מבצר אירופה 19 – התהוותו של מבצר

אמנם הדיון מעל דפים אלה ממוקד בהיבטים פיזיים של גבולות, גדרות וחומות, אך ראוי לציין כי מכסים והיטלים המגנים על תוצרת האיחוד משמשים אף הם כגדרחומה ומהווים חלק מהחומות המגינות על אירופה. מתח בין פתיחות לבין סגירות: ביטול המכסים בתוך הגוש לעומת אי-ביטול מכסים על יבוא תוצרת חקלאית ממדינות מתפתחות ואי-ביטול תמריצים מפלים לחקלאים מקומיים. בשיחות ארגון הסחר העולמי שהתקיימו בדצמבר 2005 בהונג-קונג טענו המדינות העניות כי במסגרת הסדר סחר חופשי עולמי על האיחוד האירופי לקצץ בסובסידיות שהוא מעניק לחקלאות ובמכסים החוסמים בכך את כניסת המדינות המתפתחות לשווקים הרווחיים הללו.

איגנסיו ואלקר, שר החוץ הצ'יליאני דאז, התבטא בחריפות: "עניים רבים היו מוכנים לחיות כמו פרה באיחוד האירופי" בהתייחסו להערכה ולפיה פרה אירופית מתוקצבת בשני דולרים ליום. [1]

המהפכה הצרפתית חרטה על דגלה את המלים הבאות: חירות ((Libertè, שוויון (Egalitè) ואחווה (Fraternitè). מאתיים שנה מאוחר יותר מגדיר האיחוד האירופי את עצמו כ"מרחב של ערכים משותפים ושטח של חופש, ביטחון וצדק." [2] כיצד אם כן מגנים על מרחב שכזה והאם הוא ניתן להגנה?

העורכים האורחים בכתב העת "Environment and Planning D: Society and Space" מציעים לכך תשובה אפשרית בכותרת מאמרם: "ההגנה הטובה ביותר לביטחוננו היא בהפצת הערכים שלנו." [3] אם אכן מדינות אירופה הן דמוקרטיות אזי לפי ניתן לצעוד בכיוון התזה המפורסמת של עמנואל קאנט ולפיה מעצם טיבן נמנעות דמוקרטיות ממלחמות מיותרות ושואפות לשלום עם שכנותיהן שכן השאיפה לשלום נובעת מחוסר נכונותם של אזרחי הדמוקרטיות לסכן את חייהם ואת רכושם בשל עניינים שניתן לכנותם כשוליים.

העובדות בשטח מספרות סיפור אחר:

"מדי יום מתרחשות אין-ספור טרגדיות אנושיות סביב גבולות אירופה המאוחדת. 'מצודת אירופה' העשירה והשבעה מנסה לעצור בכל מחיר את שיטפון מסכני העולם השלישי שמבקשים לבוא בשעריה. הם מנסים לחצות את הים מאלבניה ומטוניסיה לאיטליה בסירות רעועות ודולפות. פליטים נואשים מתחבאים בקרונות רכבת, או משלמים לנהגי משאיות מושחתים שיחביאו אותם בתוך תא במטען כדי לחצות את הגבולות היבשתיים של האיחוד במזרח, וכמעט בכל אונייה שעוגנת באחד בנמלי היבשת מסתתרים כמה פליטים. ידועים אפילו מקרים של צעירים נואשים שניסו לחמוק ל'ארץ המובטחת' בתאי הגלגלים של מטוסי סילון, שמסתיימים כמעט תמיד בגופה הנופלת על מסלול הנחיתה." [4]

חלפו שנים ודבר לא השתנה. לעת זאת אוסף אני קטעי עיתונות בנושא הסתערות מהגרי העבודה מאפריקה ופליטים מסוריה על המצודה האירופית ולכך נקדיש מאמר נפרד.

המשיכה של אירופה יוצרת לחץ עצום על חומותיה והדרך היחידה לצמצם (אך לא למנוע לחלוטין) הגירה בלתי-חוקית היא על-ידי שינוי החוקים כך שיותר אנשים יוכלו להיכנס באורח חוקי. הגנת גבול היא בעיה פוליטית ופסיכולוגית ואינה משמשת כתגובה הולמת לאיום לאומי אמיתי. הטיעון של 11 בספטמבר הופך אפוא לבעייתי שלא נאמר שקרי. אם הטרוריסטים היו מספיק מתוחכמים לתכנן את מתקפות הטרור על ארצות-הברית, בריטניה וספרד, חזקה עליהם שיוכלו להיכנס לתוככי האיחוד האירופי ללא קשר ולמרות הגדרחומה המוקמת למניעת חדירה זו.

