עגנון לחודש איר – הכול בזכות העבודה

ש"י עגנון (נווה צדק). צילום: משה הרפז

עגנון לחודש איר – הכול בזכות העבודה:

צדיק אחד נזדמן לכפר. שאל את אנשי המקום, יש כאן מקום ללון? אמרו לו, יהודי אחד יש בכפר, ודאי יעשה לך אכסניא. הראו לו את הבית והלך. נכנס ושאל, אפשר לי ללון כאו? אמרה לו בעלת הבית, כל הבית לפניך. ערכה לפניו שולחן והציעה לו מיטה. שאל, ובעל הבית היכן? אמרה לו, בעלי מלאכתו בחוץ, מיד יחזור ויבוא, הרגיש אותו צדיק ריח טהרה בבית. הבין מדעתו שבעל הבית איש קדוש. שמח בלבו שהביאו המקום לכאן. אמר לעצמו, אשב ואראה את מעשיו. נכנס בעל הבית. הניח כליו והתפלל תפילת ערבית. נטל ידיו וסעד ובירך ועלה על מיטתו. ולא ניכר לא מתפילתו ולא משאר עשיותיו שום מעלה ממעלות הצדיקים.

היה אותו צדיק תוהה, ריח זה של קדושה מהיכן הוא? שמא בעל הבית הוא מן הצדיקים הנסתרים, שמסתירים את מעשיהם מעיני הבריות. אמר לעצמו , אשכב ואראה מהו בלילה. העביר שנתו מעיניו והביט אחריו כל הלילה. ראהו שהיה ישן שנת עובד. וכשהגיע חצות לילה לא עמד לתיקון חצות. אמר אותו צדיק, עלה בידיו של זה להסתיר עצמו ממני בלילה, אראה מהו ביום. כיוון שהאיר היום עמד בעל הבית ממטתו, רחץ פניו וידיו והתפלל. לא האריך בתפילה, אלא התפלל כשאר פשוטי בני אדם. לאחר שסיים את תפילתו סעד לבו ונטל כלי אומנותו ויצא. הלך הצדיק אחריו. ראהו נכנס להר וחוצב משם אבנים ויושב ומסתתן. בשעת עבודתו לא הגביה ראשו למעלה ולא פנה לא לכאן ולא לכאן, אלא שתי עיניו מכוונות היו לאבן שהיה מסתת.

בא אותו צדיק אצלו ושאל אותו, זו מלאכתך? ניענע לו ראשו דרך הן. אמר לו, מוציא אתה כדי סיפוקיך ממנה? אמר לו, יש בנאים בעיר שמחבבים את האבנים שאני מסתת ונותנים לי שכרי. היה יושב אותו צדיק אצלו כמה ימים ולא ראה באותם הימים יותר ממה שראה ביום הראשון. היה יושב ותוהה, וכי בשביל שזה מסתת אבנים לבנין זכה שביתו מעלה ריח טהרה? לקחו בדברים ושאלו, שאר כל ימים מה אתה עושה? אמר לו, כשם שראיתני היום ואתמול וקודם אתמול כך אני כל הימים. הרהר הצדיק בלבו, אמת נכון הדבר, מעשיו מוכיחים אמתתו. בכל יום אחר שהוא מתפלל וסועד יוצא הוא להר ונוטל אבנים ומשבבן ומסתתן וממרקן ובאים בני אדם ונותנים לו שכרו ומעלים אותן לעיר ובערב חוזר הוא לביתו ומתפלל ערבית וסועד וישן. אתמול כן ושלשום כן וקודם שלשום כן. אמר לו, הרי ימים הנוראים ממשמשים ובאים, היכן אתה מתפלל? הלא אין כאן יהודים ואין כאן מנין. אמר לו, לראש השנה ויום הכיפורים הולך אני לעיר לבית מדרש פלוני. שמע הצדיק שהוא מתפלל בעירו ובבית תפילתו שלו. נתן הדבר על לבו ואמר, אראה מהו בראש השנה וביום הכיפורים. הגיע ראש השנה, מצאו עומד בבית תפילתו למטה אצל הדלת ומתפלל כשאר פשוטי העם, בלא כוונות יתירות. בראש השנה כך וביום הכיפורים כך. אמר אותו צדיק, רבונו של עולם, אדם זה במה זכה שכתלי ביתו מעלים ריח של קדושה לפניך.

במוצאי יום הכיפורים עשה הצדיק שאלת חלום. נענו לו מן השמים ואמרו לו, סתת זה קדושתו היא במלאכתו, שעושה אותה באמונה בשלימות גמורה ואינו נותן לשום הרהור של חוץ לחצוץ בינו ובין עבודתו. ודבר זה ייחוד שלם הוא.

ש"י עגנון (תש"ס), מעצמי אל עצמי, שוקן, עמ' 342-340.

עגנון / מעצמי אל עצמי (דף שער קדמי)

קישור לעגנון לחודש אדר.

קישור לעגנון לחודש ניסן.

© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן. אני כאן משמש כיונת דואר הפורשת לפניכם/ן איגרת. ואתם/ן – כמו נרות החנוכה – מתבקשים/ות שלא להשתמש בחומר לשום דבר מסחרי למעט/פרט לקרוא וליהנות מן הסיפור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: