עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס יין

 

ש"י עגנון (נווה צדק). צילום: משה הרפז

עגנון לחודש ניסן – סיפור על כוס של יין. מתוך דברים שנשא עגנון עם קבלת פרס ביאליק (טבת, תשי"א):

מובא בספרים מי שמספר מעשיות של צדיקים הקדוש ברוך הוא עושה חסד למספרן ולשומען.

מעשה באחד שהביא הוא ואשתו חבית של יין דורון לצדיק. ראה הצדיק את החבית ונתאנח. אמרו לו, רבינו על שום מה נתאנחת? אם על היין, יין ישן הוא שדעת זקנים נוחה הימנו, ואם על הנותן, הנותן בעין יפה נותן. אמר להם, יהודים חביבים אתם חביבים עלי ואני מודה לכם על כל טיפה וטיפה שאשתה, אלא שנזכרתי כוס שנתנו לי ולא הודיתי עליה.

אותה הכוס מהי? פעם אחת הייתי מהלך בדרך. הגעתי למקום אחד של מדבר. ביקשתי לשתות מים ולא מצאתי. באה תינוקת אחת ומזגה לי כוס. נטלתי את הכוס ונמצא שהוא יין. ברכתי ושתיתי והחייתי את נפשי. לאחר שחזרה נפשי עלי עמדתי תוהה ומשתומם מהיכן יין במדבר. ומתוך שעמדתי תוהה הסחתי דעתי מאותה תינוקת ולא אמרתי לה כלום, והרי חמרא למריה, טיבותא לשקייה. עכשיו שראיתי את החבית נזכרתי את הכוס והרי אני מצטער, כאילו כפוי טובה הייתי חס ושלום.

אמרה אותה אשה, אני היא אותה תינוקת שמזגה את הכוס לרבינו. צהבו פניו של הצדיק ואמר, כמה גדולה חיבתן של ישראל, לא די שנותנים וחוזרים ונותנים, אלא שנתינתן עשויה לתקן מה שלא נתקן תחילה. מיד עמד אותוצדיק ומזג לו כוס ובירך על היין ובירך על המתנה ובירך את האשה על כוס ראשון שמזגה לו בקטנותה.

מורי ורבותי, מה שאירע לאותו צדיק אירע לאחרון שבישראל. מעשה יום אחד לפני ארבעים ושתים שנה ויותר הייתי מהלך בדרך. הגעתי למדברה של יפו. ביקשתי לשתות מים ולא מצאתי. בא גרוני לידי צימאה ולא היה לי במה לרוות את צמאוני. ביני לביני נתמלא כל המקום בני אדם והושיטו לי יין ומגדנות, שאותו היום באו להניח אבן היסוד לבניינה של אחוזת בית זו תל אביב והוציאו יין ומגדנות ונתנו אף לי. והרי על כגון זה צריך הייתי להודות, אלא מתוך שעמדתי תוהה ומשתומם הסחתי דעתי ושכחתי מלברך על הנתינה.

עכשיו מורי ורבותי שנתנה לי עיריית תל אביב פרס ביאליק נזכר אני אותה הכוס ואותן המגדנות ביום שהניחו בו אבן יסוד לבניינה של תל אביב, והרי אני שמח כפליים שניתן לי לשלם לה חוב של ברכה. ושמחה כפולה היא לי שנתגגל הדבר על ידי משוררנו הגדול רבי חיים נחמן ביאליק נשמתו עדן שנקרא הפרס על שמו וניתן ביום שנולד בו בעשרה לטבת.

שמואל יוסף עגנון (תש"ס), מעצמי אל עצמי, שוקן, עמ' 41-40.

עגנון / מעצמי אל עצמי (דף שער קדמי)

קישור לעגנון לחודש אדר.

© כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן. אנכי כאן, בפינתי, משמש כיונת דואר הפורשת לפניכם/ן איגרת. ואתם/ן – כנרות חג חנוכה – מתבקשים/ות שלא להשתמש בחומר שלפניכם/ן לשום דבר מסחרי מסוג כלשהו, פרט לקרוא וליהנות מן הסיפור.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: