לדמותו של אחד משלנו – פלוני בשם ר' פייבוש ליאון

היום, 19.7.2020, לפני 150 ש', החלה מלחמת צרפת – פרוסיה/גרמניה. יהודי-צרפתי, ר' פייבוש ליאון, מצא את מותו במלחמה זאת. נתחיל אפוא במלחמה, בקצרה, ולאחר מכן נביא את סיפורו של ר' פייבוש ליאון.

מלחמת צרפת כנגד המערך המשותף של פרוסיה וממלכות/נסיכויות/דוכסיות גרמניה השונות. היא יצאה לדרך ב-19.7.1870 והסתיימה ב-10.5.1871. יש הטוענים כי הקיסר הצרפתי, לואי נפוליאון, הלוא הוא נפוליאון ה-III, הוא היוזם. אחרים סבורים שהיה זה תרגיל מבריק של הקנצלר הפרוסי, איש הברזל, אוטו פון ביסמרק, שביקש לאחד את כל מדינות/נסיכויות/דוכסיות גרמניה לכלל של אימפריה גרמנית אחת, ואין כמו מלחמה כנגד הצרפתים כגורם המאחד את השבטים הטווטוניים/טבטוניים, באופן סופי, אחר שתי מלחמות קצרות, מול האוסטרים והדנים, בהן ניצחו הגרמנים. נא לראות במלחמה זאת "פרומו" של המלחמה הגדולה היא מלחמת העולם הראשונה, שבתורה היוותה "קדימון" לשואה.

צרפת יצאה המפסידה. בקרב סדאן הובס הצבא הצרפתי ע"י הברית הגרמנית. 125 אלף חיילים צרפתים, ובראשם הקיסר, נפלו בשבי. הקיסרות הצרפתית השנייה, אותה ייסד נפוליאון ה-III, התפרקה ועל חורבותיה הוקמה הרפובליקה השלישית (הרפובליקה הראשונה הוקמה לאחר המהפכה הצרפתית והרפובליקה השנייה הוקמה לאחר ירידתו של נפוליאון ה-I , זה שייסד את הקיסרות הראשונה, מן הבמה הפוליטית).

ביסמרק המנצח (מימין) ולואי נפוליאון המובס (ראו את פניו הנפולות) אחר קרב סדאן [מקור: ויקיפדיה (נחלת הכלל)]

שטחי החבלים של אלזס ולורן הועברו לגרמניה ובנוסף נדרשה לקנס. לימים, בתום מלחמת העולם הראשונה, שבה ואחזה בשטחים הללו. תוצר נוסף של המלחמה היה הקמתה של איטליה המאוחדת, במקום מדינת האפיפיור, חרף ניסיונות צרפת למנוע זאת. פרשת הקצין היהודי (צרפתי) אלפרד דרייפוס, עשרים ש' לאחר מכן, צמחה על רקע זה של דרישה לנקום בגרמנים. גרמניפוביה + אנטישמיות. שילוב מנצח.

גרמניה המאוחדת ואיטליה המאוחדת בתום מלחמת פרוסיה-צרפת [מקור: אורן נהרי (2004), "אטלס היסטורי של העולם", הוצאת מפה, עמ' 212]

ואכן, במבחן התוצאה, עלתה וצמחה מן המלחמה האימפריה הגרמנית המאוחדת. מלך פרוסיה, וילהלם ה-I, הוא שהפך, ב-18.1.1871, טרם סיומה של המלחמה, לקיסר גרמניה. הדהוד לקיסרות הרומית הקדושה של קרל הגדול. אוטו פון ביסמרק הפך לקנצלר גרמניה המאוחדת. הרייך הראשון. אמנם קיסרות זאת שבקה חיים בתום מלחמת העולם הראשונה אך היא הייתה הרייך השני. ובכך נסללה הדרך לרייך השלישי.

וכך כתב ש"י עגנון בספרו "בחנותו של מר לובלין" (תשס"א, שוקן, עמ' 122):

לימים חברו כל עממי גרמניא ונעשו כולם לעם אחד ורם וכל ארצותיהם לקיסרות אדירה. עכשיו לא פרוסיא נלחמת בסכסוניא ולא מלך פרוסיא במלך הזכסים. עכשיו פרוסיא וסכסוניא נלחמים באויבה של גרמניא, שאויב אחד אחד לגרמניא ועל גרמניא כולה להכריע את האויב עד רדתו.

***

שוטטתי במרחב הווירטואלי. בפן/ממד הוויזואלי. דהיינו במרשתת. ומצאתי עיתון עברי, שיצא והודפס בניכר, בווילנה (וילנא) תחת שלטון רוסיה הצארית. "הכרמל" שמו. העיתון או כתב העת כפי שהתכנה, ראה אור בשנים 1880-1860. באתר "עיתונות יהודית היסטורית" מוגדר העיתון ככתב-עת משכילי-שמרני שהיה השבועון העברי ה-1 שראה אור ברוסיה. בגיליון 37 (שנה שמינית), מיום י"ט שבט תרל"א (12.1.1871), מובא סיפורו של ר' פייבוש ליאון. אחד משלנו שנלחם, במסגרת הצבא הצרפתי, בגרמנים. לצערנו נפל בקרב. העיתון ראה בכך עדות ניצחת שהיהודים נאמנים למולדתם/מדינתם למרות טענות הגויים שלא כך הוא.

הריהו לפניכם/ן:

גם בצד הגרמני היו יהודים ששרתו בצבא הגרמני, נלחמו את מלחמתה של גרמניה, ולדאבוננו נפלו בה חללים. ויש מקום לסבור כי היה מצב בו נהרג יהודי מאש יהודי.

אמנם העברית של המאמר היא בת 150 ש', בלי "כזה" ו"כאילו" אך מאמין אני שאתם/ן, הקוראות והקוראים, התגברתם/ן על כך. ודי בקלות…

רישומים: משה הרפז (טכניקה מעורבת). כל הזכויות שמורות להוצאות לאור המוזכרות לעיל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • salant4  ביום 19 ביולי 2020 בשעה 10:07 AM

    מרתק . תודה לך משה . משתף בדף ההיסטוריה שלי בפייסבוק https://www.facebook.com/historicalmoments2/

  • זאב  ביום 20 ביולי 2020 בשעה 1:03 PM

    ועכשיו הקדוש ברוך הוא סיים את תקופת הגלות הנוראה והחזיר את עמו שבחר, לארץ שבחר עבורם,
    והתחילה תקופה חדש בעם ישראל עליה כתבו כל הנביאים לפני 3000שנה שככה יהיה. ואם שוב לא נשמור את חוקי התורה? תהיה שוב גלות ואחר כך גאולה?
    מקווה שנתבונן ונקרא את התורה שהקדוש ברוך הוא חיים וקיים ומתערב כל שנייה בחיינו, לא ניתק הקשר בין הבורא לעמו אפילו לא לשנייה אחת כל ההסטוריה
    ואנחנו מושגחים בהשגחה פרטית ומסתכלים עלינו כל שנייה לראות איך אנחנו חיים את חיינו
    כמה צריכים אנחנו לשמוח באיזה תקופה נולדנו – שיבת ציון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: