ראפה נוי 8 – אהו טונגאריקי (15 הנוטרים)

מי שהגיע לכאן לפני 25 שנה לא היה רואה את שאנו רואים – את 15 הנוטרים או השומרים או רוחות הקדמונים שהתגלגלו לאבן בזלת. את המואאי. את הפסלים. גבם מופנה אל הים. והם מביטים אלינו. ואולי אלה רק משגיחים ואינם ממש שומרים… והשומר הבודד – הוא לא ממש שומר. הוא מרוחק מהם ומנוגד להם. הוא הועמד עבור התיירים…

כך או אחרת, אנחנו, כותב המילים ואשת חיקו, באתר/מקום הנקרא אהו טונגאריקי. וזהו, כנראה, הדימוי המפורסם ביותר של הפסלים באי הפסחא (ראפה נוי) כיום.

וכמו החוקר ג'ארד דיימונד [1], גם אנו ראינו אותם, לראשונה, ממרחק רב. ליתר דיוק – מן המחצבה. ועל כך יעידו 2 הצילומים לעייל. האחרון נעשה עם זום 300. המקסימום שברשותי:

מעל שפת הלוע [ראקו רראקו (ראו רשימה 7) – מ.ה.] ראיתי את הבימה הגדולה ביותר, ששמה אהו טונגאריקי. הארכיאולוג קלאודיו קריסטינו סיפר לי כיצד הציב מחדש את 15 פסליה ב-1994, בעזרת עגורן שמסוגל להניף 55 טונות. ואפילו עם הציוד המודרני הזה, המלאכה הייתה קשה לקלאודיו, כי משקלו של הגדול בפסלי אהו טונגאריקי הוא 88 טונות. ובכל זאת, התושבים הפולינזים של אי הפסחא הפרהיסטורי – שלא ידעו עגורנים, גלגלים, מכונות, כלי מתכת, בהמות משא או כל אמצעי אחר, מלבד כוחם של שרירי-האדם – עדיין עלה בידם להוביל את הפסלים הללו ולהציבם.

[…]

תושבי האי סיפרו לתור היירדל כיצד הציבו אבותיהם את הפסלים על האהו. הם חשו עלבון על שהארכיאולוגים לא טרחו מעולם לשאול אותם, והציבו למענו פסל בלי עזרת עגורן, רק כדי להוכיח את צדקתם. שפע של מידע נוסף על הובלת הפסלים והצבתם התקבל מניסוייהם של ויליאם מלוי, ג'ו אן ון טילברג, קלאודיו קריסטינו ואחרים. ההצבה התחילה בבניית כבש אבנים בעל שיפוע מתון מהכיכר אל ראש הקיר הקדמי של הבימה, ומשיכת הפסל השוכב במעלה הכבש, כשבסיסו פונה קדימה. משהגיע הבסיס את הבימה הם הגביהו את ראש הפסל כדי כמה סנטימטרים בעזרת מנופי קורה, החליקו אבנים תחת הראש כדי לתמוך בו במקומו החדש, ושוב המשיכו להפעיל את מנופי העץ תחת הראש והגביהו אותו עוד ועוד למצב אנכי. בסופו של דבר נשארו בעלי האהו עם כבש ארוך של אבנים, שאולי פורק ומוחזר ליצירת האגפים הצדדיים של האהו. הפוקאו הורם כנראה יחד עם הפסל עצמו; שניהם נמשכו יחדיו באותה מסגרת תמיכה.

ואחרי מה שקראנו ערכנו סיבוב סביב הפסלים. ועשיתי להם בוק. רק מספר צנום מהצילומים מוצג בהמשך. גלגלו:

הדמות העוטה פליז אדום – זה אני. אני כאן רק על-מנת להמחיש את גודל הפסלים ולכן הוכנס קנ"מ אנושי

"כובע הנזיר" הוא דוגמה לכך שאלכסנדר פון הומבלודט הבחין נכונה, כבר בתחילת המאה ה-19, שבקו רוחב מסוים גדלים צמחים זהים (פחות או יותר). גם אם קו רוחב כאן הוא היפוך קו הרוחב שלנו וכלשונו: "מתאם בין אזורי אקלים לפי רוחב גיאוגרפי ורום מעל פני המים" [2]

מקורות:

[1] ג'ארד דיימונד (2008), התמוטטות, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת מטר.

[2] אנדריאנה וולף (2018), המצאת הטבע – הרפתקאותיו של אלכסנדר הומבולדט הגיבור האבוד של הטבע, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאת שוקן.

צילומים: משה הרפז (ראפה נוי, נובמבר 2017). כל הזכויות שמורות©.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: