גדר "בית אריאלה" – גלריה וטיול עירוני ברחבי העיר

מרב סלומון

פוסע אני בשדרות שאול המלך. על גדתו הצפונית. מחפש את הכניסה הזמנית ל"בית אריאלה". אל הספרייה. לסגור כמה עניינים – מילים ומשפטים מתוך ספרים שאינם מצויים בספריית הרצליה – שיצוטטו ברשימות כאלה ואחרות.

וכידוע, מבנה "בית אריאלה" מצוי בשיפוץ. אי-לכך עטפו בגדר חלקים ממנו. בל ייפגע עובר-אורח. ועל יריעות שנמתחו על הגדר, ניתנה במה ל-8 אמנים/ות. גדר-גלריה סביב "בית אריאלה". משכן הסניף הראשי של הספרייה העירונית בת"א. החלה בקרן רחובות ביפו ומשם התגלגלנו עד הלום.

"גדר וגלריה – טיול עירוני ברחבי העיר". זהו שם המבצע. והוא זמני.

וכך כתוב, ע"ג הגדר, והעתקתי זאת למחברתי, ועתה מקליד אני את המלל, אות-אחר-אות, לתוך מעבד התמלילים, ומשם הוא, המלל בלוויית צילומים, אל האתר ויהפוך לרשימה:

גדר הגלריה המקיפה את בניין "בית אריאלה" מזמינה אתכם ואתכן לטיול בגלריה הניצבת במרחב העירוני. ליצירת הגלריה הוזמנו שמונה מאיירים ומאיירות להשתתף בפרויקט – כל אחד ואחת יצרו איור אחד שמתכתב, מדבר וממשיך את האיורים האחרים וביחד נרקם סיפור משותף.

שמונת האיורים שונים האחד מהשני בסגנון, בקו ובצבעוניות שלהם ובאופן שבו הם מספרים את סיפורו של המרחב העירוני, אך למרות השוני הם יוצרים הרמוניה ויזואלית מרהיבה, משתלבים ומתמזגים האחד עם השני ויוצרים רצף סיפורי אחד.

האיורים מציגים את העיר מנקודות מבט שונות ומשתנות – מגגות הבתים, מספסלי העץ, מהמדרכות, מגדר האבן, מחלון הראווה, מנסיעה באוטובוס או ממרפסת בית הקפה השכונתי. כל נקודת תצפית מאפשרת התבוננות שונה ומפתיעה, מציגה את החד-פעמיות של העיר המשתנה ומתהווה ללא הפסקה, ואת רבגוניותה של העיר הדינמית והבלתי ניתנת להגדרה אחת.

גלריית הגדר המאפשרת למתבונן לראות את השתנות העיר בשעות שונות של היום (בוקר, צהרים, שעת בין ערביים, ערב ולילה), לצרף את המראות השונים המתגלים בעיר בו זמנית, לתפוס את הרגע החולף בעיר הקצבית והמשתנה. הגדר מאפשרת למתבונן לראות את הרחוב העירוני: האנשים העוברים ושבים, בתי הקפה, המכוניות, הבניינים, הכיכרות והפסלים.

דרך גדר הגלריה נצא "לטיול" ברחוב, לשיטוט במרחב העירוני המוכר, נגלה אותו ונתפוס את מהות הרחוב דרך עיניהם של היוצרים המשתתפים בפרויקט. במהלך הטיול תוכלו לגלות את המיקום של כל אחד מהאיורים, למצוא ולחבר את הסיפור המסתתר באיורים וגם למצוא מוטיב אחד המשותף לכולם – יונים עפות בשמי העיר. היונים מסמלות חופש וחירות, שלום ואחווה.

"עיר, אבן, בטון, אספלט, אלמונים, מונומנטים, מוסדות…

מהו ליבה של עיר? נשמתה של עיר?

למה אומרים על עיר שהיא יפה, או שהיא מכוערת?

מה יפה ומה מכוער בעיר? איך מכירים עיר?

איך מכיר אדם את עירו…

אני אוהב את העיר שלי, אבל אני לא יכול לומר בדיוק מה אני אוהב…"

(על העיר מתוך ג'ורג' פרק, מתוך: :חלל וכו': מבחר מרחבים)

 

אוצרת: איריס ארגמן

 

***

 

וכעת אפשר לעבור אל 7 העבודות הנוספות:

עפרה עמית

 

עובדיה בנישו

שחר קובר

עומר קופמן

מורן ברק

אורית ברגמן

איה גורדון נוי

 

***

 

עוד X ימים – תוסר הגדר ורק במרתפי המחשב שלי (ושל גם אי-אילו אחרים, כך מניח אני הנחה שהיא סבירה ביותר) ייוותר התיעוד…

צילומים: משה הרפז (ת"א, 5.11.2019). © כל הזכויות שמורות ליוצרים/ות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: