המרכבה של דורצ'ין

יצאתי להשלמות בכלל בעניין אחר. קרב איוב קרא (עין הקורא). לשם כך עליתי על גבעת התור (נס ציונה). בעקבות הפרשים האוסטרלים והני-זילנדים שעברו כאן, מדרום לצפון, בשלהי מלחמת העולם ה-I, והבריחו את התורכי (ושותפו הגרמני) צפונה שבסופו של יום התכנס באסיה הקטנה. אמנם ארדואן מנסה להחזיר עטרה ליושנה אך אין אנו בטוחים שיצליח במשימתו. נייחל לכישלון. אין אנו רוצים שוב את התורכים אצלנו…

פסעתי במעלה הגבעה. צעדתי בעקבות השילוט: "אל המצפור". ובעיקול ראיתי משהו בלתי-צפוי. גוש חום מתנשא מעל השיחים. התקרבתי – פסל של יעקב דורצ'ין קידם אותי בברכה. "מרכבה 2002". תרומת יעל ורמי אונגר.

אם כבר אז כבר. צילמתי:

ותוך כדי נזכרתי שאדם ברוך כתב מס' מילים על פסל חילוני. ובבית ערכתי השלמה:

"פיסול חילוני: מודרניסטי במובן של חירות. אינטלקטואלי ריבוני ולא שירותי נספח. חילוני גם במובן ישיר, עובדתי. שהמסתורין של הטכניקה בטל. החומר והטכניקה גלויים. שנוכחות הפסל ככל שהיא חידתית נשענת על אלמנטים ברורים: מסה, גודל, פריסה." מקור: אדם ברוך (1998), יחיאל שמי, פיסול חילוני, הקיבוץ המאוחד.

כיצד הפסל הזה מתכתב עם מרכבתו של הנביא יחזקאל? זאת כבר שאלה אחרת ואת התשובה נותיר למומחים לדבר.

צילומים: משה הרפז (2018). כל הזכויות שמורות.