בעידן שלאחר המלחמה הקרה הופכת הצעת הצירוף לאיחוד כנשק היעיל ביותר מול השכנות במזרח – השאיפה להתקבל לאיחוד האירופי גורמת לתורכיה לקדם רפורמות כלכליות, מניעה את רומניה ובולגריה לפעול כנגד השחיתות ומאיצה את מעצרם של פושעי מלחמות שנות ה-90 (של המאה ה-20) בבלקן – בקרואטיה ובסרביה.

המצודה מוקמת על-מנת למנוע מאירופה להיות חדירה למרכיבים שונים של איום. האמביוולנטיות של סגירות מול פתיחות רווחת כמעט בכול תחום ובשטח ממוקמות בפועל גדרות ונבנות חומות והרצון לאפשר זרימה שוטפת נתקל בצורך לסגור ולגונן. בעוד שהכול ציפו, לאחר נפילת החומה, לפתיחות ולחופש – מטיל האיחוד האירופי מגבלות על אזרחים שנותרו מחוץ לגבולותיו. ללא ספק האיחוד האירופי הוא ה"קהילה מגודרת" (Gated Community) הגדולה מכל.

מיסוד המבצר האירופי, המצודה האירופית, תהליך ההתבצרות ובניית גדרחומה סביב האיחוד האירופי – "חומת ברלין החדשה" או "מסך הברזל החדש" – הם ללא ספק מן התכנים המרכזיים בשיח הגיאופוליטי האירופי והכלל עולמי. אך בקרב חוקרים ותאורטיקנים אין הסכמה בדבר הצורך הקיים במבצר ובמידת יעילותו. בולטת הטענה כי מצודת אירופה היא בלתי אפשרית, מעין חלום שאין ניתן להגשימו והרעיון שבעיות חברתיות וביטחוניות ייפתרו על-ידי שליטה מלאה בגבולות הוא מופרך מיסודו. קצוות אירופה, הגבולות, ראוי להם שייתפשו כאזורי ספר ולאו דווקא כקו גבול במובנו הצר.

החלטת ההרחבה של מספר המדינות החברות באיחוד האירופי שינתה באופן מהותי את גבולותיו החיצוניים, היבשתיים והימיים, של האיחוד האירופי במזרח היבשת ובדרומה ובעקבותיה נדרשים שינויים במהותה של תפישת גבול. ככלל, גבולות בין מדינות נוצרו כדי לסמן את תחום הטריטוריה הריבונית של המדינה ולמנוע מעבר בלתי מורשה של אנשים וסחורות. השינוי הפיזי מניע בהכרח מהלך של שינוי מדיניות ניהול הגבולות. הגבול המבוצר והמבוקר נדרש על-מנת למנוע הברחות של סחורות, אמצעי חבלה וטרור, חדירה של מהגרי עבודה בלתי חוקיים, לעצור את נגע הסמים ולבלום את התפשטות הפשע המאורגן.

ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים של איום: איום מסורתי המתבסס על חדירות למטרות פליליות כהברחת סחורות, סמים, אמצעי לחימה ומהגרי עבודה ואיום טרור הכולל חדירה של מחבלים לשטח המדינה לשם ביצוע פעולות טרור וחבלה בטריטוריה שלה. טוען גדעון ביגר [5], שבכול מקרה של קביעת גבול יש שני צדדים – מאיים ומאוים. בדרך כלל הצד המאוים הוא המדינה המפותחת יותר מבחינה כלכלית המנסה למנוע מעבר לשטחה של אנשים וסחורות מהמדינה הגובלת. המדינה השכנה, המצויה בדרגת פיתוח נמוכה יותר, אינה מעודדת את חציית הגבול אך אינה נוקטת – בדרך כלל – באמצעים למנוע זאת.

מראי מקום:

[1] מתוך הכתבה "מדינות העולם השלישי דורשות מאירופה: הסירו את חסמי הסחר" שפורסמה בעיתון הארץ (16.12.2005, עמ' א11). לא צוין שם המחבר.

[2] Official Journal of the European Union, 2004: I-3,2

[3] Bialasiewicz, L., Elden, S. and Painter, J. (2005), “The best defense of our security lies in the spread of our values: Europe’ America and the question of values”, Environment and Planning D: Society and Space, Vol. 23, No. 2, pp: 159-170.

[4] שמרון, ג. (4.7.2004), "גדר ההפרדה של אירופה", מעריב, ע': 8 – 9.

[5] ביגר, ג. (2004), גדרות וגבולות בעולם, משרד הביטחון, תל-אביב.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: