היום יום חמישי. כ"ז בניסן, תשע"ט. 2 במאי 2019. יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כבר כתבנו, לא אחת, על השואה. עתה תור הגבורה.
וקורה, לפעמים, כי משתמש אני בתחבורה ציבורית. בפרט ברכבת בשעות העומס בגוש דן שזה למעשה כל היום… למה ומדוע שלא? ונסעתי לראות תערוכה ברחובות – "קו גבול". כיוון שגבול אמור להיות מושג גיאוגרפי, וכבר כתבתי על-כך מאמר אחד או שניים, רשמתי לעצמי שיש לראותה. מה-גם שחלל התצוגה חדש לי. גלריה 10. בית מיכל. רח' הגר"א 10. מעולם לא הייתי שם וכף רגלי, מטבע הדברים, לא דרכה במקום ההוא. אז יצאתי אל הדרך.
מתחנת הרכבת של רחובות מדרימים והולכים כמחצית השעה. דקותיים לפני שהגעתי אל היעד, והגלריה כבר הייתה בהישג יד, ראיתי את האנדרטה לזכרם של חיילים יהודים שנפלו חלל במלחמת העולם ה-2. רח' א.ד. גורדון פינת יצחק הרצוג. האבא של חיים הרצוג והסבא של בוז'י.
רשמו לפניכם את המספר 318. עברתי על רשימת החללים. ספרתי. 318 במניין. רשימת החללים מובאת בהמשך רשימה זאת. לא נשכח אף לא אחד ונוקיר את כולם. יהי זכרם ברוך. הרשימה לפי סדר האותיות: א'-ת'. כולל תיקון טעות…
אז מה היה לנו היום? תחנת רכבת, רחובות מדרכות ומשעולים, אנדרטה, כיכרות ובהן פסלי חוצות (ניצחון, מרכבה), שדרת פסלים, גלריה 10, מוזיאון הפרדסנות. ואת כל אלה לא ראיתי עד ליום זה. התחדשתי. מקווה שגם אתם/ן. לא הכול מובא ברשימה זאת. אולי בעתיד. והעתיד – מי ישוריינו?
אגב, על האנדרטה לא הוטבע/נחקק קרדיט. גם לא צוינו הצבאות בהם שירתו אותם לוחמים יהודים הרשומים באותן לוחות הרישום.
צילומים: משה הרפז (23.1.19). כל הזכויות שמורות.