קניון סד

IMG_2558

קניון סד. בסגול ולא בקמץ. יובל המתחתר אל נחל שקמה. והלז אל הים. איך נוצר? זהו שיעור בגיאומורפולוגיה. אך לא כאן המקום להעבירו. נסענו לראותו ולחוש בכפות הרגלים (בחסות סוליות הנעליים) את אדמתו. יורדים לכביש 20. מדרימים. דרך 4. דרך 40. עוצרים ומפקידים את המכונית בידיו הנאמנות של פיליפ. ההוא מן החווה. מחבר שורות אלו וזוגתו שתחיה מתחילים במסע. לא. אין לוקחים אנו איזה חמור לרפואה. אגב, הם נראים משומשים יתר על המידה…

עדיין הירוק שולט. שדות של אפונים. ותלתן. ומיני קמה. גוונים רבים מספור של ירוק. הרבה ירוקים. ואין הכוונה למצלצלים… אך הצהוב כבר מתחיל להודיע על השתלטותו העתידית. אביב. או-טו-טו קיץ. אנו בדיוק בעונת המעבר. והמצלמה צילמה. ותיעדה. דברים יפים. וגם מכוערים. תראו בהמשך. צילומים רבים. אולי רבים מדי. גלגלו חופשי בלי לערוך חשבון.

IMG_2520

IMG_2526

IMG_2528

IMG_2529

IMG_2533

IMG_2534

IMG_2535

IMG_2538

IMG_2539

IMG_2541

הכיוון הכללי מערב. סמן בולט בשטח הוא תל נג'ילה, מקום מפקדת חטיבת הנגב במלחמת הקוממיות ובעל עבר עשיר כולל השמועה שפרקו כאן, התורכים, בנסיגה צפונה מחמת סר גנרל אלנבי וגייסותיו, אוצר זהב, והטמינו. כי המסילה ניזוקה וכבד המשקל… אגדה, ככול האגדות. שלא מנעה חפירות כאלה ואחרות. אבל לא שמענו שמצאו. ואם מצאו, כלל היו אומרים לנו?

הולכים לאורך שרידי מסילת הברזל התורכית. ממשיכים בשדות. מתכננים להגיע לקצהו הצפוני של הקניון. דברים משתבשים. בערוצים עדיין מים גבוהים. והטרקטורונים שוקעים. אין מעבר להולך הרגל. אין קיצור דרך. אין גשר. בלית-ברירה משנים תכנית. פונים לאיגוף דרומי לכיוון התל. ומשם על שביל ישראל אל פתחו הדרומי של הקניון (שאף הוא נוטל חלק משביל ישראל). ואחר-כך? איך נחזור בלי לחזור בדיוק באותו המסלול? כבר נמצא פתרון. ניקח אזימוט אל החווה…

IMG_2542

IMG_2546

IMG_2547

IMG_2549

IMG_2554

IMG_2553

IMG_2559

IMG_2560

IMG_2562

IMG_2566

IMG_2567

IMG_2568

IMG_2569

IMG_2570

IMG_2571

IMG_2576

IMG_2578

IMG_2579

IMG_2580

IMG_2578

IMG_2581

IMG_2582

IMG_2584

IMG_2586

IMG_2587

IMG_2588

IMG_2592

IMG_2594

IMG_2596

IMG_2598

IMG_2601

IMG_2606

ובדרך חזרה אין מצב שלא נבקר בתל. ההוא עם העץ הבודד. מתחתיו המריאו לחופשה בתל-אביב מן הנגב הנצור. ממנו יצאו לכבוש את ח' מחאז. גם אז טעו וקראו למקום מאחז. ואולי היה זה נכון. נאחזו במשלט. 7 פעמים עברו הגבעות מן המצרים אלינו ולהיפך. הקוראים מתבקשים לקרוא את "ימי צקלג" של יזהר סמילנסקי (ס. יזהר בשבילכם). וגם את "אני פחדן אני" של ישראל ויסלר (פוצ'ו בשבילכם). אותה העלילה. אותן הדמויות. לשון אחר. והמהדירים מוזמנים לספר הפלמ"ח שכן חטיבת הנגב הייתה אחת מחטיבות הפלמ"ח.

IMG_2556

IMG_2551

IMG_2552

צילומים: משה הרפז (25.3.2016). כל הזכויות שמורות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: