מחשבות על אמנות

שישי. בוקר. אבל לא מוקדם מדי… יצאנו מפרפר השינה ושמנו פעמינו אל העיר הגדולה. יצאנו = מחבר שורות אלה וזוגתו שתחיה. המולת הקרסת גשר מעריב, דהיינו פיצוץ גשר הגשרים, קצת לאחר 6 בבוקר, בטרם מלאו לו 40 שנה, ושקרוב לוודאי שאפשר היה למצוא פתרונות/נים יצירתיים מעבר להריסה, הייתה אמורה לשכוך ולהישכח, והפקקים אם היו, מאחורינו. אין צפויות בעיות תנועה לאורך ולרוחב הכבישים והסמטאות. כך או אחרת – יצאנו אל הדרך ובכל מקרה עקפנו את המקום. שמא ירצו אנשים ללקט אבנים ואו חתיכות ברזל למזכרת…

המטרה – סבב גלריות. היעדים נסקרו ב"גלריה" ונרשמו ע"ג פתק. בנימין, חזי כהן, עינגע, Raw Art, אינדי, רוזנפלד. המיקום – דרומה של עיר. מצאנו חניה בשכונת שפירא. אפילו גילינו שני בתי-קפה חדשים. שנים ייחלתי לכך. אך אני איני יזם. פונים צפונה ומתעתדים לערוך סיבוב מעגלי כנגד כיוון השעון.

אמנות היא תחום עשייה, או עיסוק, דינמי. תזזיתי. כל העת מתחדשים דברים ואחרים מתיישנים. חומרים, רעיונות, תווך, אמצעים. ורשמתי בפני שרצוי להיות מעודכן. פחות או יותר. יותר פחות מאשר יותר. תערוכות נפתחות, קמות, פורחות לתקופה קצרצרה ונסגרות, ננעלות. לזמן יש רק כיוון אחד. וזאת מן המפץ הגדול. אין ספק שלא תצליחו לראות את כולן… אבל מה שתראו יספיק.

מחלק מן העבודות התרשמנו לחיוב. מחלק אחר לא. איך אומרים בעברית "לא התחברנו". וגם בינינו אין בכל דבר תמימות דעות או הסכמה עיוורת. פה ושם זיהיתי, כך אני סבור, אב קדמון. קול בעבר המהדהד היום. הכחולים של איב קליין. החפצת האנשים הסוריאליסטית של מאן ריי. החום מתיש קמעה. בעיקר הלחות. מהביל. אתנחתא לכוס של קפה בפינת הרחובות של חוזה המדינה וההוא שעל שמו נקראת השכונה. היפסטרים סביב לנו. אבל אף לא אחד טען כי אנו מעלים את הגיל הממוצע.

נכנסנו אל Raw Art המשוכנת בקומה העליונה. סיבולת לב-ריאה. התיישבנו מול היצירה: "Mass ornament". מה ראינו? אוסף של סרטוני וידאו. בריות מרקדות. אנשים רוקדים. סלטות. גלגלונים. פליק-פלק כבר אמרנו? בסנכרון מדהים בין צילומי האנשים שלכאורה אין להם ולאחרים כל דבר משותף. לאחדים היו רק מאות אחדות של כניסות. לאחרים היו עשרות אלפים. חלק השקיע בתפאורה של הסובב. חלק לא. חלק השקיע בעצמו. חלק לא ממש. העבודה בהחלט מעניינת. בהחלט מושקעת. לא בטוח שיש לה מקום על קיר מקירות ביתי. אולי צריך יותר קירות… וכרגיל, שמח אני שאני לא צריך להמציא את הגלגל ומישהו, במקרה הזה אלה שתיים, האוצרות שירה דווידי ודורית לאוטמן, שכתבו את שרציתי לכתוב, ולפיכך אצטט:

"בעבודה Mass ornament של האמנית Natalie Bookcihin מוצגים סרטוני וידאו מתוך אתר YouTube, ובהם אנשים צילמו את עצמם רוקדים במרחב הפרטי שלהם. לכל אדם סרטון משל עצמו. והכוונה לשני המגדרים. לפחות בצורה… בתצוגות של ביטוי כביכול אישי כל הרקדנים מבצעים למעשה את אותן תנועות, כאילו על פי כוריאוגרפיה. כך נחשפות הדרכים בהן התרבות הפופולארית מגולמת דרך הגוף של הפרט. כותרת העבודה מתייחסת למאמר בעל אותו שם, אשר קישר בין ריקודי שורה שהיו אופייניים לשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים, לבין ייצור סדרתי ופסי ייצור שאפיינו את כלכלת התקופה. בדומה לכך, האמנית מתבוננת בסרטונים אלה כמשקפים פרדיגמות בסיסיות של החברה העכשווית: רקדני ה-YouTube, המבצעים לבדם בחדרם ריקוד אשר הוא בו זמנית מאד פרטי ומאד פומבי, הם ביטוי מושלם לזמנים שלנו. המתח בין האינדיבידואל לבין המסה בולט בעבודה זו."

בהחלט לא עבודה פשוטה. עבודה קשה. חיפוש. איסוף. שיבוץ. העמדה. סנכרון. ובמקרה שלנו – המאמץ השתלם. עכשיו שאני כותב את שאני כותב אני נזכר שלא ראיתי או לא חיפשתי את הנקודה האדומה. לא יכולתי שלא להיזכר בפידרוס. ואל תשאלו מדוע נזכרתי:

"הוא היה ידען בתורת ההגיון, השיטתית שבשיטות הקלאסיות, המתארת את כלליה ונהליה של החשיבה השיטתית, שבאמצעותם נבנית ומתארגנת הידיעה האנאליטית… הוא היה שיטתי, אולם לומר שחשב ופעל כמכונה, פרושו לטעות בהבנת טבע חשיבתו. הדבר לא דמה לבוכנות, גלגלים וגלגלי-שיניים הנעים כולם יחדיו, כבדים ומתואמים. הדימוי של קרן לייזר הוא מתאים הרבה יותר." [רוברט מ. פירסיג (1974), זן ואמנות אחזקת האופנוע – מסע בעקבות ערכים, עברית: יהודה רגבים, הוצאת זמורה ביתן, ע' 72]

היו שם גם עבודות נוספות. על מכונת הווידויים הייתה מדבקה. עגול אדום… גם על העבודות של היפני. וגם ברוזנפלד היו הרבה מדבקות אדומות בצד עבודות חמש חברות הברביזון. שאפו לאמנים…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 26 באוגוסט 2015 at 10:02 PM

    אז כרגיל אהבתי את שקראתי. הפעם לשם שינוי ברחתי מהחום לארץ נכר. מכאן החום והלחות ששם ממש נסבלים. עוד מעט ונחזור לחום הישראלי – תרתי משמע
    להתראות חבר יקר וחיבוק לזוגתך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: