בחרתי לראות מספר תילים שברור לנו שבחלקם מעשה אדם (שיכול וניצל, טופוגרפית, גבעה כזאת או אחרת). אי-שם בין הנגב לבין השפלה. תל קשת. תל חסי. ומה שבין לבין.
את מכוניתי החניתי בסמוך לבית הדרומי ביותר במושב אחוזם. ממנו חברנו אל שביל ישראל שמגיע, מן המזרח, מכיוון תל לכיש (שעליו הלכנו בעבר בלוויית הכלבה טלי) ופונה לכיוון מערב. ראשית אנו הולכים אל המערב. אחר-כך לכיוון צפון. ובהמשך – מזרחה.
הצטיידתי ב-2 מפות: האחת נסרקה מתוך מפת שבילים והאחרת מאתר "עמוד ענן":
יורדים מאחוזם דרומה. הנה שביל ישראל + שביל כחול. מנצלים את המעבר מתחת לדרך מס' 40 ומוצאים את עצמנו למרגלות תל קשת. הסתבר לנו, ידידי צ' וכותב שורות אלו, ש"תפסנו" יום שמש בהיר באמצע החורף (ינואר). פה ושם ניעורו כבר כלניות בפריחה עזה, אדומת מבע.
הנה עומדות רגלינו בשביל ישראל:
ראשית – תל קשת וסביבותיו (אבו ג'אבר, תל קוניטרה וקרבות הקוממיות וגלעד לזכרו של רס"ל מחמד ואלידה:
ממשיכים ללכת לכיוון מערב בשביל כחול ובהמשך, לכיוון צפון נחליף לאדום עד שנגיע אל תל חסי. עליו נעלה וממנו גם נרד. ומשם – נשוב אל המזרח. ונאמן לדרכי – הדרך חזור תהא במסלול אחר… עד אשר נגיע אל מקום חנית המכונית:
עולים אל תל חסי:
עד כאן – חצי מסלול. חוזרים אל נקודת המוצא…
צילומים: משה הרפז (2014). כל הזכויות שמורות.
משה הרפז 
תגובות
לאהבה אין גבולות
ראתה הכלבה טלי והצטרפה אלינו מכשכשת בזנבה
רק לרענן את זיכרונך – טלי הצטרפה אלינו במסע אל קבר שיח' עבדאללה.