ב-27.1.2019 יחול יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קרבנות השואה. הנה אני קורא בבוקר זה כי, ואני מצטט: "אזרחי קנדה לא יודעים כמה יהודים נרצחו בשואה. חמישית מבני הנוער כלל לא שמעו על השואה" (מעריב). רשימה זו באה לציין זאת לקהל הקוראות והקוראים.
ברחובה הראשי של הוד השרון – דרך רמתיים – ממוקמת אנדרטה לציון השואה שנפלה עלינו בהיותנו בניכר ושרפה 6 מיליון א/נשים כולל זקנים וטף.
לפניכם עשרה צילומים. הסבר למבנה וסימבוליקה של האנדרטה – ראו בתצלום הראשון.
בהמשך פואמה שכתב אצ"ג, הלוא הוא אורי צבי גרינברג. אורי, ע"ש סבא-רבא שלו, רבי אורי מסטרליסק השרף. מצמרר. לזכור ולא לשכוח ולהנחיל זאת לצועדים בעקבותינו.
גלגלו:
***
אל גבעת הגוויות בשלג / אורי צבי גרינברג
וכשהוציאו את אבי אל גבעת הגוויות בשלגי השדה הנוכרי הצטווח הסרדיוט הגרמני: אאוסצייאן! ואבי הבין את הדין. פשט את מעילו ואת מכנסיו כמי שמתפשט מגשמיות זה העולם, חלץ את מנעליו כבערב תשעה-באב ונשאר לעמוד בלבניו ובפוזמקאות.. מה עירום מן העירום הזה תחת כיפת הרקיע ובשלגי שדה בעצם היום בעולם?
מימיו לא עמד כך במערומים לבנים תחת כיפת הרקיע והכיפה השחורה על קדקוד, מלבד בעמדו לפני מיטתו בלילות ומלבד בבית המרחץ ברגע לפני רדתו לטבילה.. כי רק-אז פשט גם את לבניו ופוזמקיו והסיר כיפתו ולא הביט על עריית בשרו עד אשר המים כסוהו מזה ומזה: כיורד להשתחוות במעמקים.
אך משראה הסרדיוט שאבי עדין עומד בלבניו וכיפה שחורה לראשו, הכהו הרשע הלז מכה בין כתפיו בכלי-זינו הקר, השתעל אבי ונפל ארצה על פניו: כלפני אלוהים: השתחויה עמוקה עד תחתית החיים ולא יסף עוד לקום. גנח גניחה כסיום תפילה אחרונה, שלאחריה אין תפילה עוד, רק שמים מעוננים וגבעת גוויות וסרדיוט חי ומהביל במרחקי שלגים. ולשני צדי הפנים של אבא-קודש הפשיר השלג, ה אדים, מחמת הדם שיצא מן הפה, מן הריאה המבוקעת.
ומשראה הסרדיוט שאבי אינו קם על רגליו, תחב את חרטום מגפו השחור אל מתחת בטנו של אבא-קודש ובעט בו והפכו על גב – והיו פני אבי: כאילו אדמת הגויים בעטה בם גם היא.
ועם רדת הלילה נצנצו כוכבים והייתה גבעת גוויות בשדה ושלג לילי ירד, ירד בשפע אכזר רך.. כך רצה אלוהים. היה מורגש-ביש אלוהים – והוא של גויים. יש אלוהים בעולם אבל אין אלוהים לישראל.
זה השלג-לבדו היה עד. ירד בשפע אכזר.
אקלע האי סבא להאי אתרא: רבי אורי מסטרליסק השרף ולא היה קול לצעדיו במקום ולא הייתה אדוות נשימת נחיריים באוויר.. והוא פתח את פיו ואמר בלחישה:
רבי חיים ברבי יצחק אליעזר נכדי
גוף שהיה כינור לתפילות ישראל
פה מפיק נוחם לנדכאי לב ישראל
איך יכסך שלג בשדות גויים ללא גבול
להיכן הלכו תפילותיי
לאיזה תהום בעולם – –
זע וזחל מגבעת הגוויות בן אחותי הקטן ששמו שמואל וקראו לו שמואלטשי בחיבה – זע וזחל אל רגליו של של סבא רבי אורי מסטרליסק השרף – והתייפח כנער ולא פתח את עיניו כי לא יכול, ומישש בכפות ידיו הקטנות את מנעליו של סבא. גחן אליו סבא ונשקו במצחו ואמר לו: תינוקי, תינוקי הקדוש!
ענה בן אחותי הקדושה, הנער הקטן ששמו שמואל וקראו לו שמואלטשי בחיבה: סבא סבא למה לא באת קודם אלינו עם המון מלאכים ושרפים?
סבא סבא, איפה אלוהים של היהודים?
ונשתתק הנער ונשאר שוכב לרגליו של סבא אורי שאיחר לבוא בלפידיו, שלא הביא המון מלאכים לביתנו — למגן.
ורבי אורי מסטרליסק השרף עומד על ברכיו קופא בשדה הנוכרי והשלג ירד ויורד.
***
הערות:
[1] מתנצל. הפואמה, במקור, כמובן שמנוקדת. אני העליתי אותה לרשימה ללא ניקוד ובכתיב מלא.
[2] חיפשתי ולא מצאתי למי ליתן קרדיט על העיצוב ו/או הפיסול ו/או האדריכלות ו/או התכנון של האנדרטה. חבל…
מקור: אורי צבי גרינברג (2007), בעבי השיר – מבחר שירים, בחר והוסיף דברי הסבר: דן מירון, מוסד ביאליק. עמ' 318-317.
צילומים: משה הרפז (13.12.2018). כל הזכויות שמורות.
משה הרפז 
תגובות
מה התרגום לעברית של :
אקלע האי סבא להאי אתרא
תודה