מסע מצולם בניו זילנד 6 – טרק בשמורת אבל טסמן

ניו זילנד. צפון האי הדרומי. ובבוקר יצאנו, מחבר שורות אלו וזוגתו שתחייה, מן העיר נלסון (Nelson) אל שמורת אבל טסמן (Abel Tasman). ע"ש הספן ההולנדי שלפי אגדה אורבנית היה האירופאי הראשון ש"גילה" את ניו זילנד. היה זה ב-1642. ודרך אגב גם נתן לניו זילנד את שמה – ניו זילנד.

רק נזכיר שהמאורים (הפולינזים) גילו חבל ארץ זה לפניו… ועוד הערה: כמו במקרה של אי הפסחא (Rapa Nui) ניתן השם למקום ע"י ספן הולנדי. יעקוב רוחפן. רוחפן סבב באי 3 ימים. הרג 12 תושבים מקומיים והמשיך לדרכו רבת המעללים.

והוא, רוחפן, ניהל יומן וכתב ביומנו כי ידע, על-פי יומנו של יורד-ים אחר, בוקניר אנגלי, כינוי להרפתקן ושודד-ים, שלא שרד – אבד או נשתכח, כי אותו בוקניר עלום-שם ראה, עשרות שנים קודם לכן, אי בודד אי-שם באוקיינוס השקט, כי קיים באזור ההוא אי המרוחק מכל אי אחר. היומן של השני – כן. והשאר היסטוריה. מאוד יכול להיות שמישהו הקדים את טסמן אך העדות לא נשתמרה. ואולי הוא היה באמת האירופאי הראשון שכף רגלו דרכה על אדמת ניו זילנד…

כך או כך, לאחר כשעת נסיעה, מנלסון עד שפוגשים צומת T ושם פונים ימינה, הגענו אל המזח הרלוונטי. ומצאנו את העלמה שהחזיקה את שני הכרטיסים הנכונים לשיט בספינה. אני כותב "נכונים" כי בתחילה קיבלנו כרטיסים לשיט קייקים. ולא הופיעו השמות שלנו ברשימה של המדריך. ואז הבינונו שחלה טעות. יען כי רצינו ללכת ברגלינו ולא לחתור בידינו… כ-50 אישה ואיש כבר התגודדו בבטן הספינה. כותב "בבטן" יען כי בחוץ ירד גשם. ועל הסיפון החיצוני לא היה "נחמד". וב-9:30 יצאנו/שטנו אל הדרך.

לאמיתו של דבר – הספינה היא מעין "שאטל". יורדים פה ועולים שם. מהתא להכם… בהתאם למיקום (מפרצים) וללו"ז. והנה נשמעה הקריאה ששמותינו הוזכרו בה: מר ומרת יורדים כאן. במפרץ זה. אמצע הדרך (Medlands Beach). השעה היא 10:25. אנו נאסוף אתכם בחזרה ב-15:35 מחוף מפרץ אנקורג' (Anchorage). לפניכם אפוא 5 ש' ו-12 ק"מ. בהצלחה.

בשל המטר עטינו עלינו את הפונצ'וס וירדנו אל/על החול הזהוב. חולפים על פני השומר המקומי, על פני הציפור הלאומית (קיוי), ומתחילים ללכת. תוך דקה נבלעים בבוש (Bush). יער גשם. יש שביל ואין בלתו. אין ימינה ואין שמאלה. חזית של סבך סוגרת על האפשרויות הנ"ל. רק קדימה..

בדרכנו ישנן 3 נקודות אימות – גשר תלוי (מתנודד), בריכה הקרויה, איך לא, "אמצע הדרך" וכפרון בשם Tottent Bay שבו 23 חלקות/מגרשים. ספרנו את מספר יח"ד ומצאנו לודג' אחד שכל אספקתו, כולל המתארחים, נעשית מן הים.

תתחילו לגלגל:

בסוף יש סוף. כך כתב במקום אחר חנוך לוין. בסוף הגענו אל נקודת האיסוף. זה הסוף להליכה של היום. הדרך לא הייתה קשה וקיבלנו אפילו עודף רציני מ-5 ש'. הבעיה האחת שזיהינו היא שרוב הטרק היה ביער הגשם וממנו – שמאלה וימינה – לא ניתן לראות דבר או חצי דבר. ועל כך כבר כתבנו קודם לכן. חבל. כך או אחרת נאספנו אל הסירה. בשל השפל, ירדנו כ-200 מ' מצפון לנק' ההתחלה. בעיית עגינה בשל גובה המים. ישירות אל החול. ללא מזח. הנעלים ביד. וכך גילינו את הצדפות…

צילומים: משה הרפז (24 נובמבר 2018). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: