כיצד הפכה אסתר המלכה לפילגש מלך פולין…

קורא בעיתון ומגלה מאמר על אסתר המלכה שכיכבה בפולין כפילגשו של המלך הפולני. והרי היינו שם. בפולין. על-יד הסיפור. יען כי נסענו לקז'ימיז'-דולני (להלן "ק-ד"). ירד גשם, באוטובוס, כשהיינו בדרך, הוא רק טפטף. כשירדנו – הלך והתגבר. הפך לשוטף. ק-ד. ק – על-שם קז'ימיז' השלישי. הגדול. הייגלוני. ד – תחתית בלשון המקומית. הוא רכש את הכפר, שנוסד סביב שנת אלף לספירת הנוצרים (התעודה המוקדמת ביותר מתוארכת לשנת 1008) והפך אותו לעיירה. אי-שם במחצית הראשונה של המאה ה-14. אז עוד קראו לו הר הרוחות. המלך הקים בה את ארמונו ונתן לעיירה את שמה. אנו על אם הדרך שבין קרקוב, הבירה דאז, לבין המוצא לים. לצד נהר הוויסלה שזורם לגדנסק הפולנית. היא דנציג הפרוסית. העיירה נצמדת לנהר ובתיה מטפסים מגדות הוויסלה בואכה ראש הגבעות. סמל העיר – סירה שטה בנהר ומעלה מתנוסס כתר. עכשיו מהות הסמל ברורה.

ועל גבעה אחת, בסמוכה לנהר, מתנוססים עדיין שרידיו של מבצר/ארמון מרשים. אותו בנה המלך. ולמי בנה? זאת שאלה מעניינת ובפינו תשובה שלא פחות מעניינת – עבור אסתרק'ה (אגדה אחרת מספרת שהוקם ארמון נוסף בכפר סמוך ומעבר תת-קרקעי חיבר את שני הארמונות). בכול דור קם שליט שיש לו מאהבת יהודייה. כורש היה טוב ליהודים. גם קז'ימיז' הגדול. כורש לקח את אסתר. גם קז'ימיז'. לא לאישה אבל כפילגש. אף אחד לא מושלם.

והרי לכם/ן המאמר של אלי לוין (הארץ, 6.3.2020), אותו קראתי והוא שימש כטריגר לרשימה זאת:

וגם עגנון נדרש לסיפור, שכן היה אספן סיפורים שאולי רק מרטין בובר הצליח לגבור עליו בליקוט הסיפורים (לצערנו, ולצער האוסף, נשרף האוסף בגרמניה. עגנון הבין הרמז כמו שהבין זאת, כ-500 ש' לפני כן, אחד מר"ן ושמו יוסף קארו. ושניהם עלו, לאחר הרמז, מן הגולה אל ארצנו):

כרננת כוכבי בוקר וכל הליכותיה תענוגות בני אדם. לא נמצאה נערה יפה כאסתר בכל גבול פולין. וירא אותה קז'ימיר מלך פולין, ותדבק נפשו באסתר, ויביאנה במרכבת הזהב אשר לו אל עיר מלכותו. ועל דרכיה פיזר זהב וצוקר. ויבוא המלך עם אסתר אל היכל תפארתו. וישב המלך עם אסתר ימים רבים, לא נתן שינה לעיניו, לעפעפיו תנומה, למען יראה את אסתר לילה כיום, כי מתוק היופי לעינים, ולא תעצור עין גבר לראות חין אסתר בפעם אחת. מאהבה שאהב המלך את אסתר תחרדנה צרותיה, שלש נשי קז'ימיר, אננה מליטא, איידלהייט מארץ הסן והדוויג מזאגן, ובחמת קנאתן חרתו בצפרניהן חקקי און על חומות בית אסתר, על אודות האשה היהודיה אשר לקח המלך. כי אשה יהודיה אסתר, בת חייט יהודי. ואסתר לא פחדה ולא שתה לבה, כי מזוזה כשרה שמרה את פתחיה, אשר יבוא בהם המלך אל אסתר. ותרא אסתר חיים עם אישה המלך עד אשר מתה. באהבתה את אישה המלך ותמת.

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר עשה המלך לאשתו אסתר, במות אסתר אשתו. כמות אסתר על המלך הוציא המלך את לבה ואת עיניה וישם אותם בקיר ביתו בהיכל תפארתו אצל מיטתו במשבצת זהב ואבני חן. כי פסל ותמונה אין מאסתר. כי בעשות אסתר את ימיה עם אישה המלך לא מצאה מועד לשבת עם ציירים עושי תמונות, כי עשתה אסתר את ימיה לאדוניה לאישה המלך, ואישה המלך הן ידע את אסתר. ויכרה המלך קבר לאשתו לאסתר בגיא הפרחים מול ביתו. ויקבור אותה בגיא הפרחים אשר למלך.

ותשכב אסתר בגיא הפרחים, בקבר אשר כרה לה המלך. וניבט המלך מחלון ביתו לקבר אשר כרה לאסתר ואל קיר היכלו יביט ואל לבה אשר קבע במשבצות זהב ואבני חפץ בקיר ביתו בחדר משכבו. ולא סרו עיניו מעיניה ולבו לא מש מלבה.

ואסתר שכבה בקברה, כאשר ישכבו המתים בקברותיהם, ולא מצאה מנוחה עם המתים. כי כל איש ואישה אשר עיניו ולבו אין עמו לא ימצא מרגוע בקבר. וקמה אסתר מקברה בלילה ובקשה את לבה ואת עיניה, אשר נתנה לאישה למלך ואשר לקחם לו המלך. ותעתה אסתר מבור קברה אל בית תענוגיה לבקש את לבה ואת עיניה, ונלאתה למצוא הפתח. כי עינים אין לאסתר, ולא תראה, כי לקחן לו המלך עם לבה. ככה תעשה אסתר כל הלילות, עד אשר יקומו אחיה בני עמה וקראו קריאת שמע. ובקראם את דברי התורה הזאת ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ושבה אסתר אל בור קברה, לשוב בלילה ולבקש את לבה ואת עיניה אשר תרה אחריהם.

מקור: ש"י עגנון, "הלב והעינים", בתוך: אלו ואלו, שוקן, עמ': שס – שסא.

ועוד דבר קטן. ביער שמול (מדרום) קיבוץ ברעם מסתתר גל אבנים. לפי המסורת (?), זהו קברם של מרדכי ואסתר. אם תרצו – תאמינו. אם לא – אז לא. כבר ראינו קברי שיח'ים שגוירו כהלכה בעת הנוכחית ולעומתם קברים של דמויות מזוהות, וזאת לפי דיווחי נוסעים יהודים שפקדו את ארץ-ישראל הצלבנית והמוסלמית, בני מאות שנים. אני הייתי במקום המסוים הזה אך משום מה לא מצאתי את תיקיית הצילומים הרלוונטית. חבל. זיכרון קיים שאין לא עדות פרט למראה שאני נזכר בו, של גל האבנים אותו ראיתי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: