מבצר אירופה 21 – מדיניות הביטחון

האיחוד האירופי הכין תכנית הכוללת מדיניות ביטחונית, תשתית כלכלית תומכת (תקציב ומקורות למימונו), שלב ביצוע ולוחות זמנים ליישום, לביצור הגבולות החיצוניים לאחר אישור ההרחבה. התקציב לדוגמא, לשנים 2004-2006, העומד על היקף של 955 מיליון אירו, אושר כבר בועידה שהתקיימה בבריסל ב-1 ביולי 1993 (EU, 2005). ובמילים אחרות: האיחוד האירופי, ערש התרבות המערבית, אשר זכויות בני האדם חרוטות על דגלו ומשמשות כמצע חברתי, הקים ומקים סביבו גדרחומה, כדי להגן על עצמו, לא מפני צבא זר ופולש או מחבלים מתאבדים אלא בראש ובראשונה מפני מהגרי עבודה או פליטים המחפשים דרך להתפרנס. בשל סגירותה אין אירופה החדשה מציעה מקלט לאלה הרוצים להיטמע בה. האחרים, השונים והזרים, אינם רצויים. מהגרי העבודה מוגדרים זרים/אחרים על-ידי אלה הרואים בהם איום ובמטרה אולטימטיבית להוציאם משורות הכלל.

בדרך כלל מגינה מדינה סוברנית, מדינת-לאום, על הטריטוריה שלה באמצעות צבא ואמצעים ביטחוניים: טנקים, מטוסים, משמרות גבול, גדרות, קווי מכשול – סוללות עפר ותעלות – מגדלי תצפית, מבצרים ושדות מוקשים. על-מנת לשלוט בטריטוריה חייבת המדינה להשתמש במיומנות הנדסית – התווית גבולות. גבולות אלה תוחמים את השטח הפנימי שבו אפשר לשלוט ועליו ניתן להגן ומגדירים את המימד החיצוני, שאינו בר שליטה או הגנה. המנגנון המרכזי העומד לרשות המדינה בכדי שזו תוכל להגן על הטריטוריה שלה, המסמלת את ריבונותה, הוא מכונת המלחמה על כל מרכיביה.

לא כך המקרה שלפנינו. ביצור הגבולות החיצוניים של אירופה אינו מיועד כנגד פלישה אפשרית של כוחות צבאיים ממדינות אויבות אלא צעד כנגד ארגוני טרור בין-לאומיים כמו גם אלמנטים לא-רצויים מסורתיים. המדינות המבוססות והעשירות (ואלו הרוצות להימנות עליהן), מהוות מוקד משיכה למהגרי עבודה ולפיכך מבקשות לחסום את כניסתם, אל האיחוד האירופי, של אזרחים מהמדינות הגובלות והחלשות כדוגמת בלרוס, אוקראינה ומולדובה. אבל כיצד ניתן לפרש, לאור זאת, את הרצון להציב סוללות טילים אמריקניות על אדמת פולין? מי באמת מאיים בפלישה לפולין? (לעתים פוטין אך זאת ל"פ).

האיחוד האירופי, המגנה בכול פורום אפשרי את בנייתה של גדר ההפרדה בין ישראל ובין הפלסטינים – לדבריו של הנשיא התורן דאז של הפרלמנט האירופי, האירי פט קוקס, "גדר ההפרדה הופכת את הקמתה של מדינה פלשתינית לבלתי אפשרית." [1] – הוא המקים סביבו גדרחומה.

גדעון ביגר מציע טיפולוגיה דו-מצבית של גבול מוכר ומבוצר בין מדינות: גדר חד-צדדית וגדר דו-צדדית. [2] ברוח זו ניתן להגדיר את הקו החיצוני של האיחוד האירופי כגדרחומה חד-צדדית לאורך גבול מוכר הנבנית על-ידי צד אחד, האיחוד האירופי, הלא הוא הצד העשיר. מהלך ביצור המעטפת החיצונית של אירופה המערבית והפיכתה לגדרחומה נערך בד בבד עם הסרת הגדרות הפנימיות. פנים וחוץ. גבול, גדרחומה, מכשול, הפרדה, הם מרכיבים כוחניים בהם אוחזת המדינה במטרה להגן על תושביה ולשמר את שטחה. כוחות פוליטיים-כלכליים מעצבים את מדיניות ניהול הגבולות ואת הטיפולוגיה של סוגי גבול.

מדיניות ניהול הגבול נעה אפוא בין שני קטבים: בניית גדרחומה ומתן דגש ביטחוני ופיקוח הדוק על מעבר הגבול מול גישה הומאנית המתחשבת בזכויות הפרט, חופש התנועה של בני-אדם וכיוצא בזאת. כלומר, קיים מתח בין עצמאות המדינה מחד גיסא לבין מדיניות ארגון העל מאידך גיסא. המהלכים המנוגדים הללו יוצרים מתח בין ליברליזם של מעבר חופשי לאזרחים ולסחורות לבין פיקוח הדוק על תנועות של אנשים ומוצרים. בין תפישת גבול סוברנית מסורתית מול פוליטיקה של תזכורת בלתי נראית.

האובססיה של מערב-אירופה היא המזרח. הגבול המזרחי של מדינות האיחוד האירופי, משתרע כיום מגבולו הצפוני של חצי האי הסקנדינבי ועד לחופי הים השחור וגובל ברוסיה, בלרוס, אוקראינה ומולדובה. אין ספק שאם אכן יבוצר גבול זה, לכול אורכו, מלאכת העשייה תהא מפעל ביצור גבול בקנה-מידה עולמי הנופל אך ורק מהחומה הסינית הגדולה.

החומה הגדולה נקראת בסינית צ'אנג-צ'נג (ChangCheng) והפירוש המילולי הוא "החומה הארוכה". ואכן אורך החומה מעל ל-6,400 קילומטר והיא נמתחת ממזרח למערב – מהנהר יאלו המשמש כגבול עם קוריאה הצפונית ועד לדון-חואנג (מילולית "הלפיד הבוער") שבקצה המערבי של מסדרון הפרובינציה גאנסו. מערבית לנקודה זו היו רק מגדלי שמירה, שפוזרו לאורך דרכי המשי ותפקידם היה לסמן בעשן על פלישת נוודים. החומה חוברה לראשונה ב-210 לפני הספירה כמכלול אחד, על בסיס חומות חלקיות שנבנו בתקופת הממלכות הלוחמות, על-ידי הקיסר צ'ין, מייסדה של שושלת צ'ין. החומה שופצה והורחבה על-ידי השושלות הבאות – האן, סונג, טאנג – כאשר רובו של המבנה הנוכחי משוייך לשושלת מינג (1368-1644). מטרת החומה הגדולה היה למנוע מהשבטים הברבריים – המונגולים והמנצ'ורים – לחדור ולפלוש לשטחה של סין על סוסיהם. החומה הוכרזה על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

חרוטים בזיכרון עמי אירופה המערבית גלי הפלישות, שחזרו ונשנו, של שבטים "ברבריים" ממרכז אסיה מהמזרח: ההונים, הטטארים, המונגולים, התורכים. גם כיום, כאשר עברו מאות שנים מן הפלישה האחרונה, עדיין מבקשים העמים השוכנים במזרח להתקבל לאירופה אך הפעם לא ככובשים, מכניעים ושולטים אלא כנכבשים (כלכלית) מרצון. אך במציאות, עבור אוקראינה, בלרוס ומולדובה נוצר "מסך ברזל" חדש. זרם הפליטים הנע ממזרח למערב החל שנים רבות לפני כן. מהן הסיבות להגירה מרצון? כבר לפני עשרות שנים עמד על כך וכתב על כך המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה:

"יש שני סוגים של עכברים / הרעבים והשבעים / השבעים אוהבים בבית להשאר / ואלו הרעבים נוטים להגר" [3]

החלום של עבודה קשה בחו"ל שתביא להצלחה בבית, מדרבן ומניע מיליוני אנשים לנוע ברחבי אירופה בתורם אחר פרנסה. ראוי לציין כי ההגירה אינה רק מארצות מזרח אירופה אל האיחוד האירופי אלא קיים תהליך הגירה מסיבי, המתרחש במקביל, מן המדינות של ברית המועצות לשעבר אל "אימא" רוסיה. מעריכים שכך איבדה גיאורגיה כחמישית מאוכלוסייתה עקב הגירה לרוסיה (הן של גיאורגים והן של רוסים שיושבו בגיאורגיה במסגרת רוסיפיקציה של מדינות ברית-המועצות שנעשתה על-ידי רוסיה).

ההגירה הנוכחית, של מהגרי עבודה לרוסיה ולאיחוד האירופי היא הגירה של שלום, שלא נכפתה על המהגרים, ומניעיה כלכליים. ללא ספק זוהי תנועת האוכלוסייה הגדולה ביותר שהתרחשה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה שבעקבותיה הגרו אנשים כתוצאה מהסכמים פוליטיים של גבולות חדשים והחלפת אוכלוסיות לאומיות.

מראי מקום:

[1] שדה, ש. (25.2.2004), "נשיא הפרל' האירופי: הגדר תמנע מדינה פלשתינית", הארץ, ע' 4.

[2] ביגר, ג. (2004), גדרות וגבולות בעולם, משרד הביטחון, תל-אביב.

[3] היינה, ה. (1997), כתבים נבחרים, תרגום: שלמה טנאי, הוצאת רשפים (מתוך השיר "עכברי הנדודים", ע' 236).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: