8 תחנות בשביל אלי כהן (רמה"ג)

וידידנו פ' פנה ושאל – מי מצטרף לטיול ברמת הגולן? אנחנו הצבענו ב-4 ידיים. בסופו של הדיון היינו  6 נפשות. ז"א 2 מכוניות. נקבעו יום ה-ע' ושעת ה-ש'. ואל הדרך יצאנו.

עתידים אנו לבקר תחנות בחייו של אלי כהן הי"ד. ב"שביל אלי כהן" אותו יזם גיל ברנר. ליום השני תוכנן ביקור בבית הכנסת "עין קשתות" ועוד יעד או שניים. ולחזור אל גוש דן ממנו הגחנו לשיטוט במחוזות צפוניים.

לאורך שביל אלי כהן ממוקמות 8 תחנות. נוסעים, עוצרים, מבקרים, קוראים (ולפעמים גם שומעים את המסבירן אם רק מפעילים), חוזרים אל המכונית. וכן הלאה… אנו נסענו מהדרום אל הצפון.

תחנה ראשונה – אל-חמה

חמת גדר הלוא היא אל-חמה. התחנה ממוקמת מעט דרומה מן קצה הדרום-מזרחי של מגרש החנייה. מכאן הולכים בדרך השירות עד בואכה שער שירות נעול. התחנה לצדו. ניתן לקרוא. ואפילו יצרו פתח מיוחד ע"מ ללחוץ על המסבירן. בצד שמאל (מזרח) שרידי קירות קודרים של אבני בזלת. זהו מבנה אל-חמה הסורי. כאן, בחדר האוכל שבתוך המבנה, סעד אלי כהן – כאמל אמין ת'אבות, איש עסקים ערבי מארגנטינה – בחברת קצינים סוריים.

 

תחנה שנייה – בית המכס הצרפתי

עולים אל רמת הגולן בכביש 98. אל תשכחו את מספר זה – הוא ילווה אותנו לאורך כל שביל אלי כהן. בית המכס הצרפתי ממוקם מיד עם תחילת העלייה. לימין הדרך מבנה עם מספר חללים. משמאל – עמדת ה-ש"ג. הממלכה המאוחדת וצרפת שהתיימרה להיות אימפריה אבל היא לא ממש הייתה כך, חילקו ביניהן את השטח של האיש החולה של אירופה – האימפריה העות'מנית שהפכה לתורכיה המודרנית שהצטרפה למעצמות הציר (קיסרות גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית) ובחרה להילחם נגד מדינות ההסכמה – רוסיה, הממלכה המאוחדת, צרפת ואיטליה. הסכם סיקס-פיקו. שטחי מנדט לצרפת ולממלכה המאוחדת. עד שיחליט שהילידים כשירים לקבל אחריות על עצמם. ב-1946 קיבלה סוריה, שהייתה בתחום המנדט הצרפתי, את עצמאותה. נותרו שרידי התשתיות הצרפתיות. כמו גם אצלנו – רוב התשתית הבנויה של מחנות צבא ושל מערכת מסילות הברזל מתבססת על שהותיר שלטון המנדט הבריטי. הרוצה להרחיב מוזמן לעיין בספר הבא: ג'יימס באר, קו בחול – בריטניה, צרפת והמאבק שעיצב את המזרח התיכון, מאנגלית: בועז וייס, הוצאת אופוס.

[לעניין המינוח של הממלכה המאוחדת. בקצרה ובשול הדברים, דעו כי אנגליה כבשה ובלעה את וולס. ולאחר מכן השתלטה על סקוטלנד. לאיחוד הזה קוראים בריטניה. ובריטניה כבשה את צפון אירלנד (אירלנד הקתולית יצאה לחופשי. הפרוטסטנטים – לא) וכך "נולדה" ה"ממלכה המאוחדת" (U.K). על תתנו לכתוביות להטעות אתכם.]

מפת הסכם סייקס-פיקו [באר, שער]

אמנם רק קצינים הורשו להשתכשך במימי אל-חמה, אך אלי כהן השיג אישור לכך. והאישור – מוטבע על קירות מבנה המכס. התצוגה כוללת גם תמונות ותעודות נוספות. בשביל זה עליכם להיכנס לתוך המבנה.

גשר הרכבת מעל לירמוך – תזכורת לליל הגשרים

 

תחנה שלישית – מכשול נ"ט

ממשיכים צפונה ב-98 ופוגשים מכשול נ"ט. קוביות בטון המיועדות לחסום טנקים פולשים מדרום הונחו ע"י הצרפתים. אתם ודאי זוכרים כי המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון היה של משטר וישי – ובאחת הפכה הממלכה המאוחדת, הממוקמת מדרום לסוריה, לאויב של משטר זה. שימו לב שפסל ראשו של כהן מורכב למעשה מ-4 פנים/צדודיות המסתכלות לסוריה, לבנון, ירדן וישראל.

 

תחנה רביעית – מועדון הקצינים במחנה פיק

היכנסו לקיבוץ אפיק וסעו אל הטיילת. שם תפגשו את תחנה מס' 4. מועדון הקצינים של מחנה פיק הסורי, נבנה, לפי הסברה, בהשקעה סובייטית. מתוך המבנה ניתן לצאת אל מרפסת "הר-נבו". מנגד תראה ואליה לא תגיע. המידע מופיע על הקיר המערבי (החיצוני). העץ, שתראו בהמשך יהווה לכם אישור שאתם במקום הנכון…

בסמוך לתחנה, וממערב לה, מצפור ע"ש פישגוף לזכר בני משפחת פישגוף שנספו בשואה.

 

תחנה חמישית – מחנות אל-עאל

בצד המזרחי של כביש 98, ממול הכניסה למושב אלי עד, ניצבת תחנת אוטובוס. לידה הסלע המספר את קורותיו של אלי כהן בתחנה זאת. יש מסבירן שאם לוחצים עליו – הוא מסביר. זכרו שזהו כביש ראשי לרעש המכוניות, הנעות הלוך ושוב, יש משום מה, נטייה להפריע לנו. בטוחתני שתתגברו.

כאן, במחנות הצבאיים, בבית דין צבאי, התנהל משפטו של אלי כהן. נידון לתלייה והוצא להורג ב-18.5.1995. למרות המאמצים – לצערנו גופתו טרם הוחזרה.

 

תחנה שישית – חניון

התחנה ממוקמת במקום המיועד לרווחת המטיילים בגולן. פינה לפוש בה. ולהוציא מן הצידנית את שנדרש… אנו סגרנו את עניין הרעב שהתפתח לקראת הצהרים בחיספין. מעט צפונה מן הכניסה לישוב חספין. וממזרח לכביש 98.

המסבירן ישמיע לכם הקלטות נדירות של אנשי מוסד שעבדו במוסד בעת ההיא.

 

תחנה שביעית – המפקדה הסורית בקוניטרה

ממשיכים צפונה עם כביש 98. כאשר הכביש יתעקל מערבה בזווית של 90 מעלות – הביטו ימינה (מזרחה) וסעו. אי-אפשר לפספס את המבנה הענק החולש על קוניטרה הישנה (או על מה שנותר ממנה…). מול בית המפקדה, בחזית, מונח סלע, ועליו לוח המספר לנו את הסיפור, מדוע נבחר מקום זה לשמש כתחנה מס' 7.

לנוכח כמות הגרפיטי שבמקום החלטתי להקדיש לכך רשימה נפרדת.

 

תחנה שמינית – פסל המשפחה

מתחת להר בנטל מצויה הנקודה האחרונה במסענו זה. המשפחה צופה אל דמשק ועדיין ממתינה להחזרת גופתו של אלי כהן הי"ד לישראל.

 

***

זהו זה. תם יום של טיול. עולים ל"קופי ענן" לכוס קפה וללינת לילה במרום גולן. מחר יום חדש. ורק בסופו יהיה מותר לכם לקטוף דובדבנים. באופן עצמוני ו/או להיעצר בשול הדרך, שם ממתין לכם הטנדר והארגזים/מכלים עליו…

***

פסלים בתחנות לאורך שביל אלי כהן: יובל לופן מקיבוץ גינוסר (בהתנדבות).

צילומים: משה הרפז (27.5.2019). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: