בלב העיר / שמואל מוניץ [1]
ויהי אחר הצהרים האלה
תפסתי לי ספסל טוב
לפני שיחשיך
שאוכל לראות את אלומות
הפנסים נולדות מחדש ואת
האנשים שישובו לחזור לאיתנם
*
ובלילה נעמדתי לבדוק אם יש עוד
אהבה בלבה של ירושלים
בין יריבים שיכורים מדת
*
רחוב יפו הוא מעי דק
משתפל בבטן הרכה של העיר
הולם וכל סביבותיו קצוות אור
אני בתוכו נצבט
נשלח מפסגות יוקרה
אל מצולות
*
בכיכר פיזור דעת
כתובות נמחקות בקרן זווית.
המקום ההוא, מבין הסמטאות
הוא המפשעה בגוף
העיר ואדי אלכוהול צפים
מעל פתחי ביבים במורדות הכביש
הבקיעים הם שארית חיים
של אנשים תלושים
*
המדרחוב היה מצמיח זימים
צולל בריר השגיונות שמתגנב
במעלה גרון
*
מקץ השעות, לידת הבוקר
בחנות ספרים, יד שניה
אבק ונשמות שאין להן חיי מדף
האח של סבי, הלום הקרב
מניח את הלב החם
על השולחן
[1] שמואל מוניץ (25.9.2013), תרבות וספרות, הארץ.
צילומים: משה הרפז (סביבות רח' נחמני, אוגוסט 2013). כל הזכויות שמורות.
משה הרפז 
תגובות
הפעם אהבה את שראתה גם זוגתי שתחיה