תריסר עובדות שידעתם (או לא) על האנגלים

נסענו אל אנגליה. אל מערב אנגליה. מש"ת לוטון ישירות אל קצהו המערבי של האי (Land's End) ובחזרה. התבוננו פה ושם. והגענו למספר תובנות. חלקן ידוע זה מכבר ואין בהן חידוש. חלקן אגדות אורבאניות. ובכל זאת:

***

1.

אנגלית. האנגלים מדברים אנגלית תקנית. לא וולשית, קורניש, סקוטית, אירית, עברית, יידיש, הינדית ושאר שפות המושבות לשעבר של הכתר.

 

2.

נהיגה בצד שמאל. האנגלים (והאחרים באי זה) נוהגים בצד שמאל. לכך יש סיבות היסטוריות שלא נלאה אתכם בפרטיהן רק נאמר שיש למלחמות האבירים חלק בכך. בצד שמאל נוהגים גם במדינות שבהן שלטה בריטניה הקולוניאלית: אוסטרליה, קניה, הודו,       דרום-אפריקה, ניו-זילנד, קפריסין. משום מה בירדן ובישראל – לא. אבל נהיגה בצד שמאל מתקיימת גם ביפן ובסיאם היא תאילנד שלהן ולאימפריה הבריטית אין קשר. מצד שני, אתם מתרגלים את יד שמאל (בהנחה כי 90% הם ימנים) ותודו שגם זה שווה משהו…

 

3.

מטריה. אנגלי מהוגן, כזה המכבד את עצמו וזולתו, לעולם ישא את מטרייתו עמו. ולא, חו"ח, מתקפלת. אלא מהודרת ושקוטרה לא יפחת מ-2 יארד. גם כשהחזאי/ת יצביעו על כדור צהוב. ואם אין גשם לפחות משמשת המטריה כמקל הליכה מהודר.

 

4.

צפירה. אין דבר כזה. משום אין צופרים באנגליה. היא, הצפירה, שמורה למקרי חירום בלבד ואלה מעטים המה. ואצלנו? עוד טרם התחלף האור ברמזור כבר מזרזים האחרונים את הראשונים. וקול צפירה רמה נשמע בארץ…

 

5.

סלולרי. האנשים, ברחובות עריה ועיירותיה של אנגליה, אינם מדברים בסלולרי. בטח שלא מרעישים בקול רם ומתנים את צרותיהם בראש חוצות. אין זה אומר שאין להם. הם פשוט ממעטים לדבר ברחוב. גם הילדים הפוסעים בוקר, ואחה"צ, בתלבושת אחידה, אל בית הספר ובחזרה, נטולי משקולת ביד. ואם אתם רואים מישהו מדבר – תבדקו אם הוא אינו, במקרה, ישראלי… גם כאשר האנגלי/ה יוצא/ת לריצה, בוקר או ערב, אין הסלולרי נישא בנרתיק הצמוד ומהודק אל הזרוע, וממילא אין כבל משתלשל מאוזנו/ה…

 

6.

חתולי רחוב. אין דבר כזה.

 

7.

כלבים. ספרנו: על כל 3 אנגלים ישנם 2 כלבים. או להיפך… לא ראינו בוקסר, בולדוג, מאסטיף או רוטוילר. ובדרך כלל הכלבים מובלים בזוגות. כלב שלו וכלב שלה. אפילו אחד/ת מוביל/ה שניים זאת חלופה פופולרית. איך שלא יהיה – לאף רצועה אין מוצמדת שקית הניילון לאיסוף צואה. המדרכות – נקיות. מסתבר שהשקית מאופסנת בכיס…

 

8.

פיליפינים. אין פיליפינים באנגליה. הנסעדים, הנזקקים, או שנתמכים באמצעים מכניים/חשמליים או בקרובי משפחה(בן/ת הזוג) או שאינם יוצאים אל המרחב הציבורי.

 

9.

גשם. האגדה מספרת כי באנגליה יורד גשם אנגלי. כל הזמן רטוב… מצאנו שזאת אגדה. נחמדה אבל אגדה. מסתבר שלא בכל יום יורד גשם. היינו 10 ימים תמימים ולא ירדה על ראשנו ולו טיפה אחת.

 

10.

ירוק. הארץ ירוקה (זאת התוצאה של האגדה הקודמת). כה ירוקה שיש מגוון עצום של וואריאציות ירוקות. עין האדם מבחינה ביותר גוונים ובני-גוונים ותת-גוונים של ירוק מאשר כל צבע אחר. זאת ירשנו מאבותינו הקופים (אם מישהו מאמין בתורת האבולוציה). בג'ונגל הירוק תמיד נדרש היה לזהות את התוקף הפוטנציאלי. אי לכך הצבע המועדף של האנגלים הוא הצבע האדום. הצבע המשלים.

 

11.

אופנים. האנגלים אינם מדוושים על המדרכות. אלא בצידי הכבישים. כאילו היו סוג של כלי-רכב. לפעמים ישנם מסלולים. אבל הם בצד הכבישים ואינם מותווים ע"ג המדרכות. ואין אופנים חשמליים!

 

12.

קעקועי נשים. מקומות הקעקוע המועדפים על הנשים הם הזרוע (קיבורת ולא אמה או כתף) והירך (ולא שוק או קרסול). וצו האופנה קורא לחשוף זאת באמצעות חולצונת ומכנסונים…

 

***

עד כאן. לבטח, לכשתיסעו, תבחינו בדברים נוספים. בהצלחה. כותב שורות אלה וזוגתו שתחיה נסעו על חשבונם… אגב, טיפ/תשר למטייל: חובה למלא בטופס המוגש לביקורת הדרכונים את שם המלון שבו תתאכסנו בלילה הראשון. "הולידי אין" עובד תמיד. במקרה שלנו היה זה "The Green Dragon" במרלבורו (Marlborough). זה היה לפני 27 שנה והפונדק עדיין במקום… וגם אין שינוי בתפריט: המבורגר, צ'יפס, אפונה, בירה.

צילומים: משה הרפז (מערב אנגליה, יוני 2014). כל הזכויות שמורות.