מה קורה כאשר הכובע אינו קובע והמעיל אינו מועיל

מה קורה כאשר הכובע אינו קובע והמעיל אינו מועיל? אגדה אורבאנית, מספרת מעשה שכך היה:

מהלך אדם ברחובות עיר שאיננה עיר הולדתו. והיא אף אינה בארץ מכורתו. הוא בניכר. ולבושו – מלבוש מסע ומראהו כאחד האדם. רוצה לומר כי אינו שונה ממרבית הסובבים אותו. זה עתה הגיע אל העיר. והאדם – יהודי הוא.

דבר לא הוצע לו. לא שתייה, לא מזון או מחסה ללילה היורד על העיר. והרי יהודים מתגוררים בעיר זאת שהנוסע זר לאורחותיה. שהרי במקום אחר מסייעים יהודים ליהודי זר שהתגלגל אל חצריהם. והימים – הימים בהם רכבו ריצ'רד לב הארי האנגלי מחד וסלאח א-דין הכורדי מאידך. זה מול זה. כל אחד ומשימותיו לארץ הקודש. האחד לכבוש אותה בשם הצלב והשני לכבוש אותה בשם חצי הסהר. לשון אחר: הימים ימי הביניים למניינם/לספירתם של הנוצרים.

ומנהג היהודים עם אורח שנוטה ללון לא ננהג עמו. איכשהו הסתדר. ויהי ערב, ויהי בוקר, יום חדש. פרק היהודי את ארגז מסעותיו ולבש את בגדי השרד שהיו באמתחתו בהם השתמש, בשוטף, בעירו. ואז, כבמטה קסמים, התחולל המפנה. כולם, יהודים וגם לא יהודים, הכירוהו. ויצאו לקראתו. ביקשו ללחוץ את ידו – הסב להם את שרוולו. ביקשו לכבדו במזון – והסיר מצנפתו ופרסה. תמהו האנשים. והסביר היהודי. לא את ידי ביקשתם אלא את מעילי ולא אותי רציתם להאכיל אלא את מצנפתי. שנאמר: הכובע לא קובע והמעיל אינו מועיל.

אגב, אותו יהודי היה הרמב"ם. רבי משה בן מימון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: