המעוצבן

איש בעיר זרה. נו-טוב, אינה כזאת לחלוטין. לא ממש. אך היא אינה עיר שיש לך אתה מגע שבועי, שלא נדבר על יום-יומי. ומה עושה האיש? הולך ברחובותיה, נושם את ריחותיה ומתבונן בבנייניה ובתושביה הגודשים את מדרכותיה.

וכך עשיתי. את המכונית העמדתי, קרוב ככל האפשר אל הדרך הראשית. החוצה את העיר מצפון לדרום ולהיפך. אם כי החלק המזרחי אינו ממש "עיר". מספר שכונות מגורים. שני אזורי תעשייה ואזור תעסוקה אחד. אבל אין בו, בחלק המזרחי של העיר, מה שקרוי "רחוב".

פניתי אל הצד המערבי. משם הלכתי אל הים ובחזרה. ותוך כדי ישבתי אל השולחן באחד המקומות. חשתי שמגיע לי ספל של קפה. שיגעון פרטי. לא בכוס מפלסטיק ו/או מקלקר. זכוכית או חרס. מנסה לספוג את האווירה המקומית. להבין. זאת הייתה פיצוציה מקומית. ישבתי מוקף באנשים שזרים לי. נראה שאין להם, כנראה, משהו יותר טוב לעשות מאשר לשבת בפיצוציה בבוקרו של יום השבת. ועבדכם הנאמן אינו שונה מהם במאום.

הגיע בחור צעיר והתיישב אל השולחן הסמוך. כנראה שהנ"ל מוכר במקום. ביקש קולה או קפה – איני זוכר את הפרטים והם לא ממש משנים את התמונה. בזעף כבוש מלמל: "המשטרה הזאת. כוסעמק עליהם."

"מה קרה?" נשאל על-ידי המוכר.

"חזרתי ממשמרת לילה. זה שהיה צריך להחליף אותי לא הגיע בזמן להחליף אותי. ואז המשטרה עוצרת אותי. מחפשים באוטו. חופרים. עיצבנו אותי. כולם. גם זה שלא החליף וגם המשטרה. כולם. חרא של יום."

"תרגיע. לך הביתה," אמר המוכר, "לך לישון. תמחק את היום. יש ימים כאלה."

ואני? אני המשכתי במסעי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 7 בדצמבר 2014 at 1:48 PM

    חבל שלא לקחת עמך את ידידך המדובב
    למחוק ככה סתם יום? איפה הלקחים מהיום למחר
    איפה הדברים האמתיים שמאחורי הדברים הנאמרים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: