ארבהלונגה (Erbalunga)

אנחנו תיירים. במשרה מלאה. אנחנו = מחבר רשימה זאת וזוגתו שתחיה. ולפיכך בבוקר יצאנו למשימתנו היומית לאותו יום שבו מדובר – לסובב סביב כף קורס. דהיינו להקיף את כף קורסיקה. נקודת המוצא: בסטיה (Bastia). יעד סופי ליום זה: קאלוי (Calvi). משהו סביב 180 ק"מ שעשוי לארוך כ-3 ש' נטו נהיגה. וכפי שתראו בהמשך אין מצב שלא נתעניין פה ושם…

הייתה תמונה, ועודנה שם, ב"מטרופוליס קורסיקה" של עיירה ושמה ארבהלונגה (Erbalunga). אך אנו רצינו לראות את המציאות…

נעים לכיוון צפון. סיבוב בניגוד לכיוון השעון. כך יוצא שהנוף, כמעט בכל רגע נתון, נפרש לימינה של הנוסעת שלימין הנהג. שזה כמובן מצב עדיף על פני מבט אל קירות הסלע היורדים אל הים. קורסיקה אי הררי. וירוק. עד שלא קם נפוליאון ה-III  וסלל (אם כי לא במו ידיו) לא הייתה דרך היקפית. הגישה לכפרי הדייגים הייתה אך ורק דרך הים. מאיפה/מהיכן הכסף/המימון? הרי צרפת מכרה, ב-1803, את אדמות לואיזיאנה לארצות הברית של אמריקה. ארה"ב הכפילה את שטח המקורי של 13 המושבות וקופת האוצר הצרפתי נתמלאה בדולרים. ומשהו עוד נותר לאחר תום עידן מלחמות נפוליאון בונפרטה… על-מנת שלא יחליטו הקורסיקאים להפליג לבדם בים התיכון, וקרו אי-אלו דברים דומים בעבר הלא רחוק, החליטה אמא צרפת לפתח את הבן החריג.

כך או כך – אנו נוסעים על הדרך המשודרגת מאותם הימים שעדיין מפותלת וצרה להחריד. בשמחה אתה רשאי לצפור לפני הסיבוב. גם המקומיים עושים כך. הנה אני מגיע!

טרם חלפה חצי שעה מן ההתנעה והנה התמונה מול עינינו. חייבים לעצור. אז עצרנו. וירדנו לשוטט בסמטאות העיירה. אמנם אין אנו עדיין בשלים לכוס של קפה, ובקושי עבדנו מספר דקות, אך אנו בחופשה ומדוע שלא נתהה על קנקנו של יישוב. המלון הבא בלאו הכי כבר הוזמן. כבר ניכו את החשבון מחשבוננו. ונגיע מתי שנגיע. הסר דאגות מלבך. רק לשמור על עירנות וערות בדרך.

קורסיקה. מחוז של צרפת. אי בים התיכון. רביעי בגודלו. אחד מן האיים הצפים בים התיכון שלו שמות רבים – הים הגדול, הים העליון, הים האחרון, ים פלישתים ולעתים סתם הים – ושכל מפרץ/חל שלו קרוי בשם אחר: הים היוני, הים האגאי, הים הטירני, הים האדריאטי ועוד היד נטויה. הנה כאן, בין קורסיקה הצרפתית לבין טוסקנה וגנואה האיטלקיות וניס הצרפתית אף היא, קרוי המפרץ או שמא קטע הים הזה, בשם הים הליגורי.

כאמור וכידוע, אין רשימה זאת מהווה מדריך, מכל סוג שהוא, לתיירים ולמטיילים ולסתם סקרנים, מטיבי לסת או מטבי לכת או גם וגם. ולכן, לא תמצאו כאן, בדרך כלל, את היקפי השטחים והאוכלוסייה, מרחקים בין יעדים, משטר הרוחות והגשמים ועוד נתונים כאלה ואחרים יען כי המרשתת מלאה בהם. אבל נוכל לצטט מתוך שאין במרשתת:

"איים הם מקומות מיוחדים. ניתן לסווגם לפי קריטריונים שונים: המרחק שלהם מן החוף, טיבו של נתיב המים המפריד בינם לבינו, והיכולת להגיע אליהם בסירת משוטים או בשחייה (נתונים אלה מראים עד כמה הים מקרב או מפריד). כל אי מותיר רושם שונה: יש הנדמים צפים או שוקעים, ואילו אחרים נטועים בלב ים כצוק איתן. הראשונים הם רסיסי שברים שנקרעו מן החוף, ואילו האחרונים חוגגים את עצמאותם." [מקור: פרדרג מטבייביץ' (2001), הפלגה ים תיכונית, מצרפתית: עדינה קפלן, אוניברסיטת ת"א, ידיעות אחרונות. ע' 36]

ואכן, קורסיקה היא צוק איתן שמנסה להיות עצמאי כאשר לצערו נשמט החלום.

מה מצאנו? שפעם הייתה זאת באמת עיירה של דייגים. וכיום דגים את התיירים. אך כפי שכתבנו לפני מספר שורות, היה לנו מוקדם לכוס קפה (שזה בכלל מצב של פאוזה שכן לא הקפה הוא לב העניין אלא האתנחתא), והחלטנו לתרום לכלכלה המקומית בתחנה הבאה.

תמה אני באם הצלחתי להעביר, אליכם/ן הקוראים/ות, את תחושת המקום. שכן את רחש הים וריחו לא יכולתי. נותר רק הפן החזותי.

צילומים: משה הרפז (קורסיקה, ארבהלונגה 8.6.2018). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: