קרוקולוקו

א' נתקף בהתקף נוסטלגיה. ורצה לראות את המחנה שהיה היה בעיר אובות. אי-שם בערבה. מקום בו עשה כברת זמן במילואים… אנו בעד לסייע. ולכן נדברנו להיפגש: בשעה 09:30 בכניסה אל היישוב הנקרא עיר אובות. א' הגיע מבויבריק. אני מיהופיץ. ונפגשנו במקום, במועד ובזמן.

"והיכן המחנה?" שאל א'. השטח קצת השתנה… לא מצאנו את המחנה. גם לא שרידים. המנוח שמחה פרלמוטר כבר לא איתנו. המקום שלו – דווקא כן. אחת מנשותיו אוחזת בו. עיר אובות היא קומץ של צריפים. וגם ישנו, כמובן, התל העתיק. זהו כנראה מקומה של תמר המקראית. סיפורה יסופר במקום אחר. מכאן לשם, מהתם להכא, נכנסנו אל החווה. קרוקולוקו.

img_4497

img_4495

img_4496

img_4462

תמורת כך וכך ש"ח נכנסים אל החווה לגידול התנינים. בבעלות ע' וא'. על הנייר החלה החווה ב-1995. עת התחילו במו"מ להקמתה. עם רמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל והיום רשות מקרקעי ישראל) ועם המועצה האזורית ערבה תיכונה. ועוד שניים או שלושה רגולטורים בדרך…

א' הדריכה אותנו בתוככי החווה. מבריכת הוותיקים/בוגרים, אל בריכת הצעירים ואל התינוקות… התנינים נמנים על זן הקרוי התנין האפריקני. הלא הוא תנין היאור. ולא כאן המקום לעמוד על ההבדל בין תנין לתמסח, בין קרוקודיל לבין אליגטור. ולמיטב זיכרוני, מביקור קצרצר באמזונס הפרואני, הצרפתים קראו לבעל החיים הלז קיימק, ותרו אחריו כל הלילה. ולא מצאו…

מתחילים עם הגדולים:

img_4464

img_4466

img_4467

עוברים אל הקטנים:

img_4468

img_4469

img_4470

img_4472

א' הביאה, להדגמה, תנין ינוקא. בן 1.5 ש' בלבד… רק כעת ניתן לוודא מינו. זהו זכר. לידיעתכם, תנינים יכולים, בתנאים מסוימים, להגיע ל-150 ש'. יותר בחווה ופחות בטבע.

img_4475

img_4477

img_4478

img_4479

img_4480

img_4482

img_4483

img_4484

אחרי שכנוע של א' – סוף-סוף פער הקטנצ'יק את לועו. אל תחפשו לשון. אין צורך. הבחור בולע ולא לועס. ועוד התברר לנו שהטבע העניק לתנין מס' תכונות מעניינות. לדוגמה – ריסים כפולים וקרומים מגני עין. ושיניים מחליפות. והתנין גם בריה חסכנית: אין צורך בלשון יען כי בולעים. כמו בחומוס טעמי: "חומוס לא לועסים – חומוס בולעים". וביב אחד משותף.

זהו זה. תמה מחצית השעה. הקבוצה הבאה, שהזמינה תור, כבר הגיעה. אנו הרי התפלחנו ללא התראה מוקדמת… ערכנו סיבוב אחרון וזהו.

img_4486

img_4489

img_4490

img_4491

וזאת התנינה הבכירה – אורכה מעל ל-5.7 מ'. וכמו שאומרים – עוד כוחה במותניה…

img_4492

img_4493

ואם שאלתם לאן התאדה המחנה – בידנו רק תשובה חלקית: החווה ממוקמת על מה שהיה פעם מנחת צבאי. אחרי שנים של תשלומי ארנונה עבור כברת האדמה – ניאות משרד הביטחון להזדכות על הקרקע ולהחזירה למדינה. דהיינו לרמ"י… ז"א הוא לא היה רחוק מכאן. אבל האוויר התחיל להתחמם ולכן המשכנו אל התחנה הבאה – מעלה עקרבים.

צילומים: משה הרפז (עיר אובות, 25.2.2017).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: