מסע מצולם אל חורבת בית לויה

יצאנו, כהרגלנו בקודש, למעשה ביום חול, לשוט בארצנו והפעם שמנו פעמינו אל חורבת בית לויה. מי לא היה כאן? כנענים, יהודים, הלניסטים, אדומים, חשמונאים, רומים, ביזנטים, ערבים, ממלוכים. כולם היו כאן. כל דור בנה על גגו של קודמו. עכשיו תורנו.

ולפני שהלכנו קראנו גם/אף קראנו:

חורבת בית לויה נמצאת על גבעה בגובה 400 מ' מעל גובה פני הים במזרח חבל לכיש שבשפלת יהודה, כ-6 ק"מ מדרום מזרח לתל מרשה וכ-8.5 ק"מ ממזרח לתל לכיש. באתר, בדומה לאתרים אחרים בשפלת יהודה, עשרות מערות תת-קרקעיות החצובות בסלע הגיר הרך (קירטון). האתר, ששטחו כ-50 ד', נסקר לראשונה בשנת 1899 על ידי רא"ס מקאליסטר, שתיעד מספר מערות וקפלה תת-קרקעית. בשנת 1961 נחפרו על ידי י' נוה שתי מערות קבורה מתקופת הברזלII בחלק המזרחי של האתר. על קירות אחת המערות התגלו חריתות שונות וכתובות בכתב העברי הקדום. בשנים 1973-1972 ערך י' דגן סקר נרחב באתר בו נמצאו חרסים וכלי צור מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה II-III, מערות קבורה וחרסים מתקופת הברזלII , ושרידי יישוב שהתקיים במקום מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הממלוכית. בשנים 1983-1979 חקרו י' טפר וי' שחר את המערות באתר, ובשנים 1983 ו-1986 חפרו באתר י' פטריך וי' צפריר כנסיית בסיליקה מרוצפת בפסיפס מרהיב שהשתמר במלואו ולידה בית בד, גת ומערת קבורה. בשנת 2005 התחדשו החפירות באתר בראשות המחברים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

החפירות התנהלו במספר מוקדים: במרכז החורבה, שם נמצאו שרידי יישוב המתוארך לימי הביניים. הוא בנוי על שרידי יישוב מהתקופות הביזנטית, הרומית הקדומה וההלניסטית; בשוליים המזרחיים של החורבה, שם התגלו מכלול של בית בד ומקווה טהרה תת-קרקעי משלהי ימי הבית השני, מערכת של מחילות תת-קרקעיות, ועל פני השטח שרידי קירות ומתקנים ביתיים המתוארכים למן התקופה ההלניסטית המאוחרת ועד לתקופה הממלוכית; בחלקה הצפוני-מערבי של החורבה, שם התגלה קולומבריום גדול ומעליו שרידי מבנים מהתקופה הביזאנטית.

בסקר שערכה המשלחת באתר התגלו בנוסף לאמור לעיל מתקנים תת-קרקעיים רבים ובהם שש מערות קולומבריה, ארבעה בתי בד, מקווה, אורווה, מחצבות, בורות מים רבים ומחילות. [מקור: א' גוטפילד וי' קלמן (2010), "חורבת בית לויה – כפר יהודי משלהי הבית השני בשפלת יהודה", בתוך: ד' עמית, א' פלג-ברקת וג' שטיבל (עורכים), חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, האוניברסיטה העברית, ע' 179-170]

בקיצור, על הנייר, אתר בעל תוכן רב. ושאלנו את עצמנו – מה מכל הנ"ל ניתן לראות? כי יודעים אנו שלעתים הממצאים, כולם, רובם או רק חלקם, נלקחים מן האתר ומוטמנים במרתפי רשות העתיקות.. לפיכך יצאנו אל הדרך לבדוק במו עינינו. את מכוניתנו הותרנו בתוך מושב אמציה לאחר שיהודי חייכן השאיר את שערו המזרחי של המושב פתוח עבורנו. וגם הסביר מהיכן כדאי לצאת (מן השער המערבי). והלכנו. 3.5 ק"מ צפונה. במו רגלינו. אל התל ובחזרה. ייתכן וחלק מן הדרך ניתן היה להיעשות באמצעות רכב פרטי. חד-משמעית ניתן להגיע ברכב שטח. אנו, מראש ויתרנו על הניסיון. שעה וחצי של הליכה לכל כיוון. הללויה.

וכיוון שזהו מסע מצולם – נפנה הבמה לטובת הצילומים:

 

צילומים: משה הרפז (2017). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: