ניו-זילנד 9: שמורת סלעי הפנקייק

ניו זילנד. האי הדרומי. 350 ק"מ תוכננו ליום זה. יום עמוס. מבוקר ועד ערב. ועם מספר תחנות ביניים. בעיקר מפלים אך לא רק. אגב, לא כל הימים היו תחרות מול השעון…

ובדרך נחלנו מספר אכזבות. שמורת כלבי הים (Seal Colony) הייתה ריקה מאוכלוסייה. הן הנצפים והן הצופים נעדרו מן התמונה. כנ"ל בעלי הכנף בלגונת בעלי הכנף. Nada. כנראה שבאיזה שהוא מקום פספסנו ולא הרמנו טלפון לתיאום אחרון. יען כי בכל האמור לשיט יש לערוך reconformation יממה מראש. אחרת מקומך בספינה אינו מובטח. מסתבר שגם לגבי בע"ח נדרש תיאום ציפיות.

המשכנו הלאה. התחנה האחרונה לפני ההתרגעות, סופם של 350 הקילומטרים, היא שמורת הסלעים. לפחות כאן "מובטח" לנו שהסלעים לא יזוזו או ימושו ממקומם. אך מי יתקע לכפינו שאכן כך יהיה? בדרך אל השמורה ירד גשם. ללא הפסקה או הרף. כשהחנינו את המכונית – פסק. והמטר עצר. ואכן, הסתבר כי הסלעים המתינו לנו.

הסלעים רבודים. שכבות של אבן-גיר. מרבץ תוצרת הים. אם תרצו ממקורותינו – כורכר. מכאן שם השמורה – "פנקייק". די מתחבר, פונטית, לחבל-ארץ הקרוי פונקייקי. נדבכי רבדי/שכבות הסלעים הונחו, זה ע"ג זה, במרוצת מאה אלף השנה האחרונות. במונחים גיאולוגיים – שמורה צעירה. ינוקא של ממש. אני למד משילוט ההסבר כי במשך התקופה הנ"ל הורמו פני הקרקע לגובה הנוכחי מעל פני הים שיצרם. השכבות הופשטו מן החול שכיסה אותן אלפי שנה. עוד אני קורא בשלטי ההסברים כי לפני 125 אלף ש' היו הסלעים הללו חוף המתכסה במים בשעות הגיאות.

בשלטים אמנם מופיעה אינפורמציה נוספת אך החלטתי שלא לחפור לקוראים/ות יתר על המידה. שכן תפשנו את הפרינציפ של המוצא וניגש לבחון את התוצר:

לקראת שקיעה הגענו אל הבקתה. פחות או יותר לפי התכנון. סביר להניח שאם היו בע"ח בשמורות היינו מתעכבים ומגיעים בחשיכה. אגב זאת נופלת על האזור לקראת 21:00 או-אז העלטה מנכסת לעצמה את המציאות. ימים ספורים לאחר מכן תקבלו אור יום עד 10 בלילה. ואם תרדו לדרום האי הדרומי השמש יאיר לכם עד כמעט 11 בלילה… והבקתה – בקתה. חדר אורחים, חדר שינה, מטבח… את המצרכים הדרושים אנא קנו במרכול המרוחק רק כמה מאות מטרים בלבד:

לפני כשנה, פחות או יותר, בשני המקרים מדובר בנובמבר, הוא חודש לידתי לפי מניין הנוצרים, המאמינים לא באל אחד אלא בשילוש, ולכן הם על תקן עובדי אלילים, חודש מרחשוון של אור כשדים, ירח-בול, בהיותנו ישובים על חופו של אי הפסחא (Rapa Nui) חזינו גם-כן בשקיעה מדהימה. על רקע הפסלים. הים אותו הים. האוקיאנוס השקט. אבל הכוראוגרפיה שונה.

צילומים: משה הרפז (נובמבר 2016). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: