החשבון

הלכתי אל העיר. תמיד התגוררתי בעיר ותמיד הלכתי אל מרכזה. חולון, חיפה, הרצליה. אל הספרייה. מסרתי 2 ספרים ובתמורה משכתי מן המדפים 2 אחרים. יצאתי אל ה-סמימדרחוב. שהרי אינו באמת מדרחוב.

מתיישבים אל השולחן אצל בוקי או סרוקי. בעל הבית כמובן. קפה וספר לקרוא. בעל כורחי הייתי עד לנעשה בחזית החנות הסמוכה. גברת פלונית קיבלה המלצה, מאלמונית, לרדת במורד הרחוב, אל פלוני ולקנות שם את שנחוץ. שהרי זאת הייתה לשון ההמלצה. הכי טוב לקנות שם.

הלכה הגברת. וחזרה הגברת. ושאלה את חברתה: נתתי לו 100 שקל. הוא החזיר לי עודף של 72.5. אז כמה זה יצא לי? והיא שאלה ברצינות תהומית. אני זוכר היטב את המספרים שנאמרו בקול רם. לא יכולתי להתחמק מלשמוע.

מה הייתם עושים לו הייתם במקומי? אני שמרתי על זכות השתיקה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: