מבצר אירופה 10 – שפה

בבריסל נוהגים לומר שמגוון השפות באיחוד האירופי מבטא את אחדות חברותיו. לאיחוד האירופי יש 24 שפות רשמיות, כולל השפה האירית. נייחד מספר מלים לגבי השפה האירית: למרות שזו שפה רשמית באירלנד, זוהי שפת מיעוט שבה סירבה להשתמש הממשלה האירית כאשר הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1973. בדבלין מודים שאמנם פחות ממחצית האוכלוסייה משתמש באופן שוטף בשפה זו אך היא מהווה מרכיב מרכזי בזהות ובמורשת התרבותית של אירלנד.

אנגלית, צרפתית וגרמנית הן שפות העבודה העיקריות באיחוד האירופאי – פשרה שהושגה לפני כעשרים שנה. בזמנו, חצי מכל מסמכי האיחוד האירופי נכתבו באנגלית. כיום עומד נתון זה על כמעט שני שלישים וזאת משום שהרחבת האיחוד לארצות סקנדינביה ולמדינות מזרח-אירופה יצרה קבוצה גדולה יותר של תרבויות המעדיפות את האנגלית כשפה שנייה. מגמה זו מצביעה על מסקנה מעניינת – ככל שנוספות לאיחוד יותר שפות כך יותר ויותר מעדיפים שפה אחת. ובמרבית המקרים תזכה לכך האנגלית. שאר השפות הנהוגות באירופה – מעל ל-30 – משוללות סטאטוס רשמי. ספרד ביקשה להעניק מעמד חצי-רשמי לקטלנית, לגליסיאנית ולבאסקית.

כתב לטיני, יווני וקירילי. על שטרי הכסף של האירו שני סוגי כתב – לטיני ויווני. כלומר קיים אמנם איחוד כלכלי ופוליטי אך בצידו הפרדה: שפות נורדיות, סלאביות, לטיניות, גרמניות ועשרות דיאלקטים מקומיים שנוצרו במשך דורות מרבדים של שליטים ונשלטים, כובשים ונכבשים, ילידים ומהגרים. אתניות, שפה, דת – הן ממרכיבי התרבות. התרבות היא אחד הממדים התורמים לויכוח ולשיח הציבורי בדבר השפעותיה השליליות של העולמיות. עיקרן של הטענות שכנגד הן שהגלובליזציה מאפשרת אימפריאליזם תרבותי וממריצה את השתלטות התרבות המערבית על העולם כולו.

כותב טומלינסון (Tomlinson, 1999: 79) כי הרעיון של תרבות אחידה מהווה אימפריאליזם תרבותי של המערב, מעורר "צמרמורת וביעותי לילה" ומביא כדוגמה את הביקורת של הבלשנים וחוקרי השפות כנגד השתלטותה של האנגלית על העולם הטכנולוגי (בפרט על המרחב הווירטואלי של רשתות האינטרנט).

שימור שפה הינו דומיננטי משום שזו הדרך היעילה של בן המקום להתבטא. יש הטוענים כי השפה אינה רק ייצוג תרבותי כי אם התרבות עצמה. בימי שלטונה של רומא היו שתי שפות דומיננטיות – לטינית בראש ובראשונה ויוונית:

"שתי לשונות היו מובנות כמעט לכולם. גם אם לא היו רהוטות בפי כול באותה מידה. אלו היו הלטינית, לענייני שלטון ומעשה, והיוונית, למחשבה ולהידור. ספרות בשתי לשונות, אבל אחת בנושאיה וברוחה, שימרה את צורתן המקורית של שתי הלשונות הדומינאנטיות הללו: ובאותה שעה, לטינית ויוונית עממיות הלכו ודחקו הצידה את הניבים המקומיים. גם האמנויות והמלאכות דיברו בשפה אחידה, למרות הוואריאציות הנובעות מהבדלים בכישרון ובחינוך, במנהגים ובאקלים." (לופז, 1996: 27-26)

האנגלית, מתפשטת ללא מעצור ברחבי תבל. אנגלית נדרשת על-ידי אנשים משום שזאת שפת הפרסום חוצה הגבולות, שפת המופעים הגדולים – מוסיקת הרוק, הפופ, והזרמים האלקטרוניים. התוצאה – שיבוש תרבות מקומית. שפות אירופיות עלולות להיכחד: השפות הקלטיות, הלפלנדיות, הצועניות. חלק כבר נכחד. כדוגמה הקורנית:

בשנת 1777 הלכה לעולמה בחצי האי קורנוול שבדרום-מערב בריטניה האישה שוכנת המערות והביבים דוֹלי פֶנְטְרית. מסופר עליה שמילותיה האחרונות היו "Me ne viden cawsel Sawznek" – "אני לא מדברת אנגלית". חוקרים אמנם סבורים כי דולי דווקא כן ידעה מילים מועטות באנגלית, אולם לשונה הייתה הקורנית – שפה קלטית עתיקה הקרובה לברטונית, לוולשית ולאירית.

"הקורנית היתה שפתו של חצי האי קורנוול לאחר שנכבש כולו בשנת 930 לערך על ידי מלך הסקסונים אָתֶלְסְטַן. היא שגשגה בימי הביניים, ובמאה ה-13 דיברו אותה כמעט ארבעים אלף בני אדם, אך במאות ה-16 וה-17 הלכה השפה ודעכה, וסבורים כי האדם האחרון שדיבר אותה כשפתו היחידה מת בשנת 1676. בשנים האחרונות מנסים להחיותה, וכיום מעריכים את יודעיה בכ-3,000, אולם איש מהם איננו דובר קורנית כשפת אם." (שפריר, 2005: 62)

היעלמות שפה מהעולם מתרחשת בקצב של כ- 25 שפות לשנה. "שפות מתות שהופקרו לחסדי העש" כך כותב הסופר הספרדי קרלוס רואיס סאפון (2006: 16). אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות – מעריך כי עד סוף המאה הנוכחית ייכחדו כ-5,500 שפות מתוך כ-6,400 שפות המדוברות כיום, בעולם כולו. זיודין סרדר ומריל ווין-דיויס (2006), מחברי הספר "למה אנשים שונאים את אמריקה", חישבו ומצאו שאחת לשבועיים נעלמת שפה מקומית אחת. הכל בגלל אמריקה. באירופה בלבד, מציין שפריר (2005: 64), גוססות תשע שפות, 26 קרובות לחיסול ו- 38 מצויות בסכנה מיידית – דהיינו במצב סופני, וזאת מתוך 123 שפות שנבדקו. ליבונית – שפתה העתיקה של תושבי לטוויה – וסָאָמית – שפת שבטים בלפלנד – הן דוגמה לשפות במצב סופני.

על רקע זה בולטת העובדה כי לאחרונה החליט האיחוד האירופי לאמץ את השפה הלטינית והשימוש בה הינו דרך מסוימת להביע כבוד לתרבות האירופית המשותפת. שפה זו מעמידה לרשות האיחוד מורשת לשונית משותפת לאירופה הנוצרית. הלטינית אמורה להזכיר לאזרחי האיחוד כי שורשי חברה זו מגיעים אחורה בזמן עד לעת העתיקה. דווקא פינלנד, ללא מסורת לטינית, הזדרזה ליישם זאת ומבזקי חדשות המקומיים נמסרים בלטינית.

עזרה ללטינית הגיעה ממקור בלתי צפוי – הכס הקדוש. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ביטל ב-7 ביולי 2007 את ההגבלות על שימוש בטקס המיסה הלטיני הישן במקום בטקס הנערך בשפות מקומיות. הנקודה היהודית: ב-1962 בוטלה המיסה הקתולית שהיה בה אזכור השאיפה לנצר את היהודים. החזרת המיסה הקתולית לשימוש משמעותה חידוש ההטפה להמיר דתם של היהודים.

עוד שותף נלהב לכך הוא הסופר בוריס ג'והנסון, מחברו של הספר "החלום הרומי", וחבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית:

"הצעד היעיל והמשמעותי ביותר למיזוג האירופי יהיה לחייב כל ילד אירופי בין יותר מ-14, לקרוא את הספר הרביעי באיניאדה של וירגיליוס. זהו הספר הטוב ביותר, שכולל את הפואמה הטובה ביותר, מאת המשורר הטוב ביותר. זה יעשה הרבה יותר מכל דבר אחר, כדי ליצור תרבות אירופית משותפת. זה מה שחסר כיום, מודעות לתרבותנו האירופית ולשורשינו המשותפים." (וואט, 5.7.2006)

מקורות המידע:

וואט, נ. (5.7.2006), "התרומה של פינלנד לאיחוד: מבזקי חדשות בלטינית", הארץ, ע' א11.

לופז, ר. (1996), לידתה של אירופה, דביר.

סאפון, ק. ר. (2006), צלה של הרוח, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן.

סרדר, ז. וויין-דיוויס, מ. (2006), למה אנשים שונאים את אמריקה, מעריב.

שפריר, א. (2005), "המילה האחרונה", מסע אחר, גיליון 170, ע' 62 – 69.

Tomlinson, J. (1999), Globalization and culture, The University of Chicago Press, Chicago.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 22 בפברואר 2015 at 12:23 PM

    מעניין
    בתנ"ך יש כבר התייחסות לקשר בין שפה אחת לבין היכולת לבנות "מגדל וראשו בשמים"
    כאשר בניית המגדל התחילה לאיים על אחדות האל הוא פשוט בלל את שפתם
    אם העממים השונים מוכנים לוותר על שפתם שלהם לטובת שפה של הכלל הם מבטלים את יכולתו של האל לעצור אותם בדרך להגשמת מטרתם ותהיה מטרתם זו איזה מגדל שיהיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: