שלפי שיבולים

יצאתי לעשות הליכה. בשדות. הקוצר כבר קצר ונותרו רק השלפים. ונזכרתי בשירה של לאה גולדברג. "את תלכי בשדה" (לחן – חיים ברקני). הביצוע של חווה אלברשטיין ידוע לטוב. גם של בועז שרעבי ראוי לשמיעה. ואולם, הביצוע של שלומי סרנגה, לטעמי, אינו נופל מהם. וזוכר אני שירון לונדון, זה שנותר מצמד החבובות שביציע, זימן את סרנגה לאולפן. לשיר כמובן. ושאלה מכשילה באמתחתו: "מהם שלפי שיבולים". סרנגה עבר את הבחינה. ונזכרתי שמישהו ברח מן הארץ בשל לונדון וקושיותיו…

האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם

או מטר ישיגך
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך
וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב
וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן

ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב

ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב

את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם.

צילומים: משה הרפז (24.4.2016). כל הזכויות שמורות. השיר מצוטט מתוך אתר שירונט. http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=183&wrkid=493 (תאריך דליה: 25.4.2016).