אנדרטה לזכר הנספים בשואה – קמפוס מכון ויצמן

ביום חמישי (23.1.2020) יתקיים בירושלים, בירתנו, האירוע הגדול ביותר שידעה המדינה מבחינת השתתפות כ-45 מנהיגים מן העולם. מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה. ועוד. כולם הגיעו על-מנת להשתתף בפורום השואה הבין-לאומי.

הפורום לזכר 75 ש' לשחרור מחנה אושוויץ (ראו כאן לרשמי מביקור במחנות אושוויץ: אושוויץ 1 [המוזיאון], אושוויץ 2 [בירקנאו]). כולי תקווה שנותרו עדיין בחיים עדים חיים משלנו. ואני מקווה שהוועדה המסדרת דאגה לזמן אותם ואותן לפורום…

ירושלים תהיה במצור. ומה תהא תרומתי הצנועה לנושא? רשימה זאת שנכתבה לפני זמן-מה ותראה אור ביום קיום האירוע, היא-היא תרומתי האישית.

נוסעים ברכבת. זאת תרומתי הצנועה להפחית. את הרעש, את הצפיפות, את טביעת הפחמן ומה לא. יורדים בתחנת רחובות. יוצאים ביציאה הדרומית ולאחר כמה עשרות מ' ואתם ניצבים בשער קמפוס מכון ויצמן. נכנסים אפוא בשער הראשי, המערבי, והולכים בשדרה עד הסוף. עד הקצה המזרחי. ושם, בקצה המזרחי, ממוקמת אנדרטה לזכר מיליוני הקורבנות היהודיים שאותם הקריבו הנאצים למולך. לרייך ה-3 ימ"ש.

פסל: דני קרוון.

ומכאן עוברים לאשר כתב המשורר:

מגדל הגויות

על גדותינו זהב לא מחיר. רפיד חול בנגֺהות: מרבד השיר לפיטן אלהי מתרונן…

והמים כחֻלים ובם נגה מזיו החזון של נביא הנשרף בעורו.

ועוד עצב גזענו בוער, עוד יותר מדמות סנה מסֺעף,

בוער מימות טיטוס באש ששרפה עד היסוד את מלכות ישראל הגדולה מים עדי פרת.

היש פה בשמים אשר לנוף זה יגיד ישע וסעד?

הנמצאת על כדור-העולם אשה הנושאת עֻבר הגואל בבטנה?

או היש אי בבית אחד מבתי הגולים משיח-תינוק הגדל בחי-אם-לא-יודעת,

שבאחד הימים הוא יבוא ופֺרשה בשמים אגרת-הפדות הכתובה בכתב אש עלי תכלת

ואורו הרים מבפנים ויזדהרו שֺפונים בם?

אין פה בשמים כזה, שיגיד לנו ישע.

דממה היא… אפשר להקשיב: כי בצֺפן הזמן יש הרבה נהרות בשבילנו ואנו נבכם.

אפילו בחלום לא נדע את דמות אם המשיח;

אבל את ברזל-החורשים-על-גבנו נרגיש כשדה הפתוח.

ועצב גזענו בוער עוד יותר מדמות סנה מסֺעף במדבר.

מהרוגי-מלכות-ללא-ספֺר מתנדבך ועולה מגדל הגויות העברי

ואת השמים האלה עוד ראש לא נגח! / ראש ועֺשף קרדֺם הנוצרי, או פגיון האישֺלם בו /

עוד הולכים על כדור העולם יהודים, יהודים: זקנים נגוהי-פנים, שידם לא שפכה דם אדם מעולם;

וילדים יפי תֺאר ועין, שטוּב היונים בגופם;

בחורים כמו עשת, רחבי-כתפים קשי-גרם: טובים לצבא ולצי ולחרֺשת מולדת,

לכבוש קילומטרים בכֺח ולהעלות משוש צבעים בשדות רחוקים;

ומאלה יהיו עוד ודאי נדבכים למגדל-הגויות שמקים גזעי העברי בעולם!

וים דם מסביב, כמובן – – כצווי הגורל.

[מקור: אורי צבי גרינברג (2007), בַעֲבי השיר, מבחר שירים, בחר והוסיף דברי הסבר: דן מירון, מוסד ביאליק. עמ' 269-268]

צילומים: משה הרפז (1.5.19). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: