ביה"כ העתיק בברעם

סוכות תשע"ט. יום רביעי בשבוע. יום שני של חול המועד. היום תתקיים ברכת הכוהנים ברחבת הכותל המערבי. ורבים מישראל יהיו שם. יהיה צפוף. מאותה סיבה לא עלינו לרמה"ג לחגוג את חגיגת פתיחת אתר ביה"כ בעין קשתות. חשדנו שיהיה צפוף. לך תסביר לאנשים שאתה רוצה אתר חשוף ממבקרים – לפחות בתמונה. וכך יצא שהלכתי מס' ק"מ לאורך/על החומה הסינית עד שאחרון התיירים ששוטט נעלם מן המסגרת/פרים של המצלמה.

החלטנו אפוא – מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה – לנסוע אל הגליל. מרכז העניינים שלאחר כישלון מרד בר-כוכבא. או אם תרצו בר-כוזיבא. ונסענו לראות, אך לא רק, את בית הכנסת המופיע/המצויר על שטר מראשית קום המדינה בערך נקוב של 500 פרוטה. בית הכנסת החליף את בית המקדש. ראינו בסביבה גם דברים נוספים. אותם נשאיר לסיפורים אחרים שבמהרה, כך מקווים אנו, יסופרו.

ביה"כ נטוע בגן הלאומי ברעם. ז"א הגן הלאומי הוא בית הכנסת הגדול. ישנו גם ביה"כ קטן אך הפקח טען כי אליו דרך גישה (עדיין) ואין מה לראות (עדיין). נו-טוב. בגן הלאומי ישנה גם הכנסייה של עקורי בירעם. ברעם שהוקם על חורבות בירעם שהוקם על חורבות ברעם. והשם הישן נשמר. הכנסייה המרונית עדיין פעילה בימי החגים הנוצריים. תהינו באם המרונים משלמים דמי כניסה. אך החלטנו לשים בצד את הפוליטיקה הישראלית. הבטחות לחוד. מעשים לחוד. חבל. לעולם אל תבטיח שאין ביכולתך ו/או בכוונתך להביא לידי מימוש.

ביה"כ בברעם אינו תופעה ייחודית מקומית. לאחר שכובד המשקל התרבותי/תורני עבר לגליל, הוקמו בו, בגליל בתי כנסת, שכאמור החליפו, קונצפטואלית, את בית המקדש שחרב. מה יקרה כאשר יקום בית המקדש השלישי? האם נשוב שוב אל מקום מרכזי? האם הפיזור/ביזור יעמוד בתוקף? הבטחנו בלי פוליטיקה ולכן אין מקום ברשימה זאת לתשובות כאלה או אחרות.

מתוך דף ההסבר המחולק למבקרים באתר קוראים אנו (כל ההדגשות – במקור):

בכפר העתיק ברעם, הנמצא כ-3 ק"מ מצפון לצומת חירם בצד כביש הצפון, היה ישוב יהודי בימי המשנה והתלמוד ובו מצויים שרידים של שני בתי כנסת.

בית הכנסת הגדול והמפואר מבין השניים הוא שהשתמר היטב ומהווה מוקד לביקורים.

בית הכנסת הקטן נחפר לאחרונה וממנו נותרו יסודות בלבד, נמצא במרחק של כ-300 מ' מצפון-מזרח לבית הכנסת הגדול.

חפירות ראשונות ומצומצמות בהיקפן נערכו במקום עוד בשנת 1905 בידי החוקרים קוהל וואצינגר. בשנים מאוחרות יותר שוחזר האתר ושומר בידי אגף העתיקות ורשות הגנים הלאומיים. בשנת 1988 נערכו בו חפירות מדעיות מודרניות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת רוצ'סטר. על אף שהכפר אינו נזכר במקורותינו, יש בידינו עדויות של נוסעים יהודיים בימי הביניים על קיומם של שני בתי הכנסת במקום.

עצירה מתודית. המשפט האחרון – מאתגר. אין מצב שלא נבדוק זאת. יגעת ומצאת – תאמין. ובמקרה מחזיק אני בספר רב מידות, בדפוס ולא בוורד, כך שלא ניתן לבצע שאילתה הנושא את הכותרת: "מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון", קיבצם וביארם אברהם יערי (דפוס אחדות, 815 ע'). ונצרכתי לעבור, אחד-אחד מן הנוסעים, ולחפש מי מהם היה בברעם. ומצוא מצאתי.

הראשון המעיד על ביקור בברעם הוא אלמוני, תלמיד הרמב"ן, בערך מסע בא"י בראשית המאה ה-14. וכך כתב:

ומגוש חלב לכפר ברעם כשתי פרסאות, שם עובדיה הנביא ע"ה, ועליו אילן גדול מוטל על הציון שלו לאורכו. וקרוב משם בית מדרש שלו, בנין מפואר מאד. [שם, ע' 90]

ר' משה בן ר' מרדכי באסולה ערך מסע בשנים רפ"א-רפ"ג (1523-1521). וכתב כדלקמן:

אחר כך הלכנו לכפר ברעם והוא כפר גדול, שם עובדיה הנביא, מרזב גדול לציון, ותחתיו המערה. סמוך לשם בנין חרב, לא נשאר רק שני שערים [זהו למעשה בית הכנסת הקטן – מ.ה], ועל משקוף השער הקטן חקוק בכתיבה מרובעת: "יי במקום הזה יתן שלום ובכל מקומות ישראל" [אברהם יערי מעיר כי נוסח הכתובת אינו מדויק, והנוסח האמיתי:"יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל יוסה הלוי בן לוי עשה השקוף (המשקוף) הזה תבא ברכה במעיטש (במעשיו)"]. ואמרו לי שעל אבן אחרת שנפלה היה כתוב: "אל תתמהו על השלג שבא בניסן אנחנו ראינוהו בסיון" [א. יערי מעיר כי כתובת זאת לא נמצאה]. ואומרים שזה היה מדרש לעובדיה. למעלה בכפר היה בית כנסת עשאו ר' שב"י, עדין קיים כותל שלפניו עם השערים [כנראה ביה"כ הגדול – מ.ה], והוא עשה כ"ד בתי כנסיות בגליל. [שם, ע' 142]

נסתפק בכך. בידינו עדות חיה לכך שאכן בכפר ברעם היו 2 בתי-כנסת.

ברשותכם נחזור אפוא אל דף ההסבר של רט"ג:

מבנה בית הכנסת הגדול והמשוחזר הוא מלבני במידות 15.2X20 מטרים. חזיתו פונה דרומה לעבר ירושלים, כמו רוב בתי הכנסת העתיקים אשר בגליל. אולם בית הכנסת הזה שונה מן האחרים בכך, שבחזיתו מצוי סטיו של עמודים (פורטיקו) בעל 6 עמודים וכן בור מים. בקיר החזית שלושה פתחים. הפתח המרכזי והגדול הוא בעל משקוף מעוטר בזר. הגילוף שבחלק העליון של המשקוף מראה שרידי גפן ואשכולות ענבים ובצידיו – שרידים של שתי דמויות מכונפות. מעל לפתח זה בנויה קשת משחררת, שמטרתה להקל את לחץ המבנה העליון. מבין שני הפתחים הצדדיים יצויין המזרחי שבהם, שעל תחתית החלון שמעליו חרותה כתובת הקדשה בארמית "בנוי דאלעזר בר יודן", ובתרגום עברי – "בניו של אלעזר בן יודן".

אולם התפילה דומה בתכניתו ליתר בתי הכנסת בגליל. הקירות הפנימיים מחוספסים, שכן הם היו מכוסים בטיח שנשר. שלוש שורות העמודים שבאולם, שצורתן צורת האות "חית", נועדו לשאת את הקומה השניה ואת התקרה. חלקים של מערכת הגמלון, שנשאה את הקומה השניה, מונחים כיום מדרום-מזרח למבנה.

רצפת האולם היתה עשויה לוחות אבן והספסלים, שהיו לאורך הקירות לא נותרו. כן לר נמצא מקומו של ארון הקודש, אם כי בחפירות נתגלה פסל של אריה שניצב, כנראה, ליד הארון.

בית הכנסת הקטן והחרב צולם בידי משלחת סקר בריטית בשנת 1865. גם בנין זה פונה לכיוון ירושלים ותכנונו הוא כשל יתר בתי הכנסת בגליל. משקוף הפתח דומה לזה של בית הכנסת הגדול ועליו כתובת: "(יהי) שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במע(ש)יו של(ום)".

המשקוף נמצא כיום במוזיאון הלובר בפריס והעתק שלו מוצג במוזיאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם. [ובלי פוליטיקה – למה/מדוע שהצרפתית יחזירו לנו את שלקחו ללא רשותינו?]

החפירות החדשות בשני בתי הכנסת מצביעות על כך שהמבנים הוקמו בסוף המאה ה-4 או בראשית המאה ה-5 לספירה, אם כי עיצובם האדריכלי הוא בסגנון המאה ה-3 לספירה. תופעה זו של אי התאמה בין הממצא הארכיאולוגי והאדריכלי מוכרת גם מבתי כנסת אחרים והיא נושא למחקר עכשווי.

חדי העין בוודאי שיבחינו בכתובת

בור המים הממוקם בחזית הדרומית

הערות:

[1] מקור למפת תפרושת בתי הכנסת בגליל: מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה (קיבוץ ברעם).

[2] מקור ציור ביה"כ הגדול: דף הסבר רט"ג.

צילומים: משה הרפז (גן לאומי ברעם, 26.9.2018). כל הזכויות שמורות©.

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: