פליטים באירופה: מה בין 1945 לבין 2015?

כותרת בעיתון: "כאלף פליטים פרצו את הגבול מסלובניה לאוסטריה". כך מדווחת סוכנות אי-פי (הארץ, 22.10.2015, ע' 10). האם שמתם לב שנושא הפליטים באירופה ירד מן העמודים הראשונים, מכותרות החדשות, ונדחק אל העמודים האחרונים, אם בכלל.

ובמה שונה ההווה מן העבר? נחזור 70 ש' לאחור. ושוב אנו בעמק דראו באוסטריה הדרומית. סיפרנו על הקוזאקים. נספר עתה על פליטים אחרים. לא סורים או אפגאנים… השנה – 1945. ליתר דיוק – סוף מאי. שבועיים לאחר סיומה הרשמי של המלחמה. בעמק קרינתיה הסתיימה המלחמה הרשמית זה מכבר. חלק מן האנשים שב אל ביתו, אם נותר על כנו… ובעמק נלחמים כעת על החיים.

"מה באשר לאותם אנשים שלא רצו לשוב לבתיהם?

עמק דראו בקרינתיה, אזור כפרי בדרומה של אוסטריה שנודע בנופיו האלפיניים המרהיבים, באגמיו הצוננים החבויים למרגלות הרים, ובאפרים ירוקים מכוסים אורנים ופרחים, נראה ודאי כמו גן עדן בעיני הפליטים הסלובנים מיוגוסלביה שהגיחו מתוך מנהרה חשוכה ומוצפת מים שנכרתה בידי פועלי כפייה לצורכי הצבא הגרמני. אחרים הגיעו לשם בתום מסע רגלי מפרך במעברי הרים סלעיים ובקור מקפיא. אחד מהם נזכר: 'נדמה היה שבחבל הארץ הנפלא הזה, אותה מלה נשגבת, חיים, זהרה באור יקרות והדהדה מכל עבר.'

מבט מקרוב על הנוף המבורך הזה של כפרים ציוריים וכנסיות כפריות באביב של 1945 היה מגלה דבר-מה מוזר ומטריד. עמק דראו היה מלא במחנות ובערי-בקתות, מגורי עראי של עשרות אלפי בני-אדם; חיילים לשעבר, נשים וילדים, על סוסיהם, עגלותיהם, ואפילו גמליהם. היו שם קוזאקים גאים בכובעי עור כבש גבוהים; איכרים סלובנים; צ'טניקים סרבים – חלקם מלוכנים, חלקם פשיסטים, חלקם גם וגם; פשיסטים קרואטים חברי האוסטאשה מטילת המורא; אוקראינים; רוסים; שבויי מלחמה משוחררים מארצות אירופיות שונות; ואפילו כמה רוצחי המונים נאצים שהתחבאו בבקתות הרים מבודדות, כגון אודילו גלובוצניק ("גלובוס" בפי חבריו), גרמני סלובני שבין היתר הופקד על הקמת מחנות ההשמדה בפולין. כתב הטיימס הלונדוני השווה את הערב-רב הזה של פליטים תשושים, רובם אנשים שנמלטו מהפרטיזנים הקומוניסטים של טיטו או מהצבא האדום, ל'נדידת עמים כדוגמת ההגירה ההמונית של האוסטרוגותים 1,500 שנים לפני כן.' במילותיו של נייג'ל ניקולסון, קצין מודיעין בריטי ולימים מו"ל לונדוני נודע, קרינתיה הייתה 'ביב השופכין של אירופה'.

[…]

אבל זה היה רק חלק קטן מהבעיה ב'ביב השופכין של אירופה', שהיה מלא באנשים, אזרחים וחיילים שלא רצו לשוב לארצותיהם או שלא היה להם בית לשוב אליו. הנה תיאורו של נייג'ל ניקולסון:

'דומה שאין גבול למספר הלאומים המבקשים את חסותנו. הגרמנים מבקשים הגנה מפני טיטו, הקוזאקים מפני הבולגרים, הצ'טניקים מפני הקרואטים, הרוסים הלבנים מפני הרוסים האדומים, האוסטרים מפני הסלובנים, ההונגרים מפני כל האחרים, ולהפך לכל אורך הרשימה…'." [מקור: יאן בורומה (2015), שנת האפס – ההיסטוריה של 1945, מאנגלית: אמנון כץ, הוצאת חרגול ומודן, ע': 156-155]

ושוב חוזרת ההיסטוריה. ובימים אלה נמלא העמק בפליטים. סורים, אפגנים, אשורים, אויגורים…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: