תרום

לבטח מכירים אתם את ההרגשה, הצורך או איך שלא תקראו לכך, לצאת מ-ד' אמותיך אל המרחבים הקוראים לך. יורם טהר-לב הנציח זאת בשיר (לחן – חנן יובל):

"ישנם ימים ללא מרגוע / בם לא אמצא לי נחמה /  ומוכרח אני לנגוע /  בעשבים, באדמה /  לפסוע באותה הדרך /  בתוך פריחת הכרכומים /  ולהיות כל כך אחרת / ולפרוח ערב הגשמים. // רק תפילה אשא /  הוי אלי, אלי /  שהשמש תעבור עלי /  ותראה לי שוב את משעולי /  הוי אלי, אלי / רק תפילה אשא / שהשמש תעבור עלי / ותיקח אותי אל המסע."

יצאתי אפוא אל הדרך. נתיבי איילון (דרך 20), דרך 1, דרך 3, כביש הגבורה (דרך 44). מושב תרום. יער צרעה. אמנם אנו בחודש יולי אך אם הטמפרטורה מתחת ל-30 מעלות אני מרשה לעצמי לפסוע בשבילי ארצנו. רוח קידם את פני במשובה. מעת לעת חסמו העננים הקרינה הישירה. אנו בשפלת הרי ירושלים ולא במישור החוף כסיר מרק מהביל. כיף.

שלט בקצה יער קק"ל:

20160705_095110

אין מצב שלא אבדוק היכן זאת. פסעתי בשבילים אל תוך היער. אגב, עד כמה אפשר להיכנס אל היער? התשובה בהמשך הפוסט. ראשית נתקלתי במצבת זיכרון למלך ולמלכה. ובהמשך לעוד כמה וכמה… ושאלתי את עצמי האם לכך התכוון קישון בסרטו "סלאח שבתי" כשטופול, כפועל דחק, מחליף את שלטי התורמים…

20160705_095119

20160705_095133

20160705_095825

20160705_095912

20160705_100701

20160705_100919

20160705_100951

20160705_101035

20160705_101040

הנה הגענו אל מקום חפצנו (ה-1. יש עוד כמה…). אנדרטת גדוד 184. אבירי לב. קראו בבקשה את הספר. בדיוק לשם כך קיימות ספריות. אתם יכולים גם לגולגל בגוגול. העיקר שתקראו. מעבר לחדשות המעצבנות, השטויות, הטוקבקים והרכילויות…

גילוי נאות: יצא לי להכיר את אברהם אלמוג. לפני מס' שנים ארגן ידידי צ' בביתו מפגש חברתי כזה או אחר, והימים ימי טרום בחירות, ובו סיפר א"א סיפור אישי. כואב. על אותם יהודים, מירושלים העתיקה, שנהרגו טרום הקמת המדינה. בימים שבין לבין. אחותו כדוגמה. אך לא רק היא. ואותם הרוגים, ללא מס' תעודת זהות ישראלית, אינם מוכרים כחללי מלחמה ע"י שלטונותינו. ואל תשאלו אותי למה. א"א ניהל מאבק להשגת ההכרה. כתא"ל (מיל') אמורות להיפתח בפניו דלתות שעבור אזרח מן השורה הן חסומות. איני יודע אם המאבק הניב פרי. אני מקווה שכן.

20160705_101702

20160705_101742

20160705_101759

20160705_101904

20160705_101912

20160705_101920

20160705_101925

20160705_101947

20160705_102012

20160705_102320

מסתכל במפה. נותרה בידי מאז שנמניתי על מועדון רמת השרון. ריצת ניווט. מפה 2 עשורים. הדרכים נותרו בעינן. ניווט קצר יוליכני אל ספגת הר תנופה. במפת הניווט אין שמות. במפה הקוגניטיבית דווקא יש. הגעתי אל הר תנופה, עם זוגתי שתחיה, מכיוון אחר. מקבר שמשון הגיבור ומנוח אביו. והפעם אגיע דרך שביל אש תלול המשמש אתגר ממשי לג'יפאים… אבל אני הולך ברגל. ומגיע אל היעד. אצלם המאבק במדרגה הוא הוא היעד. כל אחד ויעדיו. פלורליזם.

מפת ניווט תרום

אגב, הר תנופה אינו משהו אימתני. כולו גבעה שקצת מורמת מסביבותיה. בעיקר צופה אל הצפון. מי שבא מן הדרום כמעט ואינו מטפס. מי שעלה מן המזרח… נו טוב. סיבולת לב-ראות. ועוד אגב, השמות ניתנו ע"י וועדת השמות שהקים דוד בן-גוריון. לעברת את הארץ. וכך מסמיה הפכה למשמיע, עין-חוד לעין-הוד, סבלה לשובל, עג'ור לעגור, ובאב-אל-ואד לשער הגיא. ויש עוד…

20160705_105340

20160705_105852

20160705_110352

הגעתי אל הר תנופה. מצפור נוף ע"ש עפר שוורץ שנהרג בעת מילוי תפקידו. שביל. פינות ישיבה. באחת התיישבתי. ציירתי בפנקסי מס' אקוורלים. ובין לבין, בין רישום לרישום, סיימתי סוף-סוף לקרוא את "בדרכים" של ג'ק קרואק. חיפשתי מקצועות שעבד, מקומות שבהם עבר, אנשים שפגש גיבורו של הסופר – סלבטורה (סאל) וכן הלאה. חומרים לעתיד.

20160705_112951

20160705_113025

20160705_112943

20160705_112906

20160705_112921

20160705_112804

בדרכים - שער

ירדתי מן ההר. סינגל חצה את דרכי. הסתכלתי ימינה ושמאלה. והחלטתי להשתמש בו. הדרכים בשמש המה והסינגל – בין העצים. כבר צהרים ועדיף הצל. וכל עוד שומר הסינגל על האזימוט הנכון – למה לא? הסמיילי סימן כי סוף המסלול קרב ובא.

20160705_123601

20160705_123615

20160705_123959

20160705_125412

20160705_125423

20160705_124919

הגעתי אל החניה. עדין נותרה מכוניתי בחסות הצל. הידד.

כן, חייב אני לכם תשובה: עד מחציתו. כי לאחר מכן אתם יוצאים… מן היער. והקרדיט הולך לנתן אלתרמן (ספר החידות). תם המסע. אך כבר בוחנים את היומן. לקבוע מועד חדש. למקום חדש…

ואם אשוב אל זאת הארץ /  ואם אפסע שוב בדרכים /  האם כקדם יכירוני /  האנשים והפרחים. // רק תפילה אשא…  אם אמצא את כל היופי /  האהבה הנושנה /  אשר היתה שם כשעזבתי /  עת אהבתי פעם ראשונה. // רק תפילה אשא… 

תצלומים: משה הרפז (5.7.2016). כל הזכויות שמורות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: