מבצר אירופה 26 – הממד המזרחי

פולין, הונגריה, בלרוס, אוקראינה. זהו הממד המזרחי וגבולותיו יבשתיים. למעלה מ-40 שנה כמעט ולא התאפשר מעבר חופשי של אנשים מן המזרח אל המערב. שוט וגזר. האיחוד האירופי מבקש ממדינות אלו להדק את הפיקוח על גבולותיהן. זהו תנאי לאפשרות של הקלה בעתיד על כניסה לתוככי המערך האירופי החדש – הסרת הדרישה לאשרת מעבר.

פולין והונגריה כבר התקבלו לאיחוד האירופי. בלרוס ואוקראינה טרם. בקשות אוקראינה ובלרוס לצירוף בעתיד נדחו על-הסף. הגבול הביטחוני החדש של מדינות האיחוד האירופי יחצוץ אפוא ביניהן ויהפוך לגבול מזרח-מערב חדש (בהנחת העבודה שהמושג מרכז אירופה התאדה). פולין והונגריה מבצרות את גבולן עם השותפות לשעבר, בלרוס ואוקראינה, פליטות ברית-המועצות לשעבר. האחרונות חייבות להיערך בהתאם לדרישות שהציב האיחוד האירופי אם ברצונן לזכות בהקלות אי-פעם בעתיד.

קו קֶרזון הוא כינוי לקו הגבול בין פולין לבין ברית-המועצות לשעבר. גבול זה הוצע לראשונה במלחמת רוסיה-פולין (1919 – 1920) ומטרתו היתה מניעת השתלטות פולנית על שטחים רוסיים. על ההתחייבות הבריטית לערוב לקיום הקו חתם, ב-20 ביולי 1920, שר החוץ הבריטי באותם הימים, הלורד קֶרזון [ג'ורג' נתניאל קֶרזון (Curzon) מקדלסטון (1859 – 1925) – מדינאי בריטי ששימש כנציב העליון בהודו בשלהי המאה התשע-עשרה וכשר החוץ הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה]. בשל ניצחון פולין במלחמתה בברית-המועצות הוסט הקו מזרחה, בכפוף לחוזה ריגה (18 במרץ 1921). קו זה מאוזכר בחוזה "ריבנטופ-מולוטוב" המפורסם לשמצה בין ברית-המועצות לבין גרמניה הנאצית שנחתם ב-1939 ובהתאמה שימש בסיס לתביעותיה הקרקעיות של ברית-המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה. גבול פולין-ברית המועצות, שהוכר הדדית ב-1945, חופף כמעט לחלוטין את קו קרזון המקורי.

לאחר קריסת ברית-המועצות והתפוררותה לרסיסים של מדינות-לאום חדשות, לכאורה משמש קו קרזון כגבול מדיני בין בלרוס (ביילורוסיה, או אם תרצו – "רוסיה הלבנה"), מדינה חדשה שמעולם לא הייתה ישות מדינית אוטונומית ונוצרה, יש מאין, רק לאחרונה (25 באוגוסט 1991 הוא מועד הצהרת העצמאות של בלרוס), לבין פולין. באחת הפך קו קֶרזון מגבול פנימי בין מדינות סמוכות ובעלות-ברית במערך הגוש הקומוניסטי אל קו גבול חיצוני ואל חזית הפרושה בין האיחוד האירופי (פולין) לבין מדינה שאינה חברה בו (בלרוס) המייצגת עולם חיצוני, אחר, ולכן יש לבצרו ולהפעיל לגביו את מדיניות ניהול גבול חיצוני ברוח הסכם שנגן. קם גבול חדש בין מזרח למערב.

גבול זה קרוי כיום "הגבול הירוק" העובר תהליכי ביצור מודרניים, בסיוע, איך לא, של חברות ישראליות המתמחות בתחום המיגון, המיועדים למניעת הברחות של מחפשי עבודה וסחורות מהעולם החיצוני אל האיחוד האירופי. לפי דיווחים שהגיעו אל משרד החוץ בירושלים [1] מתכוונים האירופים להיעזר בחברות ישראליות שחלקן השתתפו בבניית גדר ההפרדה ורכשו ניסיון וידע. בין השאר הוזכרו שמותיהן של החברות "מגל מערכות ביטחון", "אל-פר אלקטרוניקה" ואחרות. עוד נוסיף כאנקדוטה [2] את הבאתם של גששים אינדיאניים כסיוע אמריקני לאיחוד האירופי במטרה לייצב גדרחומה המשלבת שיטות מודרניות עם שיטות טבעיות.

פולין נתבעה, כבר באוקטובר 2003, על-ידי האיחוד האירופי (כמו גם יתר מדינות ההרחבה), לדרוש ויזה מאזרחים שאינם משתייכים למדינות האיחוד. למימוש הדרישה בשטח היתה השפעה שלילית, מיידית, על היקפי המסחר, שוק העבודה ושיתוף הפעולה בין פולין לאוקראינה ובלרוס. עוד בתחילת שנות התשעים (של המאה הקודמת), נצפה תהליך מסחר של "סחורות קטנות" (Small scale trading) בין מדינות מזרח-אירופה לשעבר. הערכה היא שבשנת 1995 בלבד חצו מעל כ-500 אלף אוקראינים, בדרך קבע, את הגבול הפולני-אוקראיני למטרות מסחריות בקנה מידה קטן.[3]

פולין שואפת לתרום את חלקה לאיחוד בנושא הקניית הרגשת הביטחון, קרי, הגנה חיצונית על המבצר, אך בד בבד אינה שוכחת את שותפותיה שבעבר. פולין תומכת ואף מדרבנת את אוקראינה להגיש מועמדותה לאיחוד האירופי כמו גם למסגרות אירופיות כנאט"ו ואחרות. ואכן, גדוד משותף לאוקראינה ולפולין, שירת תחת פיקוד נאט"ו בבלקן. סקוט [4] טוען כי לאחרונה מתפתחים ומתמסדים יחסים באיכויות חדשות עם הפדרציה הרוסית ואלה בהחלט מסייעים לשיתוף פעולה במעברי גבול. דוגמאות אלה ואחרות מלמדות שהאליטה הפולנית רואה בממד המזרחי כהמשך טבעי לגבולות המדינה.

מראי מקום:

[1] שחר, א. (20.8.2004), "לא רק בישראל: גדר הפרדה תוצרת אירופה", מעריב, ע' 7

[2] מתוך כתבה ששודרה ב"רואים עולם", הערוץ הראשון, ב-24 באפריל 2004

[3] Egbert, H. (2006), “Cross-border small-scale trading in South-Eastern Europe: do embeddedness and social capital explain enough?”, International Journal of Urban and Regional Research, Vol. 30, No. 2, p: 346-361

[4] Scott, J. W. (2005), “The EU and ‘Wider Europe’: Toward an alternative geopolitics of regional cooperation?”, Geopolitics, Vol. 10, p: 429-454

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: