מבצר אירופה 24 – המעטפת החיצונית

עמנואל קאנט טען כי מלחמה היא מצב טבעי ולפיכך יצא בקריאה למדינות שכנות, גובלות ושאינן גובלות, לפעול באופן רציונלי על-מנת לשמר ולהבטיח את ביטחונן ולהפסיק לראות, אחת את השנייה, כאויב.[1]

כרגיל במחוזותינו, הקדימו עמנואל קאנט וג'אן-בטיסטה ויקו (ואחרים) את זמנם. מדיניות "השכנות הטובה", המאומצת כיום על-ידי האיחוד האירופי, כוללת שגשוג, יציבות וביטחון כמרכיבי-על. מדיניות מעגלית, טבעתית:

"על-ידי הגברת השגשוג, היציבות והביטחון של שכנינו באמצעות הקרנת השגשוג, היציבות והביטחון שלנו מעבר לגבולותינו נוכל להגדיל את שלנו." [2]

בהצהרת ברלין (מרץ 2007) הודגש שוב כי:

"האיחוד האירופי ימשיך לקדם את הדמוקרטיה, את היציבות ואת השגשוג מחוץ לגבולותיו." [3]

האיחוד האירופי חותר להפוך את מדיניותו כלפי המדינות השכנות – מדינות הטבעת החיצונית – יותר קוהרנטית וקשובה לצרכים מקומיים. מתחילת שנות ה-90 (של המאה ה-20), כהכנה להרחבה, ניסה האיחוד האירופי לקדם ולהרחיב את שיתוף הפעולה חוצה גבולות בנושאים של פיתוח כלכלי וחברתי. נושאים ליישום המוצעים על-ידי האיחוד האירופי: [4]

  • הרחבת השוק הפנימי ומבנהו הרגולטורי
  • קידום שיתוף פעולה ופתיחות של שווקים אזוריים
  • פרספקטיבה להגירה חוקית ולתנועות של אזרחים
  • שיתוף פעולה אינטנסיבי למניעה ולהתמודדות משותפת כנגד איומים ביטחוניים
  • העמקת מעורבות האיחוד האירופי במניעת קונפליקטים
  • הכלה של מדינות אחרות, שאינן חברות האיחוד האירופי, בנושאי תחבורה, אנרגיה ורשתות תקשורת
  • פיתוח וקידום מקורות נוספים להשקעה וכלים חדשים להגנה על השקעות
  • תמיכה באינטגרציה במערכות גלובליות של מסחר
  • עזרה משודרגת התפורה לפי צרכים

פתיחות או סגירות? מדיניות ניהול הגבולות החיצוניים ואזורי גבול משותפים למדינות האיחוד האירופי ולאלה שאינן כלולות בו היא אמביוולנטית. פרדיגמה גיאו-פוליטית כדוגמת הסכם שנגן וביצור החומה בפועל, בצד הצהרה על מדיניות של קירוב. שני צדדים למטבע אחת. סימולטניות של הכלה והדרה. השיח המתנהל באירופה חושף בפנינו אמביוולנטיות של פתיחות מול סגירות: חיזוק מדיניות השכנות הטובה נמצא במקום גבוה בסולם העדיפויות של האיחוד האירופי אך בד בבד מודגש הצורך האובססיבי בביטחון המאוים מגלי הגירה בלתי מבוקרת ומפעילויות טרור ופשע, וביישום הסכם שנגן.

הנה קיבלנו דיכוטומיה של חוץ ופנים כאשר על סדר היום עומדים היחסים הפנימיים שבין מדינות האיחוד – בינן לבין עצמן – ויחסי חוץ של האיחוד במתכונתו המורחבת לבין מדינות גובלות. האצת הרטוריקה בדבר שיתוף פעולה בוגר, רציני והדדי, בין האיחוד האירופי לבין מדינות שכנות, ניצבת בצל כבד של אירועי 11 בספטמבר 2001 ופיגועי טרור אחרים שהתרחשו בבריטניה ובספרד. ונשאלת השאלה באם ניתן לגשר על-פני כיוונים מנוגדים אלה הדוחקים את מדינות הגבול החדש של האיחוד האירופי לשולי אירופה.

כאמור, ב-11 במארס 2003 יצאה מועצת האיחוד האירופי בהצהרה:

"על כתפי האיחוד האירופי מוטלת החובה, לא רק כלפי אזרחיו ולאלה שהצטרפו לאחרונה, אלא גם כלפי השכנים הנוכחיים והעתידיים, להבטיח אחדות חברתית ופריחה כלכלית. האיחוד האירופי חייב לפעול לקידום אינטגרציה ושיתוף פעולה של אזורים וחבלים המהווים תנאי מוקדם ליציבות פוליטית, פיתוח כלכלי, מיגור העוני והריבוד החברתי במרחבו המשותף.

על האיחוד האירופי לשים כמטרה פיתוח אזור של מדינות שכנות משגשגות וידידות – טבעת של חברים – שאיתן יוכל האיחוד ליהנות מיחסים של קירבה, שיתוף פעולה ושלום. יש להציע לרוסיה ולמדינות מזרח-אירופה והאגן הדרומי של הים התיכון שותפות בשווקים החיצוניים של אירופה במטרה לקדם תנועות חופשיות (ארבע חירויות) – אנשים, סחורות, שירותים והון." [5]

אין ספק כי ניהול הגבול החיצוני של האיחוד האירופי ישפיע, בטווח הקצר וטווח הארוך, על טיבם של יחסי הגומלין עם שכנותיו. ראוי להזכיר כי דיאלוג אינו מצב סימטרי. צריך להפר את הסימטריה על-מנת שייווצר דיאלוג. לעולם יש מי שפותח בשיחה, בהידברות, וכזה קורה הדיאלוג כבר אינו סימטרי.

כאמור, מקיפה את האיחוד האירופי טבעת של מדינות – בעיקר במזרח ובדרום היבשת. כתגובה להרחבת האיחוד או כהשלמה לכך מתפתחת מדיניות של יחסי-גומלין מיוחדים עם מדינות גובלות – רוסיה, בלרוס, אוקראינה, מולדובה, מדינות הבלקן (אלה שעדיין לא צורפו / הצטרפו), מדינות המזרח הקרוב וארצות אגן הים התיכון. "שותפות" (Partnerships) כך קורא לכך סקוט, ולטעמו זו חלופה סבירה הכוללת תמריצים ברי-קיימא לשיתוף פעולה אזורי – חלופה פוליטית חדשה לתפישות ישנות של ביטחון וכלכלה. [6]

זו בהחלט יכולה להיות תגובה הולמת לגידול במורכבות האינטרסים של האיחוד האירופי לנוכח התהליכים הנמשכים והבלתי פוסקים של הרחבתו. על מנת שחלופה זו תהיה יעילה היא חייבת להתעלות מעל שיקולים הטרוגניים בגין שונות בחברה, כלכלה ובפוליטיקה שבין אזורים. שאם לא כן זו תישאר חלופת "טבעת של ידידות" כרטוריקה בלבד שמאחוריה לא מסתתר דבר מעשי. גישה חיובית ועצמאות כלכלית אזורית ייצרו, כך מקווה סקוט, בסיס ליחסי גומלין אזוריים בין וותיק לחדש. אחרים טוענים כי במקומות רבים במערב אוקראינה, בבלרוס, במולדובה ובתורכיה נשמעים קולות כנגד הקמת "מסך ברזל חדש" לאורך הגבול המזרחי של האיחוד האירופי ונאט"ו.

אם האיחוד האירופי אכן יפתח כיווני הצהרה אלה אזי צפויה התנהלות גיאופוליטית שונה במרחבים העוטפים – הצפוני, המזרחי, הבלקן ואגן הים-התיכון – שלעיתים חופפים זה את זה.

תקצר היריעה מעל דפים אלה להציג את מורכבות מכלול הגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי ונסתפק, אם כן, במספר מועט של דוגמאות לגבולות חיצוניים המייצגות אזורים שונים הנבדלים זה מזה בתנאים הגיאוגרפיים, התרבותיים והפוליטיים.

הדוגמאות המובאות בהמשך הפרקים של פרויקט "מבצר אירופה" הן שלוש: גבול צפוני (פינלנד-רוסיה), גבול מזרחי המיוצג על-ידי הגבול בין פולין והונגריה לבלרוס ואוקראינה, וגבול דרומי המיוצג על-ידי טריטוריות ספרדיות הממוקמות באפריקה הצפונית ובאוקיאנוס האטלנטי.

שלושת הגבולות הללו שונים ונבדלים זה מזה. הגבול הפיני-רוסי הוא גבול שמתקיימות בו סגירות ופתיחות זו לצד זו, ניסיון לשתף פעולה עם רוסיה ולהפוך אותה לשותפה בניהול הגבול בצד המשך והנצחת הדמוניזציה של האויב הרוסי הישן. הגבול בין פולין לשכנותיה המזרחיות הינו גבול העובר לאחרונה מהפך ושינוי מגבול שלכאורה היה פנימי ופתוח בין מדינות בעלות ברית (לשעבר) לגבול סגור, מבוצר. הגבול הדרומי, הספרדי (אך לא רק הוא – הדבר נכון לאיטליה ולאחרונה גם למלטה) מבוצר ותכליתו אחת בלבד – למנוע את הכניסה לאירופה ממהגרי העבודה האפריקנים.

אנו נפתח את סיורנו לאורך גבול המעטפת החיצונית בצפון האיחוד האירופי ונסיים בנקודה הדרומית ביותר של האיחוד הממוקמת על אדמת יבשת אפריקה. הצגה ופרוט של כל ממד – צפוני, מזרחי ודרומי – בפרקים הבאים.

מראי מקום:

[1] Beasley, A. (2006), “Public discourse and cosmopolitan political identity: imagining the European Union citizen”, Futures, Vol. 38, pp: 133-145.

[2] Landaburu, E. (2006), "From neighbourhood to integration policy", CEPS Policy Brief, No. 95.

[3] מתוך נוסח הצהרת ברלין באתר האיחוד האירופי: http://www.eu2007.de/en/Consstitutional _Treaty/BerlinerErklaerung

[4] Commission of the European Communities, 2003

[5] Apap J. and Tchorbadjiyska, A. (2004), "What about the neighbours? The impact of Schengen along the EU's external borders", CEPS Policy Brief, No. 210.

[6] Scott, J. W. (2005), “The EU and ‘Wider Europe’: Toward an alternative geopolitics of regional cooperation?", Geopolitics, Vol. 10, pp: 429-454.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: