עולים על גבעה. נ.ג 312. אנו בדרך מאמאוס אל משלט י"ד. בין לבין ממתין לנו מבנה בראש הגבעה אל פסגתה אנו מטפסים. טיפוס קצר ולא תלול. זהו בניין זיכרון לשייח' אבן ג'בל. שם גנרי בשפתנו – קבר שייח'. רובם ככולם – בראש הר או גבעה.
שבטי הערבים, נוודים, נוודים למחצה ועירוניים, עוד קודם התאסלמותם, כבר פלשו אל ארץ-ישראל הביזנטית. אמנם פשטו מן המדבר אך שבו אליו. מהר שלל חש בז. ואז הופיע מוחמד וההיסטוריה השתנתה – והשבטים התארגנו תחת הח'ליף התורן ויצאו לכיבוש. הפעם במטרה להשתלט, להשליט את האסלם, ולא לסגת עם השלל… כוח החלוץ כבר פגש את הצבא הביזנטי בקרב ירמוך. וניצח. הביזנטים נסוגו בלי שוב.
ב-639 לספירת הנוצרים, היא שנת 18 להגירה של מוחמד אל מדינה, לפי הלוח הערבי, הגיע חיל משלוח ערבי, בפיקוד אבו עבידה אבן אלג'ראח, אל סביבות אמאוס. הלז בקי ומנוסה היה. השתתף בפשיטות הראשונות וצבר ניסיון. הח'ליף עומר (השני במניין ארבעת הח'ליפים ישרי הדרך, לאחר אבו בכר) מינה אותו כמנהיג העליון של הכוחות שהשתתפו בכיבוש סוריה – דמשק, חומס, חלב, אנטיוכיה. ועכשיו תור ארץ ישראל. אבל, עם כל הכבוד, אין הוא בעל ציון הקבר אליו אנו חותרים למגע. לידיעתכם, לפי המסורת אבו עבידה קבור בעבר הירדן. כלומר בירדן. בסמוך לכביש הבקעה. אי-שם בין היישובים כרימה ואלמעדי. האם ייתכן שעברתי, ב-1968, בסביבה ולא שמתי לכך לב?
"בעל" הקבר הוא סגנו וממלא מקומו היה מעאד אבן ג'בל. עוד בסגל הפיקוד של הכוחות הערביים היה בן-דודו של הנביא – אבן אל עבאס. בית עבאס ימתין מאת שנה ויעלה לשלטון רק לאחר הורדת בית אמאיה.
ואז פרצה מחלת הדבר בקרב בכוחות הערביים. מניין הנספים במגפה נאמד, לפי מספר מקורות ערביים, בכ-25,000 נפש. האגדה מספרת לנו שבורות המים באזור הורעלו. וזאת הסיבה לחללים הרבים.
זהו זה. הנה המבנה. היסטורית, כנראה הוקם הבניין ב-1288, בתקופה הממלוכית, על-ידי מנכורש, מושלה של ירושלים.
צילומים: משה הרפז (8.2.2014). כל הזכויות שמורות.
משה הרפז 