חקר הקמת בי"ס לרפואה בגליל כמחולל שינוי בפריפריה – פרק ד: רקע להקמת בי"ס לרפואה בצפת

"ההיסטוריה היא תהליך מתמשך של יחסי גומלין בין ההיסטוריון לעובדות שלו, דיאלוג אין-סופי בין ההווה לעבר" (קאר, 1986: 41)

נוסף לאי-סגירת פערי שוויון מרחביים, נאלצות בעשורים האחרונים מדינות העולם המערבי, וישראל בתוכן, להתמודד עם ביקושים הולכים וגדלים לשירותי בריאות בשל מגמות כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות לרבות, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, שינויים בדפוסי התחלואה, עליה ברמת החיים וקצב מואץ של התפתחויות מדעיות.

על רקע זה דנו, במרוצת העשור הראשון של שנות ה-2000, ממשלת ישראל, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), בנושאים של הגדלת קיבולת מסגרות ההכשרה לרופאים, הקמת אוניברסיטה נוספת בישראל, הקמת מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי בגליל והקמת בית ספר (בי"ס) חמישי לרפואה. החלטות ממשלות ישראל ממחישות את התפישה התכנונית ולפיה על השלטון המרכזי ליזום ולקדם פרויקטים לאומיים שיחוללו שינויים בפריפריה.

***

אוניברסיטה בגליל

ב-20.5.2005 קבעה ממשלת ישראל כי: "הממשלה רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל כמנוף מרכזי לפיתוחו של האזור." בנוסף, הנחתה הממשלה את שרת החינוך, בשיתוף המשנה לראש הממשלה, הממונה על המשרד לפיתוח הנגב והגליל, לפעול לבדיקת אפשרות להקמת אוניברסיטה בגליל בתיאום עם המל"ג ועם הות"ת, תוך התייחסות לבחינת ההיבטים הלאומיים, האקדמיים, התכנוניים והתקציביים.

כשנה לאחר מכן, ב-30.5.2006, דנה המל"ג בדו"ח הוועדה שהוקמה לבדיקת הצורך בהקמת אוניברסיטה נוספת בישראל (להלן: "וועדת גרוסמן"), כפי שהנחתה הממשלה:

"המועצה להשכלה גבוהה דנה בדו"ח הוועדה בראשותו של פרופ' שלמה גרוסמן לבחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה נוספת, והחליטה כי בחמש השנים הקרובות לא קיים צורך אקדמי תכנוני בהקמת אוניברסיטה נוספת בישראל מן הדגם הקיים כיום בארץ. על כן מחליטה המל"ג שלא להקים אוניברסיטה נוספת בישראל בתקופה זו." [4]

ככל שידוע למחבר שורות אלה, נושא הקמת אוניברסיטה גלילית לא נדון בממשלה ו/או במל"ג/ות"ת לאחר קבלת החלטה זו למרות שחלף פרק הזמן שנקבע בהחלטה הנ"ל (כאמור, ההחלטה הייתה לדחות את הדיון למשך חמש שנים – דהיינו עד 2011).

ראוי לצין כי המל"ג, בישיבתה ב-30.12.2014, החליטה לאפשר למכללות האקדמיות להגיש הצעות לתוכנית דוקטורט בתנאים מסוימים כפי שמפורט בהחלטה. זהו פתח, תיאורטי אך גם בעל היתכנות מעשית, להקמת אוניברסיטאות נוספות אם כי יודגש שמדובר בתהליך ממושך של הקמה.

 

***

מכון מחקר יישומי

הקמת מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי תסייע לאקדמיה וליזמות לעמוד בקדמת הידע המדעי-עסקי העולמי, תחזק באופן משמעותי את הוראת המדעים במכללות האוניברסיטאיות בגליל, תתמוך בהתיישבות של קבוצות איכותיות של מדענים, חוקרים וסטודנטים בגליל, ותגרום לפיתוח מיזמים שיספקו מוקדים ומקורות תעסוקה איכותיים לתושבי הגליל. מכון המחקר יעסוק בנושאים דוגמת מדעי החיים, הסביבה וביוטכנולוגיה. במכון יפותחו תשתיות מחקר לאומיות וייחודיות אשר יהוו אבן שואבת מקומית למדענים מצטיינים. המכון ישתף פעולה ויתמוך במוסדות אקדמיים, מדעיים ומחקריים אחרים, הקיימים באזור ומעבר לו, ויהפוך למוקד משיכה אזורי וארצי למען פיתוח טכנולוגי וכלכלי של הגליל. אלה היו הנחות עבודה שלאורן התקיים דיון במל"ג בנושא זה.

ב-30.5.2006, דנה המל"ג בעניין מכון מחקר יישומי בגליל והחליטה כי ייבדק הנושא:

"במענה לצורך של פיתוח הגליל מחליטה המועצה להשכלה גבוהה לבדוק הקמתו של מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי בגליל, שיעסוק בנושאים דוגמת ביוטכנולוגיה, מדעי החיים ומדעי הסביבה. במכון זה יפותחו תשתיות מחקריות לאומיות וייחודיות, אשר ימשכו אליו מדענים מהאוניברסיטאות ומדענים מצטיינים אחרים. המכון ישתף פעולה ויתמוך במוסדות אקדמיים, מדעיים ומחקריים הקיימים באזור ויהפוך למוקד משיכה אזורי וארצי למען פיתוח הטכנולוגי והכלכלי של הגליל." [5]

הממשלה שבה וביקשה, ב-2009, שהמל"ג תשלים, בהתאם לסמכויותיה, את בחינתה לעניין  הקמת  מכון מחקר  יישומי  אוניברסיטאי בגליל המזרחי.

"ממשלת ישראל מבקשת כי המועצה להשכלה גבוהה תשלים את הבחינה המתקיימת על ידה לעניין  הקמת  מכון מחקר  יישומי  אוניברסיטאי בגליל המזרחי,  בהתאם לסמכויותיה." [6]

למיטב ידיעתו של מחבר הטורים לא התקיימו דיונים נוספים בממשלה ו/או במל"ג/ות"ת, מעבר לדיונים המובאים בעבודה זאת, בדבר הקמתו של מכון מחקר בגליל.

 

***

בי"ס חמישי לרפואה בישראל

בסוף שנת 2000 מינה יו"ר הות"ת וועדה לבחינת הצרכים העתידיים ברופאים בראשות פרופ' אמנון פזי (להלן: "וועדת פזי"). בכתב המינוי נתבקשה וועדת פזי להעריך את מספר הרופאים שיידרש עד סוף העשור דאז (2010) ועד שנת 2020 ובהתאם לכך להמליץ על מספר הרופאים שיש להכשיר בבתי-הספר האוניברסיטאיים לרפואה בישראל. הדו"ח הוגש למל"ג/ות"ת באוקטובר 2002 (הכנסת, 2014: 1).

במסקנותיה קבעה וועדת פזי (2002}, בין היתר, כי:

"בנתוני שנת 2000, קיים עודף רופאים בישראל. צפוי כי עודף זה יקטן בשנים הבאות, בשל הירידה במספר הרופאים המגיעים מחבר המדינות. החל בשנת 2010 יהיה צורך להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע את הירידה בשיעור הרופאים ל-1,000 נפש הצפויה משנת 2017 ואילך. עוד קבעה הוועדה, כי אפשר לפעול באופן הדרגתי להגדלת מחזורי הסטודנטים לרפואה עוד לפני שנת 2010, אך לא לפני שנת 2005." (שם)

במסגרת ההמלצות קבעה וועדת פזי, בין היתר, כי:

"ההגדלה הנדרשת במספר הרופאים צריכה להתבסס בעיקרה על הגדלת היקף ההכשרה המקומית בפקולטות לרפואה של האוניברסיטאות הישראליות. לפי בדיקת הוועדה, ארבעת בתי-הספר לרפואה של האוניברסיטאות הישראליות יוכלו להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה במחזור, מכ-300 כיום לכ-600, דהיינו להגיע למחזור של כ-150 סטודנטים בכל אחד מבתי-הספר." (שם)

ב-10.10.2004 דנה הות"ת בדו"ח וועדת פזי שעסקה בבדיקת הצרכים העתידיים ברופאים והחליטה להקים וועדה חיצונית שתבדוק את הצורך בהקמת בית ספר לרפואה נוסף בישראל. פרופ' יונתן הלוי מונה ליו"ר הוועדה החיצונית (להלן: "וועדת הלוי"). בנוסף, הוחלט על הקמת צוות פנימי שיעסוק בסוגית ההרחבה של בתי הספר לרפואה הקיימים. ב- 25.4.2007 התכנסה הות"ת לדיון בהמלצות וועדת הלוי והחליטה לאמץ את מכלול ההמלצות של הוועדה:

"להמשיך בתהליך הגדלת מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה הקיימים עד ל-600 סטודנטים למחזור, כפי שהמליצה "וועדת פזי" וכפי שהחליטה ות"ת באוקטובר 2004, בעצה אחת עם הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות ולהקצות המשאבים הנחוצים לכך.

[…]

(ב) להמליץ למועצה להשכלה גבוהה להקים בית ספר לרפואה נוסף, בהקדם האפשרי, באוניברסיטת-מחקר בישראל, בתקצוב ות"ת, אשר לא יפגע, בשום צורה שהיא, בתקצוב בתי הספר לרפואה הקיימים ובתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה הפעילים כיום ובהרחבתם.

[…]

ות"ת מחליטה כי התנאי התקציבי למימוש ההמלצה בדבר המשך תהליך הגדלת מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה הקיימים עד ל-600 סטודנטים למחזור ולמימוש ההמלצה בדבר הקמת בית ספר לרפואה נוסף באוניברסיטת-מחקר בישראל, הוא כי משרד האוצר יעמיד לרשות ות"ת מקורות תקציביים מיוחדים ונאותים לצורך ביצוע המלצות אלו." [7]

ב-17.7.2007 החליטה המל"ג, בראשות שרת החינוך דאז, פרופ' יולי תמיר, על הקמת בי"ס נוסף לרפואה בגליל:

"המועצה החליטה על הקמת בי"ס לרפואה נוסף באוניברסיטת מחקר בישראל בתקצוב ות"ת. בשל חשיבותו של אזור הצפון יוקם בי"ס לרפואה החדש בגליל. המועצה תמשיך לפעול למען הגדלת מספר הסטודנטים במחזורי לימוד בבתי-ספר לרפואה הקיימים ל-600 סטודנטים למחזור." [8]

להקמת בי"ס לרפואה בגליל ישנה חשיבות כלכלית-חברתית משמעותית בכל הקשור לפיתוח הגליל. בי"ס לרפואה יהפוך את המרכזים הרפואיים ובתי החולים בגליל שיסונפו אליו לצמתים של רשת אזורית אוניברסיטאית תוך התאמתם להוראה אקדמית, חלוקה והתאמה של התמחויות ביניהם ושיפור איכות הרפואה בצפון המדינה.

ב-6.11.2007 החליטה המל"ג למנות וועדה מקצועית לעניין הקמת בית הספר לרפואה בגליל בראשות מר אהרן בית הלחמי. הרכב סופי של חברי הוועדה התקבל בישיבה שנערכה ב-20.11.2007 [9]. הוועדה הוסמכה לנסח ולהוציא "קול קורא" מפורט עם הדרישות והתנאים ולפרסמו ברבים [10]. כמו-כן הוסמכה הוועדה למיין את הפניות ולהמליץ בפני המל"ג/ות"ת על המועמד העדיף [11].

הוועדה המקצועית החלה את עבודתה בדצמבר 2007 ובמשך כשנתיים בהן פעלה, היא קבעה אמות מידה לאוניברסיטת מחקר, גיבשה את התכנית האקדמית להקמת בית הספר לרפואה, התייעצה עם גורמים מקצועיים, אספה חוות דעת, קיימה יום עיון בין-לאומי שהוקדש לדיון בהקמת בתי ספר לרפואה וחיברה "קול קורא". באוגוסט 2008 פרסמה המל"ג "קול קורא" להקמת בית ספר לרפואה בגליל, שבו הודגשו הצורך לחדשנות בחינוך הרפואי, השאיפה למצוינות וההזדמנות לפיתוח הגליל. אל המכרז נגשו שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת חיפה בשיתוף הטכניון ואוניברסיטת בר אילן. הטכניון ביקש לשמר את "שליטתו" במרחב הצפוני ואוניברסיטת בר אילן ביקשה להצטרף אל המועדון היוקרתי של אוניברסיטאות להן יש פקולטה לרפואה.

מיקומו הפיסי של בית הספר לרפואה החדש בגליל לא נקבע ב"קול קורא" ונמסר אפוא להחלטת הגורמים האחראים לכך בממשלת ישראל. מועד הגשת ההצעות נקבע ל-1.3.2009 אך ניתנה למציעים ארכה בת שלושה חודשים – דהיינו עד ל-1.6.2009, בין השאר, משום שבעת פרסום "קול קורא" טרם נקבע מיקום בית הספר בגליל. שכן ברור היה שלקביעת המיקום יש השלכה ישירה על יכולת המתמודדים להציע את הצעתם בהיבטי מהות ותקציב.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל אשר אמון על פיתוח הגליל, ראה במימוש החלטות הממשלה והמועצה להשכלה גבוהה, מהלך "מחולל מפנה" באזור וביקש לקדם את הקמתם של בית ספר לרפואה ושל מכון מחקר יישומי אוניברסיטאי, עליהם הוחלט במספר ישיבות ממשלה וליצור תשתית שתאפשר, לכשיוחלט על כך, הקמת אוניברסיטה בגליל. מכאן, קביעת מיקומו של המיזם היא שלב עקרוני וחיוני. לפיכך, הוציא המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בנובמבר 2008, מכרז לבחירת צוות תכנון שייבחן את הסוגיה וייתן מענה מיטבי למיקום בית הספר לרפואה החמישי בישראל ומכון מחקר אוניברסיטאי בגליל כך שהמיקום שייקבע לא יחסום פוטנציאל להתפתחות עתידית ויאפשר פיתוח אזורי נרחב.

במכרז לביצוע בחינת המיקום זכה משרד "פיטלסון, שילה, יעקובסון – אדריכלים". הכנת העבודה הסתיימה בפברואר 2009. העבודה הצביעה על העיר צפת כחלופה המועדפת למיקום בית הספר לרפואה ואשכול מדעים ומחקר. כן הצביעה העבודה כי החלופה השנייה והשלישית יהיו, בהתאמה, מעלות וכרמיאל, וחלופות אלו יישקלו רק אם לא יקודמו נושאי זמינות והיבטים תקציביים בתחום התשתית הפיסית והחברתית בצפת.

ביוזמת יעקב אדרי, השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, דנה הממשלה ב-8.3.2009 בעניין מיקום בית הספר לרפואה ומכון מחקר בגליל. הממשלה, בראשות ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, אישרה את המלצות דו"ח צוות התכנון והחליטה כדלקמן:

"לקבוע כי מקום בית הספר החמישי לרפואה בישראל, ככל שיוקם ויוכר כמוסד להשכלה גבוהה, על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בהתאם לסמכויותיה, וככל שההיבטים הרלוונטיים להקמתו ולמיקומו יאושרו על ידי מוסדות התכנון בהתאם לסמכויותיהם, יהיה בעיר צפת  אשר  בגליל המזרחי, ולהכיר בהקמתו  כפרויקט בעל עדיפות לאומית.

להקים צוות בינמשרדי בראשות מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד הבריאות, או  נציגים  בכירים מטעמם, שתפקידיו  יהיו  לקדם ההקמה של כלל התשתיות הנדרשות ולתיאום בין  כלל הגורמים הרלוונטיים  להקמה. הכול,  מבלי  לפגוע בסמכויות  המל"ג וות"ת או בסמכויות גורמי התכנון או  של  כל  גורם אחר, המוקנות להם על  פי  דין. הצוות הבינמשרדי  יפעל, בתיאום עם ות"ת, כגורם מסייע  לאוניברסיטה אשר תבחר להקים את בית  הספר לרפואה ותוך תיאום עימה.

הצוות  הבינמשרדי,  בהסכמת הממונה על  התקציבים, יקבע  את התקציבים הדרושים לביצוע התשתיות כאמור ואת  פריסתם על פי לוח הזמנים שייקבע. זאת, כדי להבטיח את הקמתו, הפעלתו, והצלחתו של בית הספר.

להסמיך את הצוות הבינמשרדי לבחון ולהמליץ, במידת הצורך,  בכפוף  לתנאים והנסיבות שייקבעו  ובהתאם להמלצות  של  הגורמים המקצועיים, חלופה מיטבית אחרת  למיקום בית-הספר לרפואה, ולהביא חלופה זו כהמלצה לממשלה וזאת רק לאחר שמוצו כל האפשרויות ונבחנו כל ההיבטים למיקום בעיר צפת." [12]

במהלך 2009 התקיימה ישיבה של הוועדה הבין-משרדית, בראשות מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובה הוחלט למנות וועדת משנה בראשות מנהל מחוז צפון במשרד השיכון לתכנון תכנית מתאר מקומית מפורטת (תב"ע) עבור מתחם הקבע [13]. המשרד לפיתוח הנגב והגליל הקצה סך של שלושה מיליון ₪ להכנת התכנית [14].

ביולי 2009 ערך "המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות" (ע"ר) סדנה בת יומיים שבה נדון החינוך הרפואי במאה ה-21. בסדנה השתתפו נציגים בכירים מעולם תכנון הבריאות בארץ כמו גם נשיא המדינה, סגן שר הבריאות וראש האופוזיציה. מאליו מובן, שהקמתו של בית הספר החמישי לרפואה בצפת, הייתה אחד הנושאים המרכזיים. הנקודות החשובות שהודגשו ברב-שיח בהקשר למטרות הקמת הפקולטה היו שינוי דרמטי של פני החינוך הרפואי המתרחש כיום וביצוע מהפך בתפישת הבריאות בגליל:

"המתכננים מבקשים, ספציפית, שבית הספר החדש לרפואה ישקף גישה חדשה לרפואה ולחינוך רפואי המושתת על הקהילה. תלמידים לרפואה ישהו פחות זמן בבתי החולים ויותר זמן במסגרות קהילתיות. התלמידים ילמדו, עוד בשלבים המוקדמים, דפוסי עבודה בצוותים רב-תחומיים, לרבות עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אחיות וכיו"ב. תהליך קבלת הסטודנט ישתנה כך שיועדף מועמד המצטיין בתקשורת בין-אישית ובהשתלבות בעבודת צוות." (Council for Higher Education 2009: 52)

ב-27.12.2009 התכנסה הוועדה המקצועית, בראשות בית הלחמי, לישיבתה האחרונה והמסכמת. הוועדה המליצה, פה אחד, להעדיף את הצעת אוניברסיטת בר אילן על-פני ההצעה המשותפת לאוניברסיטת חיפה ולטכניון.

ב-12.1.2010 אימצה המל"ג את המלצת הוועדה המקצועית ואישרה לאוניברסיטת בר אילן להגיש בקשה, במסגרת ה"קול קורא" להקמת בית הספר לרפואה בגליל [15].

ב-7.2.2010 החליטה ממשלת ישראל בעניין הפעלת בית הספר לרפואה בצפת על-ידי אוניברסיטת בר אילן, כדלקמן:

"להקים צוות שרים בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל שישמש ממלא-מקום יו"ר הצוות, שר האוצר, שר החינוך, השר אבישי ברוורמן וסגן השר במשרד הבריאות.

הצוות יפעל לקידום הקמת בית הספר בצפת כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן וזאת על-פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה שהחליטה כאמור בעניין ויעקוב אחר התקדמות ההקמה." [16]

ממשלת ישראל דנה, ב-15.7.2010, בעניין הקמת המתחם הזמני ומתחם הקבע של בית הספר לרפואה בצפת, והחליטה כדלקמן:

בהמשך להחלטות הממשלה מספר 4541 מיום 9.3.2009 והחלטת ממשלה מספר 1351 מיום 7.2.2010, ולהחלטת המל"ג מיום 12.1.2010, מורים על הקמת המתחם הזמני לבית הספר לרפואה, בכדי לאפשר את פתיחת בית הספר עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ב, וקידום הקמת מתחם הקבע.בהתאם להחלטת המל"ג, המתחם הזמני של בית הספר לרפואה יוקם בשטח בית החולים "הדסה" במרכז העיר צפת. בהתאם לאישור המל"ג, השטח יוחכר לאוניברסיטת בר-אילן על-ידי בית החולים "זיו".

על דעת הות"ת, להורות למשרד האוצר, להקצות 30 מיליון ש"ח בהרשאה להקמת המתחם הזמני והעמדת המזומן בהתאם לדרוש. לקבוע כי העברת התקציב למתחם הזמני מותנת בגיוס כספים תואמים (MATCHING) על ידי אוניברסיטת בר אילן ממקורות לא ממשלתיים.להורות על קידום הקמת מתחם הקבע של בית הספר לרפואה ולקבוע כי המתחם יתוקצב על ידי הממשלה ואוניברסיטת בר אילן בחלקים שווים.

[…]

גובה התקציב המדויק למבנה הקבע ייקבע על ידי ועדת ההיגוי כמפורט בסעיף מס' 5 להחלטה זו.

להורות לוועדה הבין-משרדית […] לבחון את היקף המימון המלא הנדרש להקמת הפקולטה, ואת יכולת גיוס הכספים החוץ ממשלתיים ולהמליץ בעניין התקציב הממשלתי הסופי בפני וועדת השרים בראשות ראש הממשלה שנקבעה לעניין זה בהחלטת ממשלה מס. 1351 מיום 7.2.2010, עד לתאריך 1.6.2011. הוועדה תתאם בין כלל הגורמים הרלוונטיים בכל הנוגע להליכי התכנון הנדרשים להקמת מבנים נלווים דוגמת מעונות סטודנטים ומעבדות, הציוד הנדרש להפעלת בית הספר וכוח האדם הנלווה." [17]

ב-30.11.2010 נדרשה המל"ג לעניין בחירת אוניברסיטה זוכה להקמת בי"ס לרפואה בצפת. המל"ג בראשות שר החינוך דאז, גדעון סער, דנה בהמלצות הוועדה המלווה, בראשות אהרון בית הלחמי, והחליטה כדלקמן:

"המועצה להשכלה גבוהה מחליטה לאמץ את המלצות הוועדה המלווה לענין הקמת בית הספר לרפואה בגליל, כדלקמן:

לאשר לאוניברסיטת בר אילן לפתוח את בית הספר לרפואה בגליל באוקטובר 2011 – תחילת שנה"ל תשע"ב.

[…]

לבקש את מנכ"ל משרד הבריאות להוציא לוועדה המלווה מכתב הבהרה, בעניין שדרוג בתי החולים והמרפאות בגליל, ובו פרמטרים ספציפיים לשדרוג ולוחות זמנים לביצוע התהליך.

כמקובל בנהלי מל"ג, לקראת סיום מחזור-הסטודנטים הראשון של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, במרוצת שנה"ל תשע"ד, אפריל-מאי 2014, תדון המועצה להשכלה גבוהה ותחליט לגבי מתן הסמכה לאוניברסיטת בר אילן להעניק תואר "דוקטור ברפואה" M.D. לבוגריו." [18]

בינואר 2011 אישרה המל"ג לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן לפתוח בשנת הלימודים תשע"ב שני מסלולי לימוד:

  1. מסלול קליני עבור סטודנטים ישראלים, בוגרי שלוש שנות לימודי רפואה בחו"ל;
  2. מסלול ארבע-שנתי המיועד לבוגרי תואר ראשון שנרכש בישראל במדעי החיים ו/או הרפואה.

ב-18.9.2011 החליטה הממשלה על תקציבים לשדרוג אמצעי הוראת הרפואה בבתי חולים בצפון כדלקמן:

"במטרה לאפשר את תחילת פעילותה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן בצפת, בשנת הלימודים התשע"ב, לרבות קליטתם של סטודנטים נוספים בשלב הלימודים המעשי (קליני):

להקצות 20 מיליון ש"ח נוספים לצורך שדרוג האמצעים הנדרשים להוראת הרפואה בצפון, המסונפים לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן: המרכז הרפואי רבקה זיו בצפת; בית החולים לגליל המערבי בנהריה; בית החולים הסקוטי בנצרת: בית החולים האיטלקי בנצרת והמרכז הרפואי על שם ברוך פדה בפוריה.

[…]

כן רושמת הממשלה בפניה את התחייבות האוניברסיטה, כי בכך נענים הצרכים הדרושים לשם הקמת הפקולטה לרפואה בצפת במתחמה הזמני, בהתאם להחלטת הממשלה מספר 2090 מיום 15.7.2010." [19]

אוניברסיטת בר אילן פתחה, בצפת, לקראת שנת הלימודים תשע"ב, את הפקולטה החמישית לרפואה בישראל באירוע השקה שנערך ב-30.10.2011, בהשתתפות נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הממשלה, נשיא אוניברסיטת בר אילן דאז, פרופ' משה קוה ודיקן הפקולטה פרופ' רן טור-כספא. בנאומו, הדגיש ראש הממשלה, שהפקולטה בגליל היא שלב בעשייה הכוללת:

"אני מאמין שמה שמתרחש פה משנה את מציאות חיינו, אני חושב שזוהי נקודת ציון נוספת בפיתוחה וקידומה של מדינת ישראל, של מערכת הבריאות הציבורית, של הגליל." [20]

בכך ניתן מענה להחלטת המל"ג מ-2007 שקבעה "כי מתוך הכרה בחשיבותו הלאומית של אזור הצפון יוקם בית הספר החדש לרפואה בגליל כפרויקט לאומי מחולל שינוי שיביא לפיתוח כלכלי-חברתי של האזור כולו." (המל"ג, 2012: 46). עוד צוין במסמך המצוטט לעיל כי בפקולטה לרפואה בצפת עתידים לקום מרכזי מחקר חדשים בנושאי מדעי החיים לרבות רפואה, ביוכימיה ומיקרוביולוגיה.

ב-2012 המליצה הוועדה הבין-משרדית, בראשות מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, על הקצאת 100 ד' עבור מתחם הקבע מתוך 400 ד' הנכללים בתב"ע [21].

בשנת תשע"ד תקצבה הות"ת סכום חד-פעמי של שלושה מיליון ₪ לצורך התנעת תהליך ההקמה של בית הספר לרפואה בצפון, כגון: רכש, הצטיידות והוצאות מנהלתיות. לאור חוסר הוודאות אודות המימון הכולל הנדרש ליישום הפרויקט, אישרה הות"ת, ב-23.7.2014, תקצוב סעיף הקמת בית הספר לרפואה בצפון לשנת תשע"ה בסכום חד-פעמי זהה של שלושה מיליון ₪ צורך אותן מטרות [22].

 

***

הערות

[1] מחקר יישומי הוא מחקר שמטרתו לגשר בין מחקר בסיסי המבוצע באקדמיה לבין פיתוח טכנולוגי המתבצע בתעשייה. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל גיבש, בשנת 2013, המלצה אופרטיבית להקמת שני מרכזי מחקר יישומי (אחד במדעי החיים והאחר בהיי-טק) כפיילוט לתפיסה כוללת של מרכזי מחקר יישומי.

[2] בי"ס לרפואה קיימים באונ' העברית בירושלים, באונ' ת"א, באונ' בן-גוריון בבאר שבע ובטכניון בחיפה. בי"ס לרפואה בגליל הוא החמישי במניין בישראל. לאחרונה הוקם בי"ס לרפואה גם באונ' אריאל.

[3] ראו החלטת ממשלה מס' 3578 מיום 20.5.2005 (נושא: הקמת אוניברסיטה בגליל). ההדגשה של מחבר שורות אלה. בממשלה ה-30 בראשות אריאל שרון שימש שמעון פרס כמשנה לראש הממשלה ושר לפיתוח הנגב והגליל. לימור לבנת שימשה בממשלה זו כשרת החינוך, התרבות והספורט.

[4] ראו החלטות מקוצרות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה מס' (424) 57 מיום 30.5.2006.

[5] ראו החלטות מקוצרות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה מס' (424) 57 מיום 30.5.2006. ההדגשה – של מחבר עבודה זו.

[6] ראו החלטת ממשלה מס' 4541 מיום 8.3.2009 (נושא: קביעת מיקום בית הספר החמישי לרפואה בצפת). ההדגשה של מחבר עבודה זו.

[7] ראו סיכום יום העיון של ות"ת – ישיבה מס' 14 (882) שהתקיימה בירושלים ב- ז' באייר תשס"ז – 25.4.07. אושר בישיבת ות"ת שהתקיימה ב-18.7.07.

[8] ראו החלטות מקוצרות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה האחת עשרה, מס' (442) 7 שהתקיימה בירושלים ביום ג', כ"ד בתמוז תשס"ז (17.7.2007).

[9] חברי הוועדה: מר אהרון בית הלחמי (יו"ר), פרופ' מנואל טכטנברג (יו"ר הות"ת), פרופ' אבי ישראלי, פרופ' חיה קלכהיים, פרופ' ירון כהן, פרופ' אחמד עיד, פרופ' יצחק גלנור, דר' איתן חי-עם ומר שמואל סלבין. בוועדה כיהן גם פרופ' שלמה גרוסמן עד לסיום כהונתו כיו"ר הות"ת.

[10] מחבר שורות אלה לא הצליח לאתר מסמך זה.

[11] ראו החלטות מקוצרות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה האחת עשרה, מס' (443) 8 שהתקיימה בירושלים ביום ג', כ"ה בחשון תשס"ח (6.11.2007).

[12] ראו החלטת ממשלה מס' 4541 מיום 8.3.2009 (נושא: קביעת מיקום בית הספר החמישי לרפואה בצפת).

[13] פניית מחבר שורות אלה, אל משרד הבינוי, לקבלת סטטוס התכנון, לא נענתה.

[14] מקור: אתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

[15] ראו החלטות ישיבת המועצה להשכלה גבוהה מס' (479) 44 שהתקיימה בירושלים ביום 12.1.2010.

[16] ראו החלטת ממשלה מס' 1351 מיום 7.2.2010 (נושא: החלטת המל"ג בעניין בי"ס לרפואה בצפת וההיערכות הנדרשת – דיווח).

[17] ראו החלטת ממשלה מס' 2090 מיום 15.7.2010 (נושא: בית ספר לרפואה בצפת: הקמת המתחם הזמני ומתחם הקבע).

[18] ראו החלטות ישיבת המועצה להשכלה גבוהה מס' (492) 57 שהתקיימה בירושלים ביום 30.11.2010.

[19] ראו החלטת ממשלה מס' 3719 מיום 18.9.2011 (נושא: הפקולטה לרפואה בצפת: שדרוג אמצעי הוראה בבתי חולים בצפון).

[20] מקור: אתר הפקולטה לרפואה של בר אילן. 

[21] מקור: אתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

[22] ראו החלטת ות"ת מס' 15 (1015) שהתקיימה בירושלים ב-23.7.2014. נוסח ההחלטה אושר בישיבת הות"ת שהתקיימה ב-13.8.2014.

מראי מקום

הכנסת – מרכז מחקר ומידע (2014), הקמת שלוחות ללימודי רפואה של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל בישראל כחלק מתכנון כוח-האדם במקצוע הרפואה, ירושלים. 

המועצה להשכלה גבוהה (2012), מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל 2012 – בנתיב לצמיחה, ירושלים. 

פזי, א. (2002), "דו"ח הוועדה לבדיקת הצרכים העתידיים ברופאים", המועצה להשכלה גבוהה, ירושלים.

קאר, א. ה. (1986), היסטוריה מהי?, מאנגלית: א. רם, תל-אביב.

Council for Higher Education (2009), "The Galilee, Israel: Self-Evaluation Report", OECD Reviews of Higher Education in Regional and City Development, IMHE

 

לפרקים קודמים ראו כאן: א'; ב'; ג';

© כל הזכויות שמורות. מחקר זה התאפשר על-ידי סיוע מיוחד של קרן קיימת לישראל באמצעות המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  ביום 24 בספטמבר 2020 בשעה 9:45 AM

    תודה

    האם יש לכותב הפוסט נתונים על התמודדות המדינה עם המחסור ברופאים, שנחזה לאחר מיצוי מלוא פוטנציאל הרופאים העולים מרוסיה.

    שנה טובה וגמר חתימה טובה,
    צ'

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: