דרום ת"א – סיבוב בחצר ריו

שבת בבוקר. ירדתי דרומה אל דרום ת"א בואכה יפו. שתי ערים שאוחדו לאחר סיום המנדט ותקומת מדינת ישראל. אל שכונת פלורנטין כמיקום מרכזי. שכן, ביום שבת, רוב העסקים שובתים. ופתחיהם סגורים. ונחשפים הגרפיטי שביום חול שגרתי קיימת סבירות גבוהה עד גבוהה ביותר, שהם, הגרפיטי, יוסתרו ע"י מכוניות ושאר מרעין בישין (מבחינתי כמובן… מבחינת המסתירים – הפרנסה קודמת…).

img_3806

או-טו-טו שעת הצהרים. עייפתי. זה מעל לשלוש שעות שמשוטט אני בין קירות וכתלי הרחובות. רואה. מתבונן. מחליט. מרים ת'מצלמה אל העין. מכוון. לוחץ. הלאה. וחוזר חלילה. כוס הקפה שנלגמה במחצית הפעילות – כבר נשכחה. מגיח מדרום, מבין המפעלים, אל רח' סלמה. דרך שלמה בשפתנו. רביעיית פלורנטין מולי. משמאלי – מבוא רחב קורא אלי. עוד מאמץ קטן. ואחרון. ודי. אימתי שהוא צריך לדעת לעצור. להשאיר משהו להמשך… מה הסיכון? שמישהו ימחוק הקיים ויותיר דבר מה אחר. ובהחלט זה קורה…

img_3805

img_3748

img_3750

נכנסתי בדחילו ורחינו. בזהירות. יען כי מפתח השער אינו בידי. וכמו שאקדח נגלה אל הצופה במערכה ה-1 ויורה ב-3, כך צריך לנהוג גם בשערים. לוודא שלא ייסגר עליך, ככה סתם, ותישמר לך יכולת היציאה.

עודני מסתובב ואדם, שחור עור, בחולצה ירוקה, יוצא מפה ונכנס לשם. מהכא להתם. ויוצא שוב. ראה את המצלמה. ניגש ושאל למעשי. לשון העברית שבפיו – סבירה היא. שאלתי אם אפשר לצלמו. וענה שכן. אבל, קודם כל, הוא הולך להתלבש לקראת הצילום יעני בחולצה לבנה, עניבה וחליפה. כמו פעם. והוא התכוון לכך במלוא הרצינות. ויתרתי. וזה למה שלא תראו מעל דפים אלה את תמונתו…

img_3754

img_3756

img_3757

img_3758

img_3759

img_3760

img_3761

img_3763

img_3764

img_3765

אמנם שבת היום אך פה ושם מתרחשות פעילויות בזעיר אנפין. מכונית נכנסה. מכונית יצאה. עודני מסתובב וסוקר את החצר הגדולה, עוצר לידי פלוני, נכנה אותו בשם א', ושואל אם אני יודע היכן אני נמצא. אמרתי את שאתם יודעים:  דהיינו בחצר אחורית, פנימית, של מבנן ברח' סלמה. וא' מעדכן אותי – אתה ב"חצר ריו". על שום מה? כאן היה, בימי המנדט, המוסך המרכזי של משאיות מדגם ריו. לימים שרתו את צה"ל בנאמנות. כזאת או אחרת… מי זוכר את המשאיות ההן?

א' הוסיף – אמנם אני כאן רק 50 שנה, אך לקראת תום המנדט, כשהמקום ננטש ע"י הבריטים, נכנסו מי שנכנסו. ואבי ביניהם. ולכן אני יודע את שאני יודע. א' ממשיך ומעדכן. התכניות להריסה ולבינוי חדש כבר מוכנות במגירה. ומתי? א' צחק. מצדי שלא יתממשו.

בבית הלכתי אל המפה:

%d7%97%d7%a6%d7%a8-%d7%a8%d7%99%d7%95-3

א' המשיך בנסיעתו ואני המשכתי בשיטוט בחצר ולצלם, לתעד את היופי שבכיעור:

img_3766

img_3767

img_3768

img_3770

img_3771

img_3772

img_3775

img_3776

img_3780

img_3782

img_3783

img_3784

img_3785

img_3786

img_3787

img_3789

img_3791

img_3792

img_3793

img_3794

img_3796

img_3797

img_3798

img_3800

img_3801

img_3802

img_3803

img_3804

יצאתי אל סלמה. אל רביעיית פלורנטין. אל בית הספר החדש שבשכונת מכבי החדשה. הישן נסגר כי פסו תלמידיו. המבנה – רכוש העיר וזו הפכה אותו לסדנאות האמנים. והללו הועתקו לאחרונה, מעט צפונה, אל רחוב קלישר שכן בית הספר שב להיות בית ספר. לילדי הפליטים ומהגרי העבודה. הרסו את הישן ובנו חדש. ומכוניתי חונה ליד הפתח.

אגב, רק מעטים יודעים שפעם נקרא האזור בשם שכונת מכבי… בתפר שבין יפו לת"א. לא תמצאו את השם על מפות העיר. השכונות הדרומיות – מכבי, פלורנטין, שפירא והארגזים – נאלצו להמתין מספר שנים עד לאימוצן הסופי ע"י עיריית ת"א. ומדוע שתיקח ת"א אחריות על אוכלוסייה שאינה, איך נאמר בצורה מנומסת ומכובסת, עשירה?

צילומים: משה הרפז (3.10.16). כל הזכויות שמורות. סדר הצגת הצילומים כסדר לקיחתם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 16 במרץ 2017 at 2:40 PM

    היופי והכיעור בעיני המסתכל
    ההלך הסקרן מוציא מעז מתוק לשמחת הצמא לעוד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: