ומה הייתם אומרים אם אבוא ואמר כי שאול לא היה המלך הראשון של ישראל? איני יודע מה תהא תשובתכם אבל אני בטוח שתדרשו הוכחה לפני כל דבר. והנה אני שוטח בפניכם את הסיפור. ולקוראים ינעם.
עמלתי וחיפשתי חומרים למאמר בנושא גבולות נחלות שבטי ישראל. בדקתי כאן ובחנתי שם. ויום מן הימים אפרוש משנתי בעניין. אך עוד חזון למועד. יש עוד דפים רבים לקרוא ולתמצת. ובדרך פגשתי את שפגשתי. וראיתי עצמי מחויב להציגו בפניכם/ן. והסיפור שלנו מתגלגל מכאן והלאה כדלקמן:
ובשעה שניצח יהושע את ל"א המלכים וכבש את ארצותיהם וחילק אותם לשבטים ובני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חזרו למקומותיהם, המליכו השבטים עליהם מלך אחד ושמו יניח והיה משבט ראובן [יען כי ראובן הוא הבכור – מ.ה]. ובאותם הימים עמד מלך ששמו היה שובך והיה מבניהם של אותם המלכים שהרג יהושע, ומלך על עיר שנקראה מארי קסטינה. ומלך זה אסף אליו את מלכי פרס ומדי, ונוספו אליהם מ"ה מלכים מחנה כבד מאוד. ולקחו עמם גיבור אחד גדול ששמו היה יפת. וגבורתו הייתה מפורסמת בכל העולם. וכ"כ רבה הייתה גבורתו שהיה הורג המון אנשים במכה אחת. והמלכים האלו אספו חיל כבד כחול אשר על שפת הים. והמלכים האלו ערכו אגרת אל יהושע וזה היה נוסחה:
האיגרת מהמקובץ הנבחר המאושר מלכי פרס ומדי אליך יהושע בן נון, שלום.
אתה זאב ערבות, ידענו מה שעשית בקרובינו. הרסת את ארמונותיהם והרגתם לפי חרב מקטנם ועד גדולם ולא חמלת על אחד מהם. הרגת אבותינו ואת כל הדוכסים והאדונים, ואת כל הערים החרבת, עכשיו שים לב אל הדברים שאנו אומרים לך, דע לך שמהיום ועד ל' יום אנו באים אליך להר אפרים שהוא ההר שלך להילחם בך. ודע שאנו מ"ה מלכים חזקים, וכל אחד ואחד מאתנו יש לו שישים אלף גיבורים מלומדי מלחמה, ועמם כלי נשק, קשתות וחצים וחרבות, ועמנו גיבור גדול ושמו יפת שגבורתו מפורסמת בכל העולם. ועתה ערוך מערכה נגדנו שלא תאמר כי באנו עליך בפתע פתאום.
זה היה נוסח האיגרת ששלח שובך ליהושע ביד שליח חכם ונבון.
וכשבא אותו שליח מצא את יהושע כשהוא יושב על כיסא מלכותו וכל העם נצבים לפניו, שהיה יושב ודן דיניהם. וציווה יהושע להביא לפניו את מביא האיגרת, אבל לא עין בה עד שלא גמר לדון את העם. לאחר שגמר דיניו נטל האיגרת ועיין בה. וכשראה מה כתוב בה קיבל עליו תענית בתפילה ובכי והצניע האיגרת בביתו. שמאחר שחג השבועות היה ממשמש ובא לא רצה לגלות הסוד לעם שלא יתעצבו במועד. ולאחר המועד אסף יהושע את כל העם וקרא בפניהם האיגרת, ואמר להם, כמה מלחמות לחמתי עבורכם, ועם כמה מלכים לחמתי וניצחתי אותם ולא פחדתי מהם כלל. ורק מפני המלכים האלה אני מתיירא. וכשקראתי את האיגרת רעדתי רעדה גדולה. וכששמע העם הדברים האלה נתיירא יראה גדולה, ונפלו על פניהם ארצה ואמרו ליהושע, אתה עטרתנו וכתרנו, כשם ששמענו למשה כך נשמע אליך, ואל תיחת ואל תירא. וקח חרט וגיליון וערוך מכתב לאותם האנשים המורדים, וערוך המכתב בדברים בוטים כלענה וראש. וערך יהושע המכתב, ואמר לישראל הטו אוזנכם ושמעו את דברי המכתב שאני שולח אליו:
בשם ה' אלוהי ישראל שבכוחו הגדול מחליש כוח גיבורים ומכלה הרשעים הזדים, ומפזר כינוסם של רשעים ומכנס פזוריהם של צדיקים. הוא אלוקיי האלוקים ואדון האדונים, אלוקי אברהם יצחק ויעקב אבותינו, ה' איש מלחמה. ממני יהושע עבד הא"ל ומהקהילה הקדושה הנבחרת והעדה המאשרת קהל ישראל בני אברהם יצחק ויעקב אל האומה המרשעת והקהילה המנוגעת, עובדי פסילים ומשתחווים אל האלילים. אין שלום אמר ה' לרשעים. דעו כי הרעותם אשר עשיתם להקיץ הארי הנרדם לתת חרב בידו. מה בקשתם שבאתם לכאן לטמא את הארץ הקדושה. היכונו אפוא למלחמה ואל תצאו ממקומותיכם. שמכאן ועד ז' ימים אני יוצא אליכם, ואשיב בראשכם את מה שזממתם לעשות לנו. ואשמיד גיבורכם ואכלה שמכם מן העולם. ואתם התפארתם כי אתם מ"ה מלכים ועם כל אחד ס' אלף גיבורים. ואנו לא נתפאר לומר כי עמנו מלכי האדמה, כי נתפאר במלאכים אשר אחד מהם הפך סדום ועמורה. ואחד הביא את המבול, ואחד פילג את הארץ לשבעים אומות. והעם אשר עמו שישים אלף גיבורי חיל שעברו הים ביבשה. וה' הולך לפניכם לילה ויומם בעמוד ענן ובעמוד אש. וי"ב אלף גיבורים מובחרים שבינינו הרגו חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור, ויהרגו כל זכר ולא נפקד מהם איש. ויש בינינו כוהן אחד ושמו פנחס וחצוצרות התרועה בידו, וכאשר יריע בחצוצרות כל אויבינו נופלים לפנינו. הלא שמעתם מה שאירע לפרעה וחילו שטבעו בים ואנחנו ביבשה. הלא הוגד לכם מה שעשינו לעמלק ועמו. הלא ראיתם מה שעשינו לסיחון ולעוג מלכי האמורי. ואם עמכם יפת הגיבור, עמנו גיבור הגיבורים גבוה מעל גבוה. וזה היה נוסח האיגרת.
וכששמעו בני ישראל הדברים האלה מצאו הדברים חן בעיניהם עד למאוד ושמחו שמחה גדולה.
ויהושע שלח השליח הנ"ל והלך השליח וסיפר למלכים את כל מה שראו עיניו, סדר העם, וקומתו של יהושע שהיה גבוה ה' אמות. והיה מלובש תכלת וארגמן וכתר מלכות בראשו, ושם ה'כתוב עליו. וכששמעו דבריו נפלו ארצה ואמרו, מה זאת עשינו, והרי אנו עצמנו גרמנו לעצמנו את כל הרעה.
ויהושע עמד ועמו י"ב אלף גיבורי חיל תוך ז' ימים הלך אליהם. וכשראה שובך את הסדר הטוב של ישראל התפלא מאוד וחרד מאוד. והייתה עמו אמו המרשעת שהייתה מכשפה. אמרה להם, אל תיראו, כי אנכי אסגור אותם בתוך ז' חומות של ברזל ולא ידעו איה מקום מים להשביע צימאונם. ועשתה כן בכשפיה וסגרה אותם בתוך ז' חומות של ברזל. וכראות יהושע דבר זה וצעק ממעמקי לבו והתפלל אל השי"ת. ואח"כ נועץ בנפשו וכתב מכתב ליניח מלך בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה, שהיה ממשפחת ראובן, ואותם ב' שבטים ומחצה היו דרים בעבר הירדן המזרחי. וכתב באיגרתו שיבוא עם חילו ויביא את פנחס וחצוצרות התרועה בידו. ולעת ערב באה יונה אל יהושע ויהושע קשר אל כנפיה האיגרת. והיונה עפה והתייצבה לפני יניח. וכשראה אותה מישש כנפיה והרגיש באיגרת. ונטל האיגרת וקרא אותה. ואח"כ עמד מכיסאו ועלה על סוסו והיה הולך במחנהו וצועק חרב לכבוד השי"ת. ונאספו אליו כל אנשי חילו ושלחו והביאו את פנחס וילכו יחד.
וכשראתה אמו של שובך את החיל שבא אמרה לשובך בנה, ראיתי כוכב עולה ממזרח, ואין חוכמה ואין עצה ואין בכוחי לעמוד נגד הכוכב הזה שכוחו גדול, ושום כשפים אין כוחם יפה להזיק להם. וכששמע שובך הדבר הזה ציווה להפילה מהחומה ועשו כן. ויניח בא וערך מלחמה עם שובך והרגו. ופנחס בא ותקע בחצוצרות שבידו ובכול תרועה שהריע נפלה חומה אחת של ברזל, עד שנפלו כולם. ויהושע יצא עם כל חילו והרגו בשונאיהם עד שלא נשאר בהם שריד ופליט. כן יאבדו כל אויביך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
ודבר זה רמוז בפסוק "עד אשר יניח ה' לכם לאחיכם" וגו' שהתיבה יניח מרמזת למלך יניח שבא לעזרת יהושע כמו שבארנו.
[מקור: ילקוט מעם לועז, יהושע, עמ' כג-כה]
הערה: סיפור זה לקוח מספר "יוסיפון" שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו. החליט מי שהחליט שלא להכניסו לקאנון כמו ספרים רבים וטובים – ספרי מקבים, חנוך, צוואת השבטים, יובלים, יהודית והולפורנס, בן סירא, שושנה, טוביה ועוד…
© כל הזכויות שמורות לעם לועז.
משה הרפז 