 15 הרשויות שהקימו את האשכול, שש רשויות שאינן כלולות באשכול אך "משתפות" פעולה עם האשכול [55]. ראוי לציין כי בשנים האחרונות התפתחה, בעולם ובארץ, מגמה של הקמת אשכולות יישובים במטרה לייצר יתרון אזורי יחסי, בעיקר בנושאים כלכליים (בן-אליא, 2006; מכון ראות, 2009).

האשכול, לפי דברי היו"ר [56]:

"מאגד את ראשי הרשויות לטובת פעילות למען האזור ותושביו, בתחומים אשר מהווים מנועי צמיחה מחוללי שינוי. האשכול הוא זרוע ביצועית להגשמת החזון, שמתבסס על אסטרטגיה אזורית וארוכת טווח, שגובשה על ידי פורום ראשי הרשויות. האסטרטגיה נובעת מחשיבה משותפת ובחינת הצרכים במטרה להוביל את הגליל המזרחי לצמיחה כלכלית שתביא לפריחה אזורית ופיתוח קהילה איכותית וצומחת. האשכול משמש עבור פורום ראשי היישובים גוף מתכלל המאחד את הכוחות והיכולת שיש לכל רשות ובכך מצליח לייצר יתרון משמעותי שמוביל פרויקטים אזוריים מחוללי שינוי בתחומים שונים."

מנכ"לית האשכול פורשת את חזונם של מקימי האשכול [57]:

"להביא לפריחתו הכלכלית והחברתית של אזור הגליל המזרחי. פריחה שתתבטא באכלוס היישובים, בהקמת מיזמים תעשייתיים ותעסוקתיים חדשים ואיכותיים, בשיפור השירותים הניתנים לתושבים בתחומי הבריאות, התרבות, החינוך וההשכלה הגבוהה, בשמירה על ערכי טבע ונוף, כמו גם שיפור איכות החיים באזור.

כדי לקדם חזון זה, פועל האשכול למקסום יתרון הגודל, ולהביא להתייעלות ולחסכון של ההוצאות הציבוריות, יחד עם שיפור באיכות השירותים המוענקים לתושבי הגליל והגולן."

מפה 7: אשכול יישובים גליל מזרחי

כאמור, אשכול גליל מזרחי הוא הזרוע הביצועית של פורום ראשי 15 הרשויות. בעבודה זו לא נבחנו פוליטיקה מקומית ויחסי כוחות בין רשויות מקומיות.

מיזם מדעים אזורי. האשכול מפתח מערכת של חינוך מדעי. מיזם מדעים אזורי מיועד להעשרה ולהעמקת הידע המדעי-טכנולוגי בקרב יישובי אשכול גליל מזרחי. האשכול הקים דגם חדשני של מיזם מקומי הפועל בשלושה מרכזים אקדמיים לנוער שהוקמו במכללות האקדמיות תל חי, צפת וכנרת. את המיזם מובילה בפועל מכללת תל חי. פרופ' חיים גורן, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, מציין לעניין זה כי המרכז האקדמי לנוער נוסד למעשה על-ידי המכללה כבר לפני תריסר שנים [58].

השותפות לעשייה זאת חובקת כל ומעורבים בה שחקנים רבים: אשכול גליל מזרחי, משרד החינוך, מיגל, המכון לחקר הגולן, הפקולטה לרפואה, אגף המחקר של המרכז הרפואי זיו והמעבדה לחקר הכנרת שותפים במיזם זה. לאחרונה קיבל המיזם, מקרן רש"י שהובילה את המהלך, קרן ראסל ברי ומגבית בריטניה, תרומה בסך של 2.2 מיליון דולרים. תרומה זו היא תוספת משמעותית שבמסגרתה "יקבלו תלמידי ומורי האזור תגבור בלימודי מדעים, בדגש על חקר ומדע." [59]

במסגרת המיזם הוקמו עד כה חמש תחנות חקר ועוד היד נטויה. במכללת תל חי פועלות שתי תחנות חקר: האחת לחקר פיזיקה וטכנולוגיות שנחנכה לאחרונה והשנייה עוסקת בנושא תזונת חלב וביוטכנולוגיה. תחנות נוספות פועלות בפקולטה לרפואה (במדעי הבריאות), במכללת כנרת (מים) ובמכון לחקר הגולן (מדעי חקלאות וסביבה) [60].

 

***

צפת

תקופה ממושכת מתמודדת העיר צפת עם דימוי כעיר "חלשה" ו"מתחרדת". הקמת הפקולטה לא הניבה, בעקבותיה, את מרב הציפיות המיוחלות, אם כי "שמה את צפת על המפה" שכן העיר נאבקת בשינוי תדמיתה בהעלותה רעיון ישן-נושן של צפת כבירת הגליל. אין ספק שהקמתם של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובית החולים ע"ש סורוקה תרמו תרומה מכרעת להתייצבותה של באר שבע כעיר מטרופולינית ובירת הפריפריה הדרומית. אך בצפון טרם קמה "באר שבע גלילית". זאת ועוד: עד כה, כשלו הניסיונות להקים עיר שכזו. בטכס פתיחת חגיגות יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל, הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי: "באר שבע תהפוך לקריית הסייבר וצפת לקריית ביוטכנולוגיה" [61].

הפקולטה לרפואה משמשת כמאיץ לתהליכי פיתוח משמעותיים בעיר, המסייעים להתמודד עם הדימוי שלה כחלשה ומתחרדת. לפי נתוני עיריית צפת, מעל ל-50 אחוז מן הסטודנטים בפקולטה לרפואה מתגוררים בתחומי העיר, עובדים ומתנדבים בה [62]. עם זאת, לפי ראש מועצת ראש פינה, חלק מסגל הפקולטה וחלק קטן מתלמידיה העדיף לאתר פתרונות דיור במושבה ולא בעיר [63].

התבססותה של הפקולטה לרפואה, יחד עם תהליכי פיתוח מואצים במכללה האקדמית צפת, קידמה את העיר כ-City College, והביאה לעליה משמעותית במחירי הנדל"ן. בנוסף חיזקה הקמת הפקולטה את המערכת הכלכלית/התיירותית העירונית ותרמה למאמציו של ראש העיר, אילן שוחט, בגיוס מיליוני דולרים בתרומות, דבר שלא ארע במשך שנים בצפת [64]. תהליכים אלה תרמו לעליה מסוימת בדירוג הכלכלי-חברתי של העיר (ראו תרשים 9), להפיכת העיר ליעד לקליטת מרכזי לקליטת עולים, וכתוצאה מכך גם לתמורה חיובית במאזן ההגירה (ראו תרשים 10). עם זאת יובהר כי אין קשר ישיר, לכאורה, בין הקמת הפקולטה בצפת לבין עליית העיר שלב במדרג האשכולות החברתיים-כלכליים ובגידול במספר הנפשות הדרות בעיר, שכן הנתונים המוצגים בתרשימים הנ"ל, מצביעים שהתהליכים הללו הטרימו את ההחלטה על מיקום הפקולטה בצפת [65].

תרשים 9 מציג השוואה של אשכולות חברתיים-כלכליים בין ערים נבחרות במחוז צפון בין שנת 2008 לבין 2013. מתוך הנתונים הללו עולה כי צפת, בניגוד לאחיותיה הגליליות, הצליחה לשפר את מיקומה במדרג האשכולות ולעלות שלב (מ-3 ל-4). ברקע ניתן להבחין בהיחלשותן של כרמיאל, חצור הגלילית ושל טבריה ו"דריכה במקום" של ראש פינה ושל קריית שמונה. מחבר הטורים סבור שהירידה של חצור הגלילית (מאשכול 4 לאשכול 3 במדרג אשכולות חברתיים-כלכליים) נובעת בשל הגירה של אוכלוסייה חרדית אל היישוב אך נידרש לתקף סברת כרס זאת על-ידי מחקר שייוחד לכך [66]. ייתכן ויש מקום להרחיב את המחקר המוצע ולבחון גם את פשר הירידה בסולם האשכולות החברתיים-כלכליים של כרמיאל.

תרשים 9: מדרג חברתי כלכלי משווה בין ערים נבחרות במחוז צפון בין 2008 ל-2013

מקור: עיריית צפת

תרשים 10 מציג את אוכלוסיית העיר צפת בשנים 2013-2005. ניתן להצביע מגמה עקבית של גידול באוכלוסיית העיר. גידול זה נובע מריבוי טבעי, קליטת עלייה ושינוי במאזן ההגירה אל העיר.

תרשים 10: אוכלוסיית צפת בשנים 2013-2005

מקור: עיריית צפת

לדברי ראש העיר צפת, מוגשת בימים אלה לשר הפנים תכנית לאיחוד רשויות – צפת, ראש פינה וחצור הגלילית (צח"ר) – לכדי רשות אחת. הרשות המשותפת אמורה לטפל טוב יותר בתושבים [67].

 

***

תכנון אסטרטגי לגליל

ב-2005 החליטה ממשלת ישראל כי "תוכן בהתאם להנחיות ראש הממשלה, תכנית אסטרטגית לפיתוח הגליל; התכנית תוגש בהקדם לאישור הממשלה" [68]. במרוצת העשור האחרון הוכנו מספר עבודות שעניינן פיתוח הגליל בכללותו והאזור המזרחי בפרט.

ביוזמת "הרשות לפיתוח הגליל", אליה חברו מספר ראשי רשויות מקומיות בגליל המזרחי, הוכנה תכנית אסטרטגית לאזור הגליל המזרחי. התכנית מציינת בביקורתה כי:

"עיקרי דו"ח הגליל (2004-2003) מצביעים על העובדה כי לא קיימים באזור מנועי איכות רבי עוצמה כדוגמת אוניברסיטה, מכון מחקר ברמה לאומית, ריכוז תעשיות היי-טק וחברות או שלוחות מו"פ, העשויים לצרוך את הדלק התקציבי הרב הזורם במל"ג, במדען הראשי ובמרכז ההשקעות. התקצוב שהגליל המזרחי רואה ממקורות אלו הוא חסר מסה קריטית ליצירת צמיחה כלכלית איכותית." (הד-און, 2007: 30).

שיטת אשכולות של יישובים או מקבצים אזוריים, בהם מרוכזים עסקים במרחב גיאוגרפי נתון, היא אחת הדרכים המקובלות בעולם לפיתוח אזורי. בהתבסס על פוטנציאל הגליל המזרחי ויתרונותיו, מבחינה התכנית במספר תחומים לפיתוח אשכולות. אשכול מדעי החיים נמנה על רשימה זאת. התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ממליצה, בין היתר, על קידום הנושאים הבאים: יצירת התמחויות של אזורי התעשייה, הקמת מכון מחקר לתארים מתקדמים בגליל המזרחי, הקמת עמק הביו-טק בגליל המזרחי ועל אחריות אזורית על שילוב ההשכלה הגבוהה בפיתוח האזור.

ב-2008 הכינה חברת "צפונה" [69] אף היא תכנית אסטרטגית לפיתוח הצפון. לפי התכנית, על-מנת לחולל שינוי משמעותי במשך 5 עד 8 שנים, נדרש, בין יתר המלצות התכנית, "להקים בית ספר ללימודי רפואה, להתאים את בתי החולים להוראה וליצור מרכז מחקר מצוין, בעלות מוערכת של כ-4 מיליארד ש"ח ל-8 שנים." (צפונה, 2008: 11). התכנית מתמקדת בהמלצות לבניית מספר מנועי צמיחה לרבות "אשכול מבוסס מדעים ומחקר". התכנית מציינת כי מנוע זה נשען על התחלות קיימות במרחב ונדרש למנף את החברות העוסקות בתחומי מדעי החיים והסובב על-מנת לפתח עוגן משמעותי של השכלה ומחקר מדעי. המרכיבים העיקריים של מנוע זה, לפי התכנית, הם בית הספר לרפואה ומכון המחקר. התכנית אף אומדת עלות של 5-3 מיליארד ש"ח (ל-8 שנים) לפיתוח האשכול. בנוסף, קוראת התכנית לממשלה לפעול: "מחויבות רב-שנתית של הממשלה לפיתוח הצפון היא תנאי הכרחי להצלחת התוכנית. על הממשלה להתחייב למתן עדיפות לאומית מתקנת בתקצוב הכולל ובפרט בהקצאת משאבי פיתוח לצפון." (שם, 153).

לפי צור, מנכ"לית האשכול, התבססות על פיתוח וייצור "מזון מרפא" (Medical herbs food) הוא הכיוון המועדף על מקבלי ההחלטות באשכול ו"לנוכחות הפקולטה מקום בהחלטה". צור מציינת כי בשנה האחרונה עומלים ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, חוקרים, חקלאים ויזמים מקומיים, בהובלת חבר הכנסת אראל מרגלית ששימש בכנסת היוצאת (הכנסת ה-19) כיו"ר השדולה למען פיתוח כלכלי, לגיבוש מיזם אזורי במטרה להפוך את הגליל המזרחי למרכז מצוינות עולמי בתחום של תזונה מקדמת רפואה ומזון מרפא, כבסיס לפיתוח כלכלי של הפריפריה הצפונית. ראוי לציין כי כיוון זה הומלץ, בין היתר, במסמכי מדיניות שהוכנו על-ידי מספר גורמים עבור מקבלי ההחלטות בגליל (הד-און, 2007; צפונה, 2008; מכון ראות 2010; מכון ראות, 2011). פיתוח וייצור מזון מרפא קושרים רפואה, בריאות וביוטכנולוגיה אל האזור, אל החקלאות.

קאופמן ואחרים (Kaufmann, Schwartz, Frenkel and Shefer, 2003) בחנו מיקום וקשרים אזוריים של חברות לביוטכנולוגיה בישראל. ממצאי המחקר עולה כי למרות שטחה המצומצם של ישראל, בקרב חברות ביוטכנולוגיות קיימת נטייה להתקבץ סביב מכוני מחקר מובילים. המחקר התבסס על סקר של 109 פרויקטים המסווגים כעתירי ידע. המחקר מניח שהעובדה שמרבית החברות ובמיוחד החדשות בענף פעלו ישירות עם/מול מכוני מחקר או האוניברסיטאות ומהם ינקו את הרעיונות והחידושים, יכולה להצביע על תפרושת גיאוגרפית שהתקבלה מן המחקר. עורכי המחקר מציינים כי למרות שינויים תכופים בקשרים גיאוגרפיים ובתכני ידע, נשענים היזמים על שותפים פוטנציאליים מקרב האזור. בנוסף, מדגישים החוקרים כי המדיניות האזורית היא מרכיב עיקרי וקריטי בפיתוח מערכות הקשרים בין חברה תעשייתית לבין האזור בו היא ממוקמת.

במחקר אחר, המבוסס על סקר חברות בישראל בשנים 2002-1995, מצביעה דפנה שוורץ (Schwartz, 2006) על דגם מרחבי של תפרושת שירותים לעסקים ותעשיות עתירות ידע. ממצאי המחקר מצביעים על:

  1. שירותים לעסקים נוטים להתמקם במרכזי הערים הגדולות;
  2. שירותים לתעשיות עתירות ידע ממוקמים בשולי הערים ובסמיכות למערכת הדרכים העוטפות את הערים;
  3. שירותים ציבוריים התומכים בכלכלת הידע מתרכזים במרכז הארץ;
  4. חברות טכנולוגיות מתרכזות באזורי תעסוקה בפאתי הערים;
  5. פעילויות נוספות של תעשיות נוטות להתמקם בפריפריה.

קוק (Cooke, 2002) מצביע על אשכול אזורי מוכוון ביוטכנולוגיה ככלי אסטרטגי ומעשי בהתמודדות של אזור כמערכת סקטוריאלית בכלכלה העולמית. קוק מדגים תפישה זאת במובאות מגרמניה, ארה"ב והממלכה המאוחדת.

כ-1,600 חברות רשומות במאגר החברות הטכנולוגיות של משרד הכלכלה. מתוכן, רק 78 (4.9%) חברות מסווגות כחברות העוסקות בביוטכנולוגיה[70]. לוח 14 מציג את ההתפלגות המרחבית של חברות ביוטכנולוגיה בישראל. הדגם המרחבי שמתקבל מניתוח הנתונים מצביע של ריכוזים של חברות ביוטכנולוגיה סביב אוניברסיטאות ומכוני מחקר אקדמי יישומי העוסקים בתחום הביוטכנולוגיה ומשמשים כמוקדי ידע ועוגנים לתעשיות המבוססות על ידע זה. האוניברסיטה העברית בירושלים (כולל הפקולטה לחקלאות הממוקמת ברחובות), הטכניון בחיפה, מכון ויצמן ברחובות [71] ואוניברסיטת תל-אביב הם מוקדי מצוינות ולא בכדי הם מדורגים בין 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם לפי מדד ARWU [72].

לעומת הריכוזיות באזורים נבחרים בארץ, חברות ביוטכנולוגיה במרחב הצפון (11.5% מכלל חברות ביוטכנולוגיה) מבוזרות מים אל ים: מכפר ראש הנקרה ועד לקריית שמונה. הדגם המרחבי שמתקבל עבור אזור הצפון מצביע על העדר מכנה משותף או התקבצות סביב גרעין או מוקד ידע, אם כי ניתן להצביע על אזור כרמיאל ומשגב כעל מרחב שבו ממוקמות ארבע חברות (מתוך תשע).

מניתוח הממצאים לעיל עולה שנדרש עוגן של מוסד להשכלה גבוהה ו/או מכון מחקר יישומי כמוקד ידע לפעילויות תעשייתיות הנשענות על ידע זה. לפי גיורא ברן, מנכ"ל צפונה/דרומה, אין עדיין מפעל באזור אשכול יישובים גליל המזרחי, היכול לשמש כ"עוגן תעשייתי" למימוש פיתוח וייצור מזון רפואי [73].

ב-2005 יצא ה-OECD במיזם לבחינת הקשרים בין השכלה גבוהה לבין פיתוח אזורי (OECD, 2007; Puukka and Marmolejo, 2008). במסגרת זאת היו אמורים להיבחן 14 אזורים וערים ב-12 מדינות בשלושה סבבים. חבל הגליל בישראל [74] נבחן במסגרת סבב השני (OECD, 2011). נציין, בקצרה, את עיקרי ההמלצות של ה-OECD לגבי הגליל:

  1. הממסד צריך להרחיב את הקריטריונים ואמות המידה למשכי זמן ולקידום של מעורבות אזוריות ורלוונטיות;
  2. הממסד נדרש לקבל אחריות, להבטיח ולוודא עדכון תכניות לימוד של השכלה גבוהה על-מנת לפגוש את צורכי האזורים;
  3. נדרש לפתח מנגנוני תמיכה ותמריצים כלכליים ("הלוואות עומדות", מלגות ומענקים) התומכים במעורבות מוסדות ההשכלה הגבוהה בתכנון ובפיתוח האזורי;
  4. העצמת הקישוריות ושדרוג המוביליות והנגישות בין מרכזים אורבניים לסביבתם הכפרית-חקלאית;
  5. לפתח ולקדם תכנית אסטרטגית לגליל.

ראוי להדגיש כי ה-OECD ראה בהקמת הפקולטה לרפואה הזדמנות מאתגרת:

"The new medical school should address the unique regional health challenges in the Galilee. Its focus should be on community-based medical education and new forms of health care delivery as well as generation of innovations that link Israel's IT leadership with effective health care delivery." (OECD, 2011: 180)

דו"ח ה-OECD קורא אפוא אל הממסד להעמיק שיתופי פעולה אקדמיים ולחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה בגליל באמצעות תכניות לימוד חדשניות במדעי החיים והחברה בשילוב הפקולטה לרפואה.

 

***

הערות:

[1] מתוך דברים שנשא ש"י עגנון בטקס קבלת פרס נובל לספרות בשטוקהולם, 10 בדצמבר 1966. מקור: אניטה שפירא (2008: 30).

[2] מקור: אתר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן.

[3] מקור: כוכב הצפון, גיליון 2009, 28.10.2011.

[4] אין מקום בעבודה זאת ליישב את הסתירה בין נתוני המקורות השונים.

[5] מקור: אתר אוניברסיטת בר אילן.

[6] הנתונים נמסרו ע"י המל"ג (יואב טאובמן, מרכז בכיר בתחום התקצוב – דוא"ל מיום 25.1.2015). הנתונים אומתו בריאיון שנערך עם פרופ' מיכאל וינגרטן, המשנה לדיקן הפקולטה לחינוך רפואי, ב-1.2.2015.

[7] מקור לנתונים של מספר המיטות בבתי החולים: משרד הבריאות (2014א: 10).

[8] ראיון עם פרופ' מיכאל וינגרטן התקיים ב- 1.2.2015.

[9] טיפול אמבולטורי הוא תהליך רפואי שאינו דורש אשפוז מלא או ממושך בבית החולים (למעט אשפוז יום) וניתן לביצוע במרכזים ובמכוני רפואה שונים.

[10] מקור: אתר אוניברסיטת בר אילן.

[11] מקור: אתר הרשות לפיתוח הגליל.

[12] ראיון עם אילן שוחט, ראש העיר צפת, התקיים ב-17.5.2015.

[13] תכנית מתאר צפת – ג/12617. התכנית אושרה ב-28.1.2014 ופורסמה בילקוט הפרסומים (י.פ. 6745).

[14] עמית גרנק, סמנכ"ל לתכנון ואסטרטגיה של עיריית צפת (דוא"ל מיום 16.3.2015).

[15] מקור: אתר אוניברסיטת בר אילן.

[16] ראיון עם אילן שוחט, ראש העיר צפת, התקיים ב-17.5.2015.

[17] פרופ' מיכאל וינגרטן (דוא"ל מיום 2.4.2015).

[18] מקור: אתר משרד הבריאות.

[19] שם.

[20] מתוך ריאיון עם סמנכ"ל בכיר לתכנון מוסדות רפואה במשרד הבריאות, יהודה רון (20.1.2015).

[21] שם.

[22] "דימות רפואי (MRI – Magnetic Resonance Imaging) הוא תחום הכולל מגוון בדיקות רפואיות שמדגימות, באמצעות תמונות, מקטעים המתארים חלקים פנימיים של גוף נבדק. זוהי טכנולוגיה מתקדמת המשמשת לאבחון קליני, לתכנון הטיפול ולמעקב אחר החולים." (מבקר המדינה, 2015: 616). שיעור מכשירי ה-MRI ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל, נמוך משמעותית ממרבית מדינות ה-OECD (שם, 620).

[23] המענק הותנה בתקופת שירות של לפחות ארבע שנים.

[24] מתוך הסכם הרופאים משנת 2011.

[25] ראיון עם פרופ' מיכאל וינגרטן התקיים ב- 1.2.2015.

[26] ריאיון עם דר' מסעד ברהום, מנכ"ל המרכז הרפואי לגליל, התקיים ב-4.2.2015.

[27] לפי פרופ' וינגרטן מדובר במחצית הסטודנטים בלבד (דוא"ל מיום 2.4.2015).

[28] הנתונים נמסרו למחבר השורות ע"י חגי עינב, דובר המרכז הרפואי לגליל (דוא"ל מיום 8.2.2015)

[29] ריאיון עם דר' וניה וולך, סגנית מנהל המרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו בצפת, התקיים ב-4.2.2015.

[30] הציטוט מתוך אתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

[31] ריאיון עם דר' ארז און, מנהל המרכז הרפואי ע"ש פדה, נערך ב-7.1.2015.

[32]

[JCI – Joint Commission International. JCI works to improve patient safety and quality of health care in the international community by offering education, publications advising services, and international accreditation and certification.

[33] הציטוטים מתוך אתר המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה.

[34] לפי ויינשטוק (2014: 244) הוקם, עוד ב-1854, במסגרת היציאה אל מחוץ לחומות, בית חולים יהודי בירושלים.

[35] ריאיון עם דר' בשארה בשאראת, מנהל בית החולים "הסקוטי" בנצרת, נערך ב-7.1.2015.

[36] שם.

[37] ראוי לצין כי בית החולים "הצרפתי" בנצרת מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון בעוד שבתי החולים, "הסקוטי" ו"האיטלקי" מסונפים לפקולטה לרפואה של בר אילן.

[38] ראיון עם מנכ"ל מנהלת מחקר ביו-רפואי בגליל, פרופ' איתמר שליט, נערך ב-3.2.2014.

[39] תרגול טוב קליני (GCP – Good Clinical Practice) הוא תקן איכות בינלאומית המסופק על-ידי ICH (International Conference Harmonisation) – גוף בין-לאומי המגדיר סטנדרטים לתקנות של ניסויים רפואיים בבני-אדם. קו מנחה דומה לניסויים קליניים של מכשירים רפואיים הוא התקן הבינלאומי ISO 14,155, שהינו בתוקף באיחוד האירופי כסטנדרט אחיד. תקנים אלה לניסויים קליניים מכונים לעתים ICH – GCP או ISO- GCP.

[40] תכנית "תלפיות שיבא" הופעלה לפני כ-15 שנה. זו תכנית לטיפוח מנהיגות רפואית אותה יזם פרופ' זאב רוטנשטיין, מנהל המרכז הרפואי. במסגרת התכנית ניתנות מלגות, הנחיה אישית ואפשרות לקידום מחקריים אישיים תחת הדרכת בכירי הסגל הרפואי.

[41] ראיון עם ראש אגף בכיר לפיתוח הגליל במשרד לפיתוח הנגב והגליל, טליה עומר, התקיים ב-18.1.2015.

[42] אתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל: "תכנית מנהיגות עתידית בגליל".

[43] ראיון טלפוני עם חיים שולמן, ראש תחום התיישבות, אקדמיה וחינוך ברשות לפיתוח הגליל, שהתקיים ב- 17.11.2014.

[44] למ"ס פרסום 1592.

[45] מתוך ריאיון עם אהרן בית הלחמי (6.1.2015).

[46] ראיון עם מרב שביב, סמנכ"לית לתכנון ולמדיניות של המל"ג התקיים ב-28.12.2014.

[47] ראיון עם ראש אגף בכיר לפיתוח הגליל במשרד לפיתוח הנגב והגליל, טליה עומר, התקיים ב-18.1.2015.

[48] נתונים אלה נמסרו על-ידי אבישי לוי, מנכ"ל מיגל (דוא"ל מיום 20.4.2015).

[49] ראיון עם מנכ"ל מיגל, אבישי לוי, התקיים ב-19.3.2015.

[50] פרופ' מיכאל וינגרטן (דוא"ל מיום 2.4.2015).

[51] אבישי לוי, מנכ"ל מיגל (דוא"ל מיום 20.4.2015).

[52] ריאיון עם מנכ"לית האשכול, נורית צור, התקיים ב-7.1.2015.

[53] הרשויות המרכיבות את האשכול הן: ערים – קרית שמונה, טבריה, צפת; מועצות אזוריות – גליל עליון, גולן, מרום הגליל, מבואות החרמון, עמק הירדן; מועצות מקומיות – גוש חלב, טובה זנגריה, יסוד המעלה, חצור הגלילית, מטולה, קצרין, ראש פינה. בראיון שערך מחבר טורים אלה עם אביהוד רסקי, ראש מועצה מקומית ראש פינה (12.4.2015), הבהיר ראש המועצה כי ראש פינה רואה עצמה מחוץ לאשכול.

[54] ראוי לציין כי אשכול יישובים גליל מערבי הוקם ב-2009 וקיבל מעמד סטטוטורי ממשרד הפנים וממשרד המשפטים. האשכול כולל תשע רשויות מקומיות: העיר מעלות-תרשיחא, מ.א מטה אשר, מ.מ שלומי, מ.מ חורפיש, מ.מ כפר ורדים, מ.מ כסרא-סמיע, מ.א מעלה יוסף, מ.מ.ת מגדל תפן, מ.מ בית ג'אן.

[55] הרשויות המשתפות פעולה עם האשכול הן הרשויות המקומיות מג'דל שמס, עין קיניא, מסעדה, בוקעאתא, רג'ר ומגדל.

[56] דבר יו"ר האשכול, אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גולן, מצוטט מתוך אתר האשכול.

[57] דבר מנכ"לית האשכול, נורית צור, מצוטט מתוך אתר האשכול.

[58] ריאיון עם פרופ' חיים גורן, התקיים ב-16.3.2015.

[59] אשכול גליל מזרחי, הודעה לעיתונות, 8.1.2015.

[60] אשכול גליל מזרחי, הודעה לעיתונות, 8.12.2014.

[61] תקשורת אישית (הערוץ הראשון 22.4.2015).

[62] נתון זה נמסר ע"י עמית גרנק, סמנכ"ל לתכנון ולאסטרטגיה עיריית צפת (דוא"ל מיום 20.4.2015).

[63] ראיון עם אביהוד רסקי, ראש מועצה מקומית ראש פינה, התקיים ב- 12.4.2015.

[64] עם זאת התקשה מחבר שורות אלה לאתר בתי-עסק חדשים שהתווספו לעיר או להצביע על עסקים מקומיים אשר מחזורם הכספי גדל בשל הקמת הפקולטה.

[65] מקור תרשימים 8 ו-9 – עיריית צפת. התרשימים נמסרו ע"י עמית גרנק, סמנכ"ל לתכנון ולאסטרטגיה (דוא"ל מיום 21.4.2015).

[66] אין ביד כותב שורות אלה סימוכין לכך ו/או עדויות ממקור כלשהו.

[67] ראיון עם אילן שוחט, ראש העיר צפת, התקיים ב- 17.5.2015. לפי ראש העיר נשקלת אף האפשרות לאיחוד המועצות האזוריות גליל עליון ומבואות חרמון לרשות אחת כפי שהיה עד 1975 שנה בה נפרדה המועצה האזורית דאז לשתי מועצות אזוריות: גליל עליון של הקיבוצים ומבואות חרמון של המושבים.

[68] ראו החלטת ממשלה מס' 4092 מיום 9.8.2005 (נושא: תכנית לפיתוח הנגב והגליל). ההדגשה היא של מחבר שורות אלו.

[69] החברה היא מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) ומאוגדת כחברה בע"מ לתועלת הציבור (חל"צ).

[70] ביוטכנולוגיה, לפי הגדרת ה-OECD, היא יישום של מדע וטכנולוגיה שמקורם באורגניזם חיים (כמו גם בחלקי אורגניזם, מוצרי אורגניזם, מודלים וכו') על מנת לפתח, לייצר ו/או לשנות חומרים חיים וחומרים שאינם חיים, לצורך ייצור של ידע, סחורות או שירותים (הלמ"ס 2014: 13). סיווגים נוספים של חברות הטכנולוגיה הרשומות במאגר, לפי משרד הכלכלה, הם: אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, כימיה, פלסטיקה, ציוד רפואי, תקשורת, תרופות, שונות וללא סיווג.

[71] לא בכדי ממצבת רחובות את עצמה כ"עיר המדע".

[72] מדד דירוג האוניברסיטאות: ARWU – Academic Ranking of World

[73] ריאיון עם גיורא ברן, מנכ"ל צפונה/דרומה, התקיים ב-17.2.2015.

[74] לפי מסמך זה הגליל הוא מחוז צפון.

מראי מקום:

אדלר, י. (29.1.2015), "התרופה הגלילית לרפואה הציבורית", הארץ, דה מרקר, ע' 25.

בלומנפלד, ר. (21.10.2014), "הפקולטה לרפואה בצפת לממשלה: החזירו 85 מיליון שקלים", אתר וואלה! חדשות (תאריך דליה: 23.10.2014).

בן-אליא, נ. (2006), החוליה החסרה: שלטון אזורי בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

הד-און (2007), הגליל המזרחי: אסטרטגיה לפיתוח אזורי, הד-און ניווט עסקי ושיווקי בע"מ.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2014), סקר חברות ביוטכנולוגיות בישראל 2010, ירושלים.

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (2012), כתב מינוי – הוועדה הלאומית למחקר ופיתוח לקידום המו"פ והחדשנות בפריפריה.

המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב (2013), מעורבות חברתית – תפקידה השלישי של האקדמיה: חוברת חשיפה במסגרת יום העיון למעורבות אקדמיה וסטודנטים בקהילה, ירושלים.

ויינשטוק, נ. (2014), נוכחות כה ארוכה: כיצד איבד העולם הערבי והמוסלמי את יהודיו, מצרפתית: חגית בת-עדה, בבל.

חרותי-סובר, ט. ודטל, ל. (27.2.2015), "הניסיון לעבור לאכיפה יותר משמעותית באקדמיה נתקל בהתנגדויות, בלחצים פוליטיים ובתקיפות משפטיות", הארץ, דה מרקר, ע': 23-20.

לינדר-גנץ, ר. (6.5.2015), "מבקר המדינה קורא לממשלה להפסיק לייבש את מערכת הבריאות", הארץ, דה מרקר, ע': 1-3.

מבקר המדינה (2015), דוח שנתי 65ג.

מכון ראות (2009), אשכול כלכלי.

מכון ראות (2010), חזון ישראל 15 – קפיצת המדרגה באזורי הפריפריה, מסגרת תפיסתית. גרסה א'.

מכון ראות (2011), הפקולטה לרפואה וקפיצת המדרגה של הגליל, נייר עבודה.

משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת מידע ומחשוב (2014א), מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל 2012,

משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת מידע ומחשוב (2014ב), מיטות אשפוז ועמדות רישוי.

סופר, א. (2010), "חיפה, מפרבר צפוני של מדינת תל אביב לפריפריה", אופקים בגאוגרפיה, 76: 173-166.

פלזנשטיין, ד. (1991), "תעשיות עתירות ידע בישראל: גיאוגרפיה תעשייתית חדשה", בתוך: סורקיס, ח., רפ, א. ושחר, ת. (עורכים), ירושלים: תמורות בגיאוגרפיה של ישראל – גלעין ושוליים, משרד החינוך והתרבות, עמ' 84-65.

צפונה (2008), שמים את הצפון במרכז: תוכנית לפיתוח הצפון,

קראוס, י. (4.4.2014), "התשובה הצפונית לעיר הבה"דים בנגב", מעריב.

שפירא, א. (2008), אנו מכריזים בזאת – 60 נאומים נבחרים בתולדות ישראל, כנרת, זמורה-ביתן, דביר.

Castells, M. (1996), The Information Age – Economy, Society and Culture: Volume I – The Rise of the Network Society, Blackwell, London

Cooke, P. (2002), "Biotechnology Clusters as Regional, Sectoral Innovation Systems", International Regional Science Review, Vol. 25: 8-27

Harvey D. (2000), Spaces of hope, University of California Press, Berkeley and Los Angeles

Kaufmann, D., Schwartz, D., Frenkel, A. and Shefer, D. (2003), "The role of Location and Regional Networks for Biotechnology Firms in Israel", European Planning Studies, Vol. 11: 823-840

Keeble D. E. (1989), "High-Technology Industry and Regional Development in Britain: The Case of the Cambridge Phenomenon", Environment and Planning C: Government and Policy, Vol. 7: 153-172

OECD (2007), Higher Education and Regions: Globally Competitive, Locally Engaged

OECD (2011), Higher Education in Regional and City Development: The Galilee, Israel, Paris

Porter, M. E. (2000), "Location, Competition, and Economic Development: Local Clusters in a Global Economy", Economic Development Quarterly, Vol. 14: 34-15

Puukka, J. and Marmolejo, F. (2008), "Higher Education Institutions and Regional Mission: Lessons Learnt from the OECD Review Project", Higher Education Policy, Vol. 21: 217-244

Schwartz, D. (2006), "The Regional Location of Knowledge Based Economy Activities in Israel", The Journal of Technology Transfer, Vol. 31: 31-44

קישור אל הפרקים הקודמים: א'; ב'; ג'; ד'; ה'; ו'

© כל הזכויות שמורות. מחקר זה התאפשר על-ידי סיוע מיוחד של קרן קיימת לישראל באמצעות המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